ושוב נצאה של הדרך....

[חנה של ליאור]

ושוב נצאה של הדרך....

ושוב נצאה של הדרך....
בשרשרת זהב. טוב, השרשרת לא קשורה לעניין, כנראה. אז הייתי היום במרפאה ויצאתי עם ערמת מרשמים ומלוא הטנא אמפולות כדי לפצוח בטיפול האחרון והמנצח. למען האמת, לא תכננתי לעדכן בפורום על הטיפול. לא שאני מסתירה משהו אבל העדכון הצמוד מחזיר אותי בכל פעם לימי הטיפולים הקודמים שלא כל כך בא לי להזכר בהם. אז למה אני כותבת פה? רציתי לשתף אתכם בהתלבטות שהיתה לי. בטיפול הקודם הזרקתי לעצמי בכל יום ב 22:00. בחרתי בשעה מאוחרת כזאת מכיוון שרציתי ששיר לא תראה אותי מזריקה. ההזרקה בשעה מאוחרת היתה קשה לי מאוד. אחרי 22:00 נסגר אצלי סוויץ' במח ואני מתמוטטת מעייפות כך שממש לא התחשק לי להתחיל בהכנת אמפולות אבל לא היתה לי ברירה. לפעמים ההזרקה היתה מאוחרת יותר, בימים ששיר נשארה עירה עד מאוחר (וזה קורה מידי פעם) הפעם החלטתי להקדים את שעת ההזרקה ולאפשר לשיר לראות מה אני עושה. שיר מאוד התעניינה בנעשה ומיד רצתה גם זריקה בבטן כמו אמא. אמרתי לה שזאת תרופה שלי ורק אני יכולה לקבל. נמנעתי מלאמר לה שזה דוקר/כואב כדי לא להקשות על עצמי בחיסון שהיא אמורה לקבל בעוד שבועיים. אני מנסה לחשוב אם יש משהו רע בזה ששיר תצפה בי כל יום? האם אני מפספסת משהו?

 

[Big Mama 1]

היי חנה../images/Emo24.gif

ושוב נצאה של הדרך....
בשרשרת זהב. טוב, השרשרת לא קשורה לעניין, כנראה. אז הייתי היום במרפאה ויצאתי עם ערמת מרשמים ומלוא הטנא אמפולות כדי לפצוח בטיפול האחרון והמנצח. למען האמת, לא תכננתי לעדכן בפורום על הטיפול. לא שאני מסתירה משהו אבל העדכון הצמוד מחזיר אותי בכל פעם לימי הטיפולים הקודמים שלא כל כך בא לי להזכר בהם. אז למה אני כותבת פה? רציתי לשתף אתכם בהתלבטות שהיתה לי. בטיפול הקודם הזרקתי לעצמי בכל יום ב 22:00. בחרתי בשעה מאוחרת כזאת מכיוון שרציתי ששיר לא תראה אותי מזריקה. ההזרקה בשעה מאוחרת היתה קשה לי מאוד. אחרי 22:00 נסגר אצלי סוויץ' במח ואני מתמוטטת מעייפות כך שממש לא התחשק לי להתחיל בהכנת אמפולות אבל לא היתה לי ברירה. לפעמים ההזרקה היתה מאוחרת יותר, בימים ששיר נשארה עירה עד מאוחר (וזה קורה מידי פעם) הפעם החלטתי להקדים את שעת ההזרקה ולאפשר לשיר לראות מה אני עושה. שיר מאוד התעניינה בנעשה ומיד רצתה גם זריקה בבטן כמו אמא. אמרתי לה שזאת תרופה שלי ורק אני יכולה לקבל. נמנעתי מלאמר לה שזה דוקר/כואב כדי לא להקשות על עצמי בחיסון שהיא אמורה לקבל בעוד שבועיים. אני מנסה לחשוב אם יש משהו רע בזה ששיר תצפה בי כל יום? האם אני מפספסת משהו?

היי חנה

קודם כל בהצלחה, שיהיה זה הטיפול שיביא לך את האושר. בקשר לשיר, אני לא יודעת בת כמה היא, אבל זה לא כל כך משנה כי הם מבינים בכל גיל. אצלינו, לא הסתרנו מאדם את הזריקות וגם כשהייתי חייבת לקחת אותו איתי לקופ"ח לבדיקות דם הוא בא איתי, והאחיות היו משתגעות איך הוא תוקע מבט יציב במחט ולא מפחד. הוא לא שאל למה, ואני לא אמרתי. תמיד עשיתי פרצופים אמיצים, למרות שתמיד כואב לי

וכתוצאה מכך הוא לא מפחד בכלל מזריקות, מחטים ובדיקות דם. זה ערך מוסף שבכלל לא תכננתי, ויצא לטובה. למחרת יום הולדת 6 שלו, לקחתי אותו לשיחה והסברתי לו למה היו כל הזריקות והבדיקות ההלו, כמובן שהסברתי בכלליות הכי כללית שרק יכולתי. הסברתי לו את זה כי כל הזמן שאלו אותי אם הוא לא שואל למה הזריקות והפחידו אותי שהוא עלול לחשוב שאני חולה ועומדת למות וזה יכניס אותו ללחץ. לדעתי זה בכלל לא עבר לו בראש אבל העדפתי לא לקחת סיכונים. את מכירה את שיר הכי טוב מכולם, תעקבי אחרי התגובות שלה ותראי מה זה עושה לה. אולי תנסי לא לחשוף אותה לזה בתדירות גבוהה מידי בהתחלה ולתת לה הסבר מסויים לגבי למה ואיך. ואם כבר אז כבר, שתיתן

כל פעם. זה יותר נעים אפילו מנשיקות של בעלולים

יסלחו לי ביג דאדי וליאור.

 

[חנה של ליאור]

שיר בת שנתיים וחודשיים

היי חנה

קודם כל בהצלחה, שיהיה זה הטיפול שיביא לך את האושר. בקשר לשיר, אני לא יודעת בת כמה היא, אבל זה לא כל כך משנה כי הם מבינים בכל גיל. אצלינו, לא הסתרנו מאדם את הזריקות וגם כשהייתי חייבת לקחת אותו איתי לקופ"ח לבדיקות דם הוא בא איתי, והאחיות היו משתגעות איך הוא תוקע מבט יציב במחט ולא מפחד. הוא לא שאל למה, ואני לא אמרתי. תמיד עשיתי פרצופים אמיצים, למרות שתמיד כואב לי

וכתוצאה מכך הוא לא מפחד בכלל מזריקות, מחטים ובדיקות דם. זה ערך מוסף שבכלל לא תכננתי, ויצא לטובה. למחרת יום הולדת 6 שלו, לקחתי אותו לשיחה והסברתי לו למה היו כל הזריקות והבדיקות ההלו, כמובן שהסברתי בכלליות הכי כללית שרק יכולתי. הסברתי לו את זה כי כל הזמן שאלו אותי אם הוא לא שואל למה הזריקות והפחידו אותי שהוא עלול לחשוב שאני חולה ועומדת למות וזה יכניס אותו ללחץ. לדעתי זה בכלל לא עבר לו בראש אבל העדפתי לא לקחת סיכונים. את מכירה את שיר הכי טוב מכולם, תעקבי אחרי התגובות שלה ותראי מה זה עושה לה. אולי תנסי לא לחשוף אותה לזה בתדירות גבוהה מידי בהתחלה ולתת לה הסבר מסויים לגבי למה ואיך. ואם כבר אז כבר, שתיתן

כל פעם. זה יותר נעים אפילו מנשיקות של בעלולים

יסלחו לי ביג דאדי וליאור.

שיר בת שנתיים וחודשיים
אני מסכימה איתך שהם מבינים הכל. אמנם לא את הסיבה לזריקות, שאותה אני בינתיים לא מספקת, אבל את הצורך בזריקות. אהבתי את הרעיון לתת לי נשיקה במקום של הזריקה. כך אני מרויחה, אולי, הכנה לחיסון שלה. אני בעצם אומרת לה שזריקה זה קצת כואב אבל מתגברים עם נשיקה ממישהו אהוב. אני אציע לה בפעם הבאה לתת לי נשיקה. אם אני רוצה לשמור על שעת הזרקה קבועה פחות-או-יותר, אני אאלץ לחשוף אותה לזה. אם היא עסוקה במשהו אחר אני יכולה, כמובן, להזריק מאחורי הגב שלה אבל רוב הסיכויים שהיא תהיה מודעת לזה כמעט בכל יום. היא אוהבת להיות לידי ומשחקת בד"כ בחדר שבו אני נמצאת.

 

[עוד נועה]

קודם כל, דרך צלחה וקצרה

שיר בת שנתיים וחודשיים
אני מסכימה איתך שהם מבינים הכל. אמנם לא את הסיבה לזריקות, שאותה אני בינתיים לא מספקת, אבל את הצורך בזריקות. אהבתי את הרעיון לתת לי נשיקה במקום של הזריקה. כך אני מרויחה, אולי, הכנה לחיסון שלה. אני בעצם אומרת לה שזריקה זה קצת כואב אבל מתגברים עם נשיקה ממישהו אהוב. אני אציע לה בפעם הבאה לתת לי נשיקה. אם אני רוצה לשמור על שעת הזרקה קבועה פחות-או-יותר, אני אאלץ לחשוף אותה לזה. אם היא עסוקה במשהו אחר אני יכולה, כמובן, להזריק מאחורי הגב שלה אבל רוב הסיכויים שהיא תהיה מודעת לזה כמעט בכל יום. היא אוהבת להיות לידי ומשחקת בד"כ בחדר שבו אני נמצאת.

קודם כל, דרך צלחה וקצרה
אני מאמינה גדולה באינטואיציה אמהית. אם את שלמה במאה אחוז שזה לא מזיק לה, אז זה לא יזיק. זאת צריכה להיות תחושת הבטן שלך (תרתי משמע). ילדים מקבלים דברים בצורה מאד טבעית בגיל הזה אם הם חשים שההורה מאמין במה שהוא עושה. נראה לי שאם היית מסתירה ממנה את ההזרקה, את לא היית שלמה עם זה ואת זה היא הייתה קולטת בשניות. אז מקווה שהתחלת בבטן ימיןאת הטיפול האחרון.

 

[עמית@]

בטח שהמנצח!

ושוב נצאה של הדרך....
בשרשרת זהב. טוב, השרשרת לא קשורה לעניין, כנראה. אז הייתי היום במרפאה ויצאתי עם ערמת מרשמים ומלוא הטנא אמפולות כדי לפצוח בטיפול האחרון והמנצח. למען האמת, לא תכננתי לעדכן בפורום על הטיפול. לא שאני מסתירה משהו אבל העדכון הצמוד מחזיר אותי בכל פעם לימי הטיפולים הקודמים שלא כל כך בא לי להזכר בהם. אז למה אני כותבת פה? רציתי לשתף אתכם בהתלבטות שהיתה לי. בטיפול הקודם הזרקתי לעצמי בכל יום ב 22:00. בחרתי בשעה מאוחרת כזאת מכיוון שרציתי ששיר לא תראה אותי מזריקה. ההזרקה בשעה מאוחרת היתה קשה לי מאוד. אחרי 22:00 נסגר אצלי סוויץ' במח ואני מתמוטטת מעייפות כך שממש לא התחשק לי להתחיל בהכנת אמפולות אבל לא היתה לי ברירה. לפעמים ההזרקה היתה מאוחרת יותר, בימים ששיר נשארה עירה עד מאוחר (וזה קורה מידי פעם) הפעם החלטתי להקדים את שעת ההזרקה ולאפשר לשיר לראות מה אני עושה. שיר מאוד התעניינה בנעשה ומיד רצתה גם זריקה בבטן כמו אמא. אמרתי לה שזאת תרופה שלי ורק אני יכולה לקבל. נמנעתי מלאמר לה שזה דוקר/כואב כדי לא להקשות על עצמי בחיסון שהיא אמורה לקבל בעוד שבועיים. אני מנסה לחשוב אם יש משהו רע בזה ששיר תצפה בי כל יום? האם אני מפספסת משהו?

בטח שהמנצח!
אני מבינה אותך מאוד, גם אני החלטתי לנסות למנוע מתמר לראות, מה עםן להזריק בעבודה? ב-16? זה מה שאני עושה, וזה עובד. אני לא חושבת שייגרם נזק, אבל אני לא בטוחה שזה משהו שנעים לראות (מה גם שבשלב מסויים ילדים מפחדים מזריקות, והיא עשוייה לפחד שיקרה לך משהו או משהו כזה) ןהעיקר? שיהיה בהצלחה, די.

 

[חנה של ליאור]

בעבודה זה נורא מבאס

בטח שהמנצח!
אני מבינה אותך מאוד, גם אני החלטתי לנסות למנוע מתמר לראות, מה עםן להזריק בעבודה? ב-16? זה מה שאני עושה, וזה עובד. אני לא חושבת שייגרם נזק, אבל אני לא בטוחה שזה משהו שנעים לראות (מה גם שבשלב מסויים ילדים מפחדים מזריקות, והיא עשוייה לפחד שיקרה לך משהו או משהו כזה) ןהעיקר? שיהיה בהצלחה, די.

בעבודה זה נורא מבאס
אני לא אזריק בחדר ולא בא לי להסתגר כל יום בשרותים לשם הזרקה.

 

[Hamsa]

../images/Emo50.gif רבה רבה

ושוב נצאה של הדרך....
בשרשרת זהב. טוב, השרשרת לא קשורה לעניין, כנראה. אז הייתי היום במרפאה ויצאתי עם ערמת מרשמים ומלוא הטנא אמפולות כדי לפצוח בטיפול האחרון והמנצח. למען האמת, לא תכננתי לעדכן בפורום על הטיפול. לא שאני מסתירה משהו אבל העדכון הצמוד מחזיר אותי בכל פעם לימי הטיפולים הקודמים שלא כל כך בא לי להזכר בהם. אז למה אני כותבת פה? רציתי לשתף אתכם בהתלבטות שהיתה לי. בטיפול הקודם הזרקתי לעצמי בכל יום ב 22:00. בחרתי בשעה מאוחרת כזאת מכיוון שרציתי ששיר לא תראה אותי מזריקה. ההזרקה בשעה מאוחרת היתה קשה לי מאוד. אחרי 22:00 נסגר אצלי סוויץ' במח ואני מתמוטטת מעייפות כך שממש לא התחשק לי להתחיל בהכנת אמפולות אבל לא היתה לי ברירה. לפעמים ההזרקה היתה מאוחרת יותר, בימים ששיר נשארה עירה עד מאוחר (וזה קורה מידי פעם) הפעם החלטתי להקדים את שעת ההזרקה ולאפשר לשיר לראות מה אני עושה. שיר מאוד התעניינה בנעשה ומיד רצתה גם זריקה בבטן כמו אמא. אמרתי לה שזאת תרופה שלי ורק אני יכולה לקבל. נמנעתי מלאמר לה שזה דוקר/כואב כדי לא להקשות על עצמי בחיסון שהיא אמורה לקבל בעוד שבועיים. אני מנסה לחשוב אם יש משהו רע בזה ששיר תצפה בי כל יום? האם אני מפספסת משהו?

רבה רבה
לגבי ההזרקות, אני השתדלתי שלא יראו וכך זה גם הסתדר בסופו של דבר, למרות שהשעה היתה 19:00 - ממש לא נוחה. אני פשוט רציתי למנוע מעצמי את הצורך להסביר בפרוטרוט למה וכמה וגם להמנע מלהיות שיחת היום בגן... האמת, גם לי (עד היום) קשה להסתכל על המחט, אז אני מניחה שגם לקטנטנים... בכל מקרה, כמו שכבר כתבו לך, את הרי מכירה את שיר הכי טוב בעולם, ויודעת מה מתאים ומה לא. שילך בקלות ובהמון המון הצלחה!!!

 

[anguly]

קודם כל בהצלחה!

ושוב נצאה של הדרך....
בשרשרת זהב. טוב, השרשרת לא קשורה לעניין, כנראה. אז הייתי היום במרפאה ויצאתי עם ערמת מרשמים ומלוא הטנא אמפולות כדי לפצוח בטיפול האחרון והמנצח. למען האמת, לא תכננתי לעדכן בפורום על הטיפול. לא שאני מסתירה משהו אבל העדכון הצמוד מחזיר אותי בכל פעם לימי הטיפולים הקודמים שלא כל כך בא לי להזכר בהם. אז למה אני כותבת פה? רציתי לשתף אתכם בהתלבטות שהיתה לי. בטיפול הקודם הזרקתי לעצמי בכל יום ב 22:00. בחרתי בשעה מאוחרת כזאת מכיוון שרציתי ששיר לא תראה אותי מזריקה. ההזרקה בשעה מאוחרת היתה קשה לי מאוד. אחרי 22:00 נסגר אצלי סוויץ' במח ואני מתמוטטת מעייפות כך שממש לא התחשק לי להתחיל בהכנת אמפולות אבל לא היתה לי ברירה. לפעמים ההזרקה היתה מאוחרת יותר, בימים ששיר נשארה עירה עד מאוחר (וזה קורה מידי פעם) הפעם החלטתי להקדים את שעת ההזרקה ולאפשר לשיר לראות מה אני עושה. שיר מאוד התעניינה בנעשה ומיד רצתה גם זריקה בבטן כמו אמא. אמרתי לה שזאת תרופה שלי ורק אני יכולה לקבל. נמנעתי מלאמר לה שזה דוקר/כואב כדי לא להקשות על עצמי בחיסון שהיא אמורה לקבל בעוד שבועיים. אני מנסה לחשוב אם יש משהו רע בזה ששיר תצפה בי כל יום? האם אני מפספסת משהו?

קודם כל בהצלחה!
כשחזרנו לטיפולים, בהתחלה הייתי פורשת לחדר אחר. ונועה הרגישה שמסתירים משהו כי זה היה בשעות שהיא ערה (גם לי יש קושי לשרוד שעות מאוחרות ולא אחת קורה שאנו נשפכות ביחד על הספה ואז עוברות כל אחת למיטתה...). לאור זאת החלטתי שהנזק מהסתרה גדול מהתועלת - והסברתי לה שאמא צריכה לקבל זריקה. היא גדולה משיר בערך בשנה - ומיד שאלה למה - האם אני חולה? אמרתי שכואבת לי קצת הבטן והזריקה עוזרת שהיא קצת כואבת אבל לא נורא. והיום כשאני מקבלת זריקה היא מחזיקה לי את היד (בעלי מזריק) ומלטפת לי את הפנים ואמרת תיכף זה יעבור לך. ברגע שזה הפך לדבר גלוי זה הוריד את הלחץ - והיא קיבלה את זה כמובן מאליו. בסיבוב הבא - זה כן הפתיע אותה - והיא שאלה - "אמא, שוב כואבת לך הבטן?". ולמרות שזה מאוד צובט בלב - אני יותר שלימה עם זה שזה גלוי מזה שזה מוסתר - שינוי השעה לא כל כך מעשי ולעבור לחדר אחר הופך את זה לסוד גדול ומפחיד - אז נראה לי שזה הרע במיעוטו...

 

[חנה של ליאור]

אני שמחה לקרוא את זה

קודם כל בהצלחה!
כשחזרנו לטיפולים, בהתחלה הייתי פורשת לחדר אחר. ונועה הרגישה שמסתירים משהו כי זה היה בשעות שהיא ערה (גם לי יש קושי לשרוד שעות מאוחרות ולא אחת קורה שאנו נשפכות ביחד על הספה ואז עוברות כל אחת למיטתה...). לאור זאת החלטתי שהנזק מהסתרה גדול מהתועלת - והסברתי לה שאמא צריכה לקבל זריקה. היא גדולה משיר בערך בשנה - ומיד שאלה למה - האם אני חולה? אמרתי שכואבת לי קצת הבטן והזריקה עוזרת שהיא קצת כואבת אבל לא נורא. והיום כשאני מקבלת זריקה היא מחזיקה לי את היד (בעלי מזריק) ומלטפת לי את הפנים ואמרת תיכף זה יעבור לך. ברגע שזה הפך לדבר גלוי זה הוריד את הלחץ - והיא קיבלה את זה כמובן מאליו. בסיבוב הבא - זה כן הפתיע אותה - והיא שאלה - "אמא, שוב כואבת לך הבטן?". ולמרות שזה מאוד צובט בלב - אני יותר שלימה עם זה שזה גלוי מזה שזה מוסתר - שינוי השעה לא כל כך מעשי ולעבור לחדר אחר הופך את זה לסוד גדול ומפחיד - אז נראה לי שזה הרע במיעוטו...

אני שמחה לקרוא את זה
זה מחזק אותי מאוד.

 

[anguly]

ואני אוסיף עוד משהו קטן..

אני שמחה לקרוא את זה
זה מחזק אותי מאוד.

ואני אוסיף עוד משהו קטן..
קניתי לה ערכת רופא מפלסטיק, וגם נתתי לה מזרק חדש שלי (בלי ההמחט כמובן) - והיא משחקת עם הבובה שלה - בודקת אותה ונתנת לה זריקות "כדי שהיא תרגיש יותר טוב" - וכך התחושות והרגשות מתועלות למקום יותר טוב ובריא.

 

[חנה של ליאור]

מזרקים יש לנו בשפע ../images/Emo3.gif

ואני אוסיף עוד משהו קטן..
קניתי לה ערכת רופא מפלסטיק, וגם נתתי לה מזרק חדש שלי (בלי ההמחט כמובן) - והיא משחקת עם הבובה שלה - בודקת אותה ונתנת לה זריקות "כדי שהיא תרגיש יותר טוב" - וכך התחושות והרגשות מתועלות למקום יותר טוב ובריא.

מזרקים יש לנו בשפע

 

[anguly]

קודם כל בהצלחה!

ושוב נצאה של הדרך....
בשרשרת זהב. טוב, השרשרת לא קשורה לעניין, כנראה. אז הייתי היום במרפאה ויצאתי עם ערמת מרשמים ומלוא הטנא אמפולות כדי לפצוח בטיפול האחרון והמנצח. למען האמת, לא תכננתי לעדכן בפורום על הטיפול. לא שאני מסתירה משהו אבל העדכון הצמוד מחזיר אותי בכל פעם לימי הטיפולים הקודמים שלא כל כך בא לי להזכר בהם. אז למה אני כותבת פה? רציתי לשתף אתכם בהתלבטות שהיתה לי. בטיפול הקודם הזרקתי לעצמי בכל יום ב 22:00. בחרתי בשעה מאוחרת כזאת מכיוון שרציתי ששיר לא תראה אותי מזריקה. ההזרקה בשעה מאוחרת היתה קשה לי מאוד. אחרי 22:00 נסגר אצלי סוויץ' במח ואני מתמוטטת מעייפות כך שממש לא התחשק לי להתחיל בהכנת אמפולות אבל לא היתה לי ברירה. לפעמים ההזרקה היתה מאוחרת יותר, בימים ששיר נשארה עירה עד מאוחר (וזה קורה מידי פעם) הפעם החלטתי להקדים את שעת ההזרקה ולאפשר לשיר לראות מה אני עושה. שיר מאוד התעניינה בנעשה ומיד רצתה גם זריקה בבטן כמו אמא. אמרתי לה שזאת תרופה שלי ורק אני יכולה לקבל. נמנעתי מלאמר לה שזה דוקר/כואב כדי לא להקשות על עצמי בחיסון שהיא אמורה לקבל בעוד שבועיים. אני מנסה לחשוב אם יש משהו רע בזה ששיר תצפה בי כל יום? האם אני מפספסת משהו?

קודם כל בהצלחה!
כשחזרנו לטיפולים, בהתחלה הייתי פורשת לחדר אחר. ונועה הרגישה שמסתירים משהו כי זה היה בשעות שהיא ערה (גם לי יש קושי לשרוד שעות מאוחרות ולא אחת קורה שאנו נשפכות ביחד על הספה ואז עוברות כל אחת למיטתה...). לאור זאת החלטתי שהנזק מהסתרה גדול מהתועלת - והסברתי לה שאמא צריכה לקבל זריקה. היא גדולה משיר בערך בשנה - ומיד שאלה למה - האם אני חולה? אמרתי שכואבת לי קצת הבטן והזריקה עוזרת שהיא קצת כואבת אבל לא נורא. והיום כשאני מקבלת זריקה היא מחזיקה לי את היד (בעלי מזריק) ומלטפת לי את הפנים ואמרת תיכף זה יעבור לך. ברגע שזה הפך לדבר גלוי זה הוריד את הלחץ - והיא קיבלה את זה כמובן מאליו. בסיבוב הבא - זה כן הפתיע אותה - והיא שאלה - "אמא, שוב כואבת לך הבטן?". ולמרות שזה מאוד צובט בלב - אני יותר שלימה עם זה שזה גלוי מזה שזה מוסתר - שינוי השעה לא כל כך מעשי ולעבור לחדר אחר הופך את זה לסוד גדול ומפחיד - אז נראה לי שזה הרע במיעוטו...

 

[חן123]

קודם כל בהצלחה

ושוב נצאה של הדרך....
בשרשרת זהב. טוב, השרשרת לא קשורה לעניין, כנראה. אז הייתי היום במרפאה ויצאתי עם ערמת מרשמים ומלוא הטנא אמפולות כדי לפצוח בטיפול האחרון והמנצח. למען האמת, לא תכננתי לעדכן בפורום על הטיפול. לא שאני מסתירה משהו אבל העדכון הצמוד מחזיר אותי בכל פעם לימי הטיפולים הקודמים שלא כל כך בא לי להזכר בהם. אז למה אני כותבת פה? רציתי לשתף אתכם בהתלבטות שהיתה לי. בטיפול הקודם הזרקתי לעצמי בכל יום ב 22:00. בחרתי בשעה מאוחרת כזאת מכיוון שרציתי ששיר לא תראה אותי מזריקה. ההזרקה בשעה מאוחרת היתה קשה לי מאוד. אחרי 22:00 נסגר אצלי סוויץ' במח ואני מתמוטטת מעייפות כך שממש לא התחשק לי להתחיל בהכנת אמפולות אבל לא היתה לי ברירה. לפעמים ההזרקה היתה מאוחרת יותר, בימים ששיר נשארה עירה עד מאוחר (וזה קורה מידי פעם) הפעם החלטתי להקדים את שעת ההזרקה ולאפשר לשיר לראות מה אני עושה. שיר מאוד התעניינה בנעשה ומיד רצתה גם זריקה בבטן כמו אמא. אמרתי לה שזאת תרופה שלי ורק אני יכולה לקבל. נמנעתי מלאמר לה שזה דוקר/כואב כדי לא להקשות על עצמי בחיסון שהיא אמורה לקבל בעוד שבועיים. אני מנסה לחשוב אם יש משהו רע בזה ששיר תצפה בי כל יום? האם אני מפספסת משהו?

קודם כל בהצלחה
זה חייב להיות הטיפול המנצח! לגבי שיר, לדעתי הדברים הם איך שאת תציגי אותם. אם תציגי את זה כסבל ותעשי "אישיו" סביב העניין היא תבין שזה ביג דיל, אם תתיחסי לזה בטבעיות, גם היא תתיחס לזה כך. אני חושבת שזה מנכון להזריק בשעה נורמלית, גם ככה זה תענוג די קטן ואים סיבה להקשות על עצמך יותר, בעיקר כש (לדעתי) לא תהייה שום טראומה לשיר מהעניין.

 

[חנה של ליאור]

אני בונה על זה

קודם כל בהצלחה
זה חייב להיות הטיפול המנצח! לגבי שיר, לדעתי הדברים הם איך שאת תציגי אותם. אם תציגי את זה כסבל ותעשי "אישיו" סביב העניין היא תבין שזה ביג דיל, אם תתיחסי לזה בטבעיות, גם היא תתיחס לזה כך. אני חושבת שזה מנכון להזריק בשעה נורמלית, גם ככה זה תענוג די קטן ואים סיבה להקשות על עצמך יותר, בעיקר כש (לדעתי) לא תהייה שום טראומה לשיר מהעניין.

אני בונה על זה
שאת מכשפה מתלמדת

 

[חן123]

מקווה מאוד מאוד

אני בונה על זה
שאת מכשפה מתלמדת

מקווה מאוד מאוד
בנתיים בהיסטוריה יש לי הצלחה וחצי וכישלון אחד, זו סטטיסטיקה לא רעה, למתלמדת...

 

[noh1]

עוד רעיון קטן

מקווה מאוד מאוד
בנתיים בהיסטוריה יש לי הצלחה וחצי וכישלון אחד, זו סטטיסטיקה לא רעה, למתלמדת...

עוד רעיון קטן
אני גם נגמרת ב22:00 ואולי לפני אז מביאים טלויזיה לחדר, ואורי אחראי באופן בלעדי על כל העירבובים. ועל ההזרקות. אני כמעט ישנה. ורק מתעוררת לספור עד 5 כשהוא שואל "מוכנה" ככה שנינו שותפים בעניין וירדן ישנה לה בשקט. (הכל יחסי כמובן)

 

[MIF2002]

הי חנה

ושוב נצאה של הדרך....
בשרשרת זהב. טוב, השרשרת לא קשורה לעניין, כנראה. אז הייתי היום במרפאה ויצאתי עם ערמת מרשמים ומלוא הטנא אמפולות כדי לפצוח בטיפול האחרון והמנצח. למען האמת, לא תכננתי לעדכן בפורום על הטיפול. לא שאני מסתירה משהו אבל העדכון הצמוד מחזיר אותי בכל פעם לימי הטיפולים הקודמים שלא כל כך בא לי להזכר בהם. אז למה אני כותבת פה? רציתי לשתף אתכם בהתלבטות שהיתה לי. בטיפול הקודם הזרקתי לעצמי בכל יום ב 22:00. בחרתי בשעה מאוחרת כזאת מכיוון שרציתי ששיר לא תראה אותי מזריקה. ההזרקה בשעה מאוחרת היתה קשה לי מאוד. אחרי 22:00 נסגר אצלי סוויץ' במח ואני מתמוטטת מעייפות כך שממש לא התחשק לי להתחיל בהכנת אמפולות אבל לא היתה לי ברירה. לפעמים ההזרקה היתה מאוחרת יותר, בימים ששיר נשארה עירה עד מאוחר (וזה קורה מידי פעם) הפעם החלטתי להקדים את שעת ההזרקה ולאפשר לשיר לראות מה אני עושה. שיר מאוד התעניינה בנעשה ומיד רצתה גם זריקה בבטן כמו אמא. אמרתי לה שזאת תרופה שלי ורק אני יכולה לקבל. נמנעתי מלאמר לה שזה דוקר/כואב כדי לא להקשות על עצמי בחיסון שהיא אמורה לקבל בעוד שבועיים. אני מנסה לחשוב אם יש משהו רע בזה ששיר תצפה בי כל יום? האם אני מפספסת משהו?

הי חנה
עוד לא הייתי במצבך כי עד כה עוד היו לנו מוקפאים אז לא היו זריקות, אבל אינטואיטיבית נשמע לי שאין לי בעיה שהיא תראה, אם היא תראה אותך לוקחת את זה ברוגע זה לדעתי ישפיע עליה רק לטובה, היא תראה שאת לא משדרת לחץ מהנושא, זה יהיה חלק מהשגרה, וגם כשהיא תקבל חיסונים זה לא יהיה BIG ISSUE אלא עוד זריקה, שקצת כואבת, ששיר מקבלת. בכל מקרה מאחלת לך המון המון בהצלחה !!!!

 

[מונוגונית]

לפני הכל שיהייה בהצלחה

ושוב נצאה של הדרך....
בשרשרת זהב. טוב, השרשרת לא קשורה לעניין, כנראה. אז הייתי היום במרפאה ויצאתי עם ערמת מרשמים ומלוא הטנא אמפולות כדי לפצוח בטיפול האחרון והמנצח. למען האמת, לא תכננתי לעדכן בפורום על הטיפול. לא שאני מסתירה משהו אבל העדכון הצמוד מחזיר אותי בכל פעם לימי הטיפולים הקודמים שלא כל כך בא לי להזכר בהם. אז למה אני כותבת פה? רציתי לשתף אתכם בהתלבטות שהיתה לי. בטיפול הקודם הזרקתי לעצמי בכל יום ב 22:00. בחרתי בשעה מאוחרת כזאת מכיוון שרציתי ששיר לא תראה אותי מזריקה. ההזרקה בשעה מאוחרת היתה קשה לי מאוד. אחרי 22:00 נסגר אצלי סוויץ' במח ואני מתמוטטת מעייפות כך שממש לא התחשק לי להתחיל בהכנת אמפולות אבל לא היתה לי ברירה. לפעמים ההזרקה היתה מאוחרת יותר, בימים ששיר נשארה עירה עד מאוחר (וזה קורה מידי פעם) הפעם החלטתי להקדים את שעת ההזרקה ולאפשר לשיר לראות מה אני עושה. שיר מאוד התעניינה בנעשה ומיד רצתה גם זריקה בבטן כמו אמא. אמרתי לה שזאת תרופה שלי ורק אני יכולה לקבל. נמנעתי מלאמר לה שזה דוקר/כואב כדי לא להקשות על עצמי בחיסון שהיא אמורה לקבל בעוד שבועיים. אני מנסה לחשוב אם יש משהו רע בזה ששיר תצפה בי כל יום? האם אני מפספסת משהו?

לפני הכל שיהייה בהצלחה
אני התחלתי את הטיפולים הפעם כשהבת שלי היתה בת שנה, בימים הראשונים של הזריקות סגרתי את הדלת של החדר דבר שמאוד צרם, כי אצלנו אין דלתות סגורות והתגובה שלה לענין הדלת היתה מאוד קשה היא פשוט היתה נעמדת שם ובוכה, הרגשתי שאני עושה משהו שלא בסדר ולא מתאים לאופי הבית שלנו וגם הייתי מאוד במתח מעצם הבכי מחוץ לדלת, החלטתי שהנזק שהיא תראה אותי מזריקה קטן מהנזק של ההסתרה של כל הענין. ובאמת עם הזמן זה נהייה (לצערי) דבר שבשגרה, לפעמים היא מתסכלת לפעמים לא איך שבא לה. אין לה בעיה לראות שאני מקבלת זריקה (לפעמים נראה לי שהיא אפילו נהנית מזה) אבל אם אחות רק תתקרב אליה עם מזרק - חבל על הזמן - ככה זה פולניות. היום היא כבר יודעת למה אנחנו מזריקים - כדי להביא לה אח קטן, אני לא זוכרת מתי זה נאמר בפירוש בפעם הראשונה ואולי זה בעצם לא נאמר אבל ככה אנחנו חיים עם זה. אבל בעצם למה כל הנאום הזה, כדי לומר שאין דרך נכונה כמו בכל דבר בגידול ילדים אנחנו הולכים בסופו של דבר עם מה שמתאים לנו ולהם בתקווה שזה לא יגרום להם לנזק נפשי בילתי הפיך - וכדאי שכך כי את כל הכסף שחסכתי לטיפול פסיכולוגי לילדים הוצאתי על לעשות אותם.

 

[חנה של ליאור]

אני מקווה לא לצבור את הוותק שלך

לפני הכל שיהייה בהצלחה
אני התחלתי את הטיפולים הפעם כשהבת שלי היתה בת שנה, בימים הראשונים של הזריקות סגרתי את הדלת של החדר דבר שמאוד צרם, כי אצלנו אין דלתות סגורות והתגובה שלה לענין הדלת היתה מאוד קשה היא פשוט היתה נעמדת שם ובוכה, הרגשתי שאני עושה משהו שלא בסדר ולא מתאים לאופי הבית שלנו וגם הייתי מאוד במתח מעצם הבכי מחוץ לדלת, החלטתי שהנזק שהיא תראה אותי מזריקה קטן מהנזק של ההסתרה של כל הענין. ובאמת עם הזמן זה נהייה (לצערי) דבר שבשגרה, לפעמים היא מתסכלת לפעמים לא איך שבא לה. אין לה בעיה לראות שאני מקבלת זריקה (לפעמים נראה לי שהיא אפילו נהנית מזה) אבל אם אחות רק תתקרב אליה עם מזרק - חבל על הזמן - ככה זה פולניות. היום היא כבר יודעת למה אנחנו מזריקים - כדי להביא לה אח קטן, אני לא זוכרת מתי זה נאמר בפירוש בפעם הראשונה ואולי זה בעצם לא נאמר אבל ככה אנחנו חיים עם זה. אבל בעצם למה כל הנאום הזה, כדי לומר שאין דרך נכונה כמו בכל דבר בגידול ילדים אנחנו הולכים בסופו של דבר עם מה שמתאים לנו ולהם בתקווה שזה לא יגרום להם לנזק נפשי בילתי הפיך - וכדאי שכך כי את כל הכסף שחסכתי לטיפול פסיכולוגי לילדים הוצאתי על לעשות אותם.

אני מקווה לא לצבור את הוותק שלך
אבל מרגיע לשמוע על ילדים שלא מתרגשים מאמא מזריקה.

 

[מונוגונית]

את לא תצברי כי זה הטיפול המנצח

אני מקווה לא לצבור את הוותק שלך
אבל מרגיע לשמוע על ילדים שלא מתרגשים מאמא מזריקה.

את לא תצברי כי זה הטיפול המנצח