ושוב מציעים לי שידוך.

[אין תוכי כברי]

איך בדיוק אבדוק

היכן מצוי בחברה החילונית (נמאס כבר להקליד את צמד המילים המסורבל הזה...) הגוון המועדף עליי?
אני לא מכירה אישית יוצאים / חילונים ואין לי מושג איך ליישם באופן מעשי את החקירה עליה אתה מדבר.

נ.ב, חן חן על ההתייחסות לשאלתי הנ״ל שמטרידה אותי רבות. כל כך חיכיתי שמישהו יענה עליה...

 

[גבעת חול]

מבינה את הרתיעה מ"רדידות"

אבל לפעמים זה באמת כיף ללכת במכנס קצר לים ולהעביר שם זמן בלי לתת דין וחשבון לאף אל עליון על ביטול תורה...
יש הרבה דברים שמנקודת המבט החרדית מוגדרים רדידות או חסרי לגיטימיות ומנקודת מבט חילונית הם סטנדרטים ונורמלים, חלק מחיי היומיום ובהרבה מקרים אין באמת סיבה להתיחס אליהם אחרת מלבד השיחרור המתבקש משטיפת המוח.
איך מגיעים לקבוצות אכותיות בחברה החילונית? אני מציעה לך להתחיל דרך הפורום השכן ו/או קבוצות של יוצאים בפייס, בטוחה שתמצאי שם כמה אנשים כלבבך

 

[אין תוכי כברי]

הדוגמה שנתת

כלל לא מסווגת ברשימה של ״רדידות״ בעיניי... היא מקסימה!!!
בכל אופן, אני מנסה לשטוף את מוחי שכל סברותיי נובעות משטיפת המח החרדית.
מקווה לטוב.

 

[אבק וצללים]

יש מפגשי יוצאים

וקבוצות יוצאים ויוצאות בפייסבוק, צריך לזה קצת אומץ וזהו, אפשר לעשות אתזה נכון וחכם
כך ששום גשר לא נשרף ומי שלא צריך-לא ידע דבר עלייך ועל זהותך.

ואפרופו רדידות-מרבית האינטלקטואלים החילונים שאני מכיר, ובהם כאלה בעלי שיעור קומה
שמעולם לא נתקלתי בו בציבור החרדי, לבושים בפשטות תהומית-בדר"כ בג'ינס וטריקו, מקסימום
חולצה מכופתרת. רק החרדים מסתובבים באמצע הקיץ עם כובע וחליפה משל הם מאפיונרים בשיקגו
של שנות העשרים.

להזכירך, 25% מזוכי פרס נובל הם יהודים, אף לא אחד מהם חרדי. ישראל החילונית היא מעצמת טכנולוגיה
ומדע בינלאומית, כשלחרדים אין שום חלק בזה. תשווי את הספרות החילונית לזו החרדית.
אם את בודקת נושאי אמונה-שימי לב מי כתב את הספרים הרציניים בתחום.
אם את יכולה-לכי לאוניברסיטה להרצאות פתוחות. תסתובבי ותריחי.

 

[אין תוכי כברי]

כל מילה יהלום!

 

[אבק וצללים]

ח"ח.

 

[רות בנדיקט]

אין "היכן", יש "מצוי"

החברה הישראלית הכללית (חילונית) אינה מסווגת בחדות כמו החרדית. כמובן שאפשר לחלק אותה בגסות לאקדמאים/ערסים/צווארון כחול/מושבניקים וכן הלאה, אבל עבור אנשים בוגרים הנ"ל לא מהווה הגדרה כוללנית וחד-משמעית.

לא 'יוצאים' אל החברה החילונית ומחפשים את הקבוצה המקבילה לחרדים-ליטאים, למשל. כשתתחילי את צעדייך הראשונים מחוץ לגטו, תרחיבי אט אט את מעגל החברים שלך: בתחילה השותפים לדירה וחברים שלהם, חברים מהעבודה, אנשים שתעשי אצלם בייביסיטר וחברים שלהם, מישהי שתיפגשי במסיבת יד שניה, חברים ללימודים במכללה הקדם-אקדמית, אנשים שתפגשי דרך יוצאים אחרים, ועוד. את מחליטה עם מי לשמור על קשר, עם מי לצאת לסרט, אצל מי לקבוע ארוחת ערב בשישי. לאנשים האלו יהיו את הסטנדרטים החשובים לך: רגישות, עדינות, הומור, איכפתיות, אחריות או מהשזהלאיהיה.

אני מוכנה להבטיח לך בתקיעת כף שתגלי שאלו שחיים מעבר למתרס מסוגלים להיות נהדרים, עמוקי-מחשבה, וכלל לא רדודים. יכול להיות שסולם הערכים שלהם שונה משלך או של בית אביך, אבל אין זה סותר שהם בעלי ערכים, ואולי בעצם קצת התעמקו לחשוב על ערכים שלהם מאשר לינוק אותם עם סימילאק בד"ץ.

בקיצור, לא לשלול, ולא להניח הנחות גסות.
בהצלחה +

 

[sceptic1]

 

[reאלי]

כפי שכתבתי...

יש פה ושם מפגשים של יוצאים את יכולה לבוא בצורה די אנונימית.
אני מסכים שיש רתיעה מכך שזהותך תחשף אבל קחי בחשבון
שרוב היוצאים מכירים את הסיטואציה הזו וישמרו על זהותך.

אולי לא תאמיני אבל הדבר שיותר מכל גרם לי להתחיל את התהליך של היציאה היה מפגש עם יוצאים. זה גרם לי להבין שיש תקווה ואני לא לבד.
אם את מעוניינת בקצת יותר מידע צרי קשר במסר.

 

[mister xy]

את לא לבד

הכרתי כמה יוצאים (ואני בתוכם) שאמרו לעצמם "אני בחיים לא אצא בשאלה" ובסוף יצאו לגמרי.
ההתלבטויות האלו אופייניות למצבך, זו תקופה של חוסר יציבות ובכל יום מחליטים משהו אחר.

מה שכן את חייבת להציב לעצמך גבול ברור בשלב זה, לא לחתונה וילדים!!!

 

[אין תוכי כברי]

תודתי

על התמיכה ועל הפחת התקווה.
הגבול עליו דברת - מוצב. הסר דאגה...

 

[אפס שתיים1]

לא רוצה לקחת אחריות על החיים שלך

האם את רוצה לקחת אחריות על איש שיתחתן איתך על בסיס של שקר? האם אלה החיים שאת רוצה? שבי בינך לבין עצמך והחליטי בדיוק מה את רוצה והתחילי לפעול בכיוון.

בהצלחה.

 

[אין תוכי כברי]

הוא אשר כתבתי

ומסתמא לא קראת...

 

[כנף קצוצה]

אחזור ואומר ושוב אחזור ושוב אומר

רווק\ה שאנוס\ה באופן אבסולוטי, וכפר בכול, ורואה את עצמו כמנוי וגמור עמו שהוא בעל השקפה אוניברסלית בנושא דת ואמונה, עושה פשע!!! כאשר הו\יא מתחתן\ת עם מישהו\י שהיא חרדי\ת בהשקפתו, וגם אם הו\יא מתחתן\ת עם, נו איך קוראים לזה, החרדי\ת החדש\ה.

את בת עשרים! WTF???
מילא שהיית אומרת שאת בת שלושים וכבר מעל עשר שנים אנוסה, והניסיון הוכיח לך שאין שום מצב שבו את חוזרת בשאלה, השאלה שלך נהיית רלוונטית.
אבל במחילה מכבודך, יש לך את כל הפריבילגיה שבעולם לא להתחתן עדיין, ואפילו לא להידרש לכך.
תלמדי, תעבדי, תגדילי את מעגל המכרים הלא דתיים שלך, ואחרי שנה שנתיים נשמח לשמוע מה את באמת חושבת על העולם החילוני, ועל ההיטמעות שלך בו, או סתם על הלראות את עצמך חלק ממנו. (ולא צריך להיות חלק ממנו, פשוט צריך להיות את!)
אם אחרי שלוש ארבע שנים, שאת עובדת במקום עבודה חילוני, מכירה מספיק אנשים חילוניים, במובן של חברות, ועדיין את רואה שאת לא מסוגלת לעשות את הצעד הזה, יש מה להתחיל לדבר על פיתרון אחר לבעיה.

עד אז, תעבדי על לימודים\עבודה\חברה חילונית!
דברים אלה מתאימים גם למי שעדיין לא סגור על עצמו בנושא דת ואמונה!!! לא מתחתנים!!!

 

[אבק וצללים]

תהיי ספציפית יותר

למה נישואין כאלה בהכרח נועדו לכישלון?
מישה/י שאניסותם לא מציקה להם יתר על המידה, לא בא להם לצאת לעולם החילוני, ולא
רואים אסון גדול בחרדיות לייט, למה שלא יתחתנו כחרדים?
למה זה פשע?

 

[אן אליוט]

ומה עם הילדים?

איך תוכל להביא ילדים לעולם בידיעה שאתה לא עומד לתת להם את ההזדמנות שמגיעה להם?

לשלוח אותם למוסדות לימוד שילמדו אותם כל מה שאתה לא מאמין בו?
שלא תוכל להשמיע להם מוזיקה חילונית, להקריא להם ספרות כללית ולחשוף אותם לתרבות כי החיידר יזרוק אותם בשנייה שזה ייוודא לו?

ועוד עשרים שנה כשיצאו לחיים בלי נקודת פתיחה מינימלית, איך תוכל לעמוד מולם ולומר עשיתי מה שהאמנתי שנכון לעשות?

יש מספיק אנשים שכבר תקועים במצב כזה, לא צריך להכנס משם מרצון.

 

[אבק וצללים]

אני מסכים באופן עקרוני

שיציאה היא האופציה המועדפת (כמעט מחוייבת).
כמו"כ ישנם כאלה שכפירתם יוצרת אצלם דיסוננס עמוק, וחייהם לא יהיו חיים, אלה
בוודאי חייבים לצאת, ואלה גם ממלאים את הפורום.
שאלתי הייתה, לכאלה שלא חשים מצוקה בעקבות האניסות, ואין להם בעיה עקרונית עם חרדיות
בגירסתה הרכה יותר (יש היום ישיבות תיכוניות חרדיות מצוינות-עם בגרות), האם נישואיהם לחרדי/ת בסגנון
זה בהכרח מועד לכישלון?

 

[אן אליוט]

דעתי היא

שלהכנס מראש למצב כזה זה אידיוטי.

אני מכירה לפחות שני זוגות מעורבים בהם אחד מבני הזוג חילוני והשני דתי לייט או מסורתי. זו זוגיות מאתגרת שדורשת קבלה אינסופית של השני והתפשרות רבה על עקרונות, גם מהצד הדתי. באמת לא פשוט. וזה כששני הזוגות יודעים הכל האחד על השני ואלמנט ההסתרה לא קיים שם.

להעמיס על הזוגיות גם סוד כל כך משמעותי, נראה לי כמו מתכון בטוח לפיצוץ.

 

[אבק וצללים]

מקבל

למרות שכאן הכוונה היא לנהל אורח חיים חרדי עד רמה מסוימת, כך שאין
כאן זוג מעורב, אלא שאחד מבני הזוג סוחב איתו סוד, שלתפיסתו אין לו השפעה
ממשית על החיים בפועל.

 

[אן אליוט]

אבל זה לא סתם סוד

זו ההגדרה העצמית של האדם, או לפחות חלק נכבד ממנה!