ושוב מציעים לי שידוך.

[אין תוכי כברי]

ושוב מציעים לי שידוך.

משכמו ומעלה. ירא שמיים, מתמיד עצום.
מסתמא...
ענבי הגפן בענבי הגפן.
שאיפעס לחיים של תיירה מתוך דחק ואושר עילאי.
שני תריסר צאצאים זבי חוטם.
אה! זכיה בשני העולמות!
ונצנוץ זעיר מבליח בזויות האישון של אמא. עדיין מפעמת בה תקווה שהפעם אחליט לשמוע. כל כך רוצה נחת ממני. ושאעוף כבר מהבית. שאפסיק לעשות צרות. שאתחתן, כמו כולן.
וכולם לוחצים. נלחשים ברטט ספורים על זו שדחתה הצעות מפעימות, והיום, נעבאך, מונה את שערותיה הצחורות בשממון בודד וערירי (צקצוקים מרשימים בלשון).
נו, למה את מחכה???
וקול קטן בתוכי מלחשש: עזבי שטויות. צאי מתוך ההפיכה. הניחי את לבטייך הפלספניים בקרן זווית, שכחי מתהיותייך, חזרי לזרום בנחל החרדי בלי מחשבה עצמית. תתחתני, תלדי...
אז ההגיון מתערב וצורח ש: לא! בשום פנים ואופן! את צעירה כל כך, תלמדי, תהני מהחיים, תנצלי את השנים היפות שלך ואל תכבלי את עצמך במערכת נישואין!!!
והקול הקטן: אך אם תמשיכי לחיות כאנוסה כל חייך - תאלצי להנשא לחרדי, וההיצע הולך ופוחת עם כל יום שחולף. מוטב לך לראות את הנולד ולהזדרז.
וההגיון: להשאר במדמנה הזו? מוטב לך להתאבד!
אבל איזו אלטרנטיבה עשויה לבוא בחשבון? לא רואה את עצמי מסתדרת ומסופקת בחברה חילונית.
שומקום. זה המקום המתאים לי.
מעין חור שחור תמידי ואינסופי.
מי יתן ואמצא מרפא לנפשי ופתרון לחיי.

תודה, חבריי לצרה, על היותכם.
אין לי מקום או מושא אחרים לפריקת מטעניי.
חודש טוב ומשופע!
אמן!!!

 

[אבק וצללים]

אני חוזר שוב על הצעתי מלפני שבועיים

שדכנית לאנוסים, אפשרי בהחלט.

ראשית, אם את צעירה כל כך, מי יערוב לך שעוד שנה לא תרצי לצאת?
תבדקי לעומק ולרוחב את האופציה של יציאה, אל תסמכי על תחושות בטן
(סליחה שאני תופס תחת ומחלק עצות כזקן ורגיל
אבל זה באמת מה שכדאי ונכון לעשות
ולו בכדי שלא תהיי מלאה חרטות כל חייך)

חוץ מזה, גם בגיל 22-3-4-5 תוכלי להתחתן עם בחור חרדי טוב
אז מה אם הוא לא יהיה עילוי רופס וחיוור עם עיניים מלוכסנות וחטטים בזקן

אם בכל זאת את מתעקשת על זוגיות עם חרדי בטווח הקצר והבינוני
הפיתרון הוא אנוס, ויש לא מעט כאלה (שלא רוצים לצאת כרווקים צעירים)
ושוב, לא קל, אבל אפשרי.

 

[אין תוכי כברי]

בכל הבלבול שאופף לי ת׳שכל

יש גם מסקנה נחרצת:
לא אתחתן עד אשר אשקול במירב תבונתי ואחליט נחרצות אנא פניי מועדות.
וזה, מסתבר,לא יקרה בשנים הקרובות...
כך שאין מקום לדיבור על זוגיות בטווח קצר.
בנוגע להצעתך, אני סבורה שיש בה פתרון ממשי למצוקה הזו. צריך מישו שיריץ את הרעיון בפועל.
בכל אופן, בגילי הצעיר אל תכניסוני לפנקסי השדכנים...

 

[מזגזגת2]

מחזקת את מסקנתך הנחרצת!

לא! לא! לא! להתחתן, לא להביא ילדים לעולם עד שאת סגורה על עצמך.
ובכל החלטה שתגיעי, ללמוד מקצוע ולעבוד לא יזיקו לך, יש מספיק בחורים חרדיים שלא מתחתנים בני עשרים.

 

[מזגזגת2]

בולשיט!

סליחה שאני פוסלת את הצעתך בבוטות שכזו אבל לרווקים יחסית יותר קל לצאת.
רק תחשוב על קונפליקט בסיסי כמו חינוך הילדים אצל זוג חרדים אנוסים.

 

[אבק וצללים]

בולשיט!

כמה רווקים אנוסים את מכירה?
רוב אלה שאני מכיר, נישאו בנישואים רגילים/לא חושבים על יציאה.

ברור שעדיף (כמעט חובה) לצאת, זה הדבר ההגיוני והנכון ברוב הגדול של המקרים
מה לעשות שיש כאלה שלא רוצים/יכולים לצאת כרווקים צעירים
צריך ואפשר לדאוג להם
ולכאלה יש סיכוי גדול לצאת כנשואים-במידה וירצו

 

[נבדל מהעדר]

מסכים עם כל מילה

אני גם מרגיש כך, שאולי כנשוי עם אנוסה אני יותר חי לעצמי ואז יותר קל לצאת (יחסית), מאשר עכשיו.

 

[sceptic1]

דבר ראשון, את כותבת יפה.

דבר שני למה את לא רואה את עצמך בחברה החילונית?
ולמה את קוראת "החברה החילונית", לכל דרך חיים שהיא לא חרדית?

 

[אין תוכי כברי]

דבר ראשון, תודה

דבר שני, לא רואה את עצמי בחברה חילונית כי:
- אני שפנפנית מבוהלת שהעולם הגדול מדיי מבריח אותה למאורתה,
- לעניות מחשבתי תמיד אהיה זרה שם מעצם העובדה שכל צורת החשיבה שלי וערכיי שונים בתכלית השינוי משל חילוני מצוי כי 19 שנים של סגנון חיים מסוים - משפיעים עמוקות על עיצוב אופי האדם.
למעשה שתי הסיבות תלויות זו בזו ויונקות זו מזו.

השאלה השניה שלך פותחת לי דלת למגזרים שבאמצע. אותם, אכן, אני רוצה לחקור.
אולי אמצא אלטרנטיבה אידאלית. מי יודע?

יש סיכוי?!

 

[אבק וצללים]

סתם שאלה

מה הבעיה שלך עם החרדים?
את לא מאמינה ביהדות, ושלמה לגמרי עם אורח חיים שלא כולל שמירת מצוות, או שאת שונאת את הצמצום החרדי?

 

[אין תוכי כברי]

סתם תשובה

אני כרגע בשלב של חקירת כל נושאי הדת, אמונה, אלוהים וכו׳
בתוך הכאוס הזה ברור לי שגם אם אלוהים ברא את העולם ונתן את התורה לעם הסגולה (לא. אני לא מאמינה בתאוריה הזו כלל. אבל, לו יצויר...) הרי שהחרדים לקחו את הדת למקום אפל, קר, מאיים, תככני וכל כך קיצוני. ודאי לא זו היא הדרך המקובלת על אותה ישות, במקרה שהיא קיימת.
כך שלמעשה, נכון לעכשיו, התשובות על כל שאלותיך הן חיוביות.

 

[אבק וצללים]

מתעניין

מאיפה זה בא לך?
זאת אומרת, מה גורם לנערת סמינר שחייה זורמים על מי מנוחות, לבדוק אם משה ותורתו אמת?
ולדעתך, כמה אחוזים מבנות גילך מסתובבות עם בטן מלאה על הדת/חרדים?

 

[אין תוכי כברי]

אז זהו

שחיי לא הכי זרמו על מי מנוחות.
ז״א, עד לפני כשלוש שנים הסתובבתי בעולם בלי טיפת חשיבה עצמית וגם בלי טעם רוחני מופלא. פשוט זרמתי.
ואז משהו השתבש בחיי ועברתי (ועדיין) תקופה קשה שהציפה אותי בבת אחת ברגשות קשים של שנאה, כעס, תמיהה והאשמה כלפי אלוהים, שאז בעולמי ידעתי בוודאות עיוורת שהוא ישנו.
עם התעוררות הרגש גם המחשבה החלה לתת קולה ופתאום צמחו לי בראש רעיונות מבהילים על שאלת קיום הישות מלאת ההוד אשר מלוא כל הארץ כבודה. יש בכלל על מי לכעוס?
ואחר תקופה ארוכה של טאטוא השאלות אל מתחת לשטיח העבה ביותר שמצאתי בתוכי וחוסר קשר עם אלוהים - התחלתי לנסות לעשות סדר.
ועודני בעיצומו.

אין לי מושג לגבי אחוזים מדויקים או משוערים, אך יש להניח שרבות בגילי לא מוצאות עצמן בחברה החרדית. משערת שרובן בשל שלל החוקים וההגבלות ורק מעט מחקירת האמת, היות והעניין של ״במופלא ממך אל תדרוש״ מוחדר עמוק עמוק.

 

[אבק וצללים]

דבר ראשון

מאחל לך שהתקופה הקשה ועמוסת התהיות תשמש כאבני בנין לחיים יפים ומאושרים.

דבר שני, מטון דברייך נשמע שבאופן בלתי אמצעי כמעט ולא נתקלת (ואולי בכלל לא) בבנות שאפשר
להגדיר אותן אנוסות (מכל סוג שהוא), מה שמחזק אצלי את התחושה ששיעורי האניסות קטנים בהרבה ממה
שהיינו רוצים לחשוב (ובמיוחד אצל בנות), ולא בגלל הגידול בשיעור היציאה שגם הוא כמותי בלבד ולא במספרים מוחלטים.

אני משער שלמדת בסמינר חרדי רגיל, ובמחזור שלך ישנם מאות בנות, את יודעת על אחת ששנתה את הסטטוס
החרדי שלה למשהו אחר-מכל סוג שהוא?

 

[נבדל מהעדר]

ההסבר לכך

שבסמינרים בציבור החרדי יש שטיפת מוח חמורה בהרבה מאשר בישיבות, ולכן כל מקרה שיקרה יתורץ בצורה מטופשת ע"פ האמונות החרדיות (הכל לטובה, צדיק ורע לו וכדו' בלבולי מוח). ממילא יש פחות בנות שמעיזות לחשוב שאולי יסוד האמונה בתורת משה הוא בולשיט.
בכל מקרה טוב שיש כאלה שהשכל שלהן ישר כדי לחשוב על כל הכיוונים, והלוואי שירבו.

 

[מבולבלונת]

סתם שאלה

יצא לך להכיר אנשים חילוניים בני גילך, או שהכרותך אותם היא דרך התעמולה החרדית?

יצא לך להכיר בנות גילך ואנשים בכלל שעשו את הצעד האפשרי הזה? (ה.ל.ל, פורום יוצאים בשאלה)
יצאתי בשאלה לפני כשלש שנים, גם קודם עבדתי במקום עבודה חילוני ולא התחברתי בכלל לסגנון, מסתבר שהיו בסביבת עבודתי הקודמת אנשים משכבת אוכלוסיה מאוד מסויימת. וככאלה, לא הרגשתי שאי פעם אוכל להתחבר אליהם.
היום אני עובדת בסביבה הרבה יותר איכותית ואני יכולה לומר לך בוודאות - יש ה ר ב ה מאוד סוגים שכבות ורמות של אנשים. (כמו בכל מקום

ואחרון חביב - ממליצה לך להכיר אנשים כמוך שהתחתנו והקימו משפחה ועכשיו הם קרועים בין העולמות.... (למשל כאן בפורום). זה אמור להוות תמרור אזהרה...

הפחד הגדול מהעולם הגדול הוא טבעי, כי התרגלנו לקהילה מחבקת וחונקת. לטוב ולרע, לא הרגשנו כל כך אבודים. אבל המציאות היא שאת כאן בפורום מחפשת אלטרנטיבות...

לגזור על עצמך לחיות חיים שלמים במקום בו כרגע את לא חשה שייכת אליו ולא מאמינה בו זה גם לא אידיאלי.

מרחוק זה נראה מפחיד. מתקרבים ומגלים עולמות שלמים...

מכירה את זה: אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים / ד"ר סוס ?

 

[sceptic1]

השאלה היא לא אם הערכים שלך שונים משל חילוני

מצוי, אלא אם את יכולה למצוא חברים באותו ראש.
באיזה ערכים את מאמינה ששונים בתכלית השינוי משל חילוני מצוי.

 

[האיש והמסכה]

הדבר העיקרי שהפחיד אותי בתחילה

זה המראה השונה,
התקשיתי לראות מבוגר במכנסיים קצרים, מה הוא ילד בגנון?
או מבוגרים אוהדי כדורגל,ובכלל מבוגרים שאינם מרציני פנים
עם עיניים שקועות מרוב עיון בספרים הפחידו אותי,
מה הם חושבים להם שהם בכיתה ו' משחקים תופסת?

 

[אין תוכי כברי]

זה יוצר רושם

של רדידות, שטחיות.
זה רושם מוטעה שמתקבל רק בעיניים חרדיות?! או שזו באמת רדידות מסוימת?!

 

[reאלי]

לא כתבתי כאן הרבה זמן...

אבל השאלה הזו הדליקה אותי אז אענה לך.

אני זוכר את השיחות של המשגיח בישיבה "ככל שאדם חשוב יותר הוא לבוש יותר. מציל בים לובש רק בגד ים עורך דין לובש חליפה ושופט לובש גם גלימה..."
זו רדידות חרדית!!!!
מדוע אדם צריך ללבוש שכבות ביום חם רק כדי להוכיח שהוא מכובד???

אחד הדברים שהחברה החרדית עושה כדי ליצור חומה גבוהה היא לשטוף לך את המח שאנחנו מכובדים, אנשים חושבים, לא רדודים
ושם כולם שטופים בתאוותיהם ולא מסוגלים לכוון את מוחם ישר.
תתחילי להפנים שזו, ועוד הרבה כאלה, הם שטיפת מח חרדים קלאסית!

חילונים הם לא בהכרח רדודים, לא חושבים, גנבים, רוצחים, סכינאים, לא כולם מעשנים סמים, ולא כולם רודפי שמלות.... כמו בכל חברה יש את כל גוני הקשת.

כתבת קודם שאת לא חושבת שתמצאי עצמך בחברה החילונית - אני חשבתי בדיוק כמוך.
עד שהכרתי מקרוב כמה אנשים חלקם יוצאים וחלקם חילונים מלידה והבנתי שיש הרבה סגנונות וצורות גם בחברה החילונית וכל אחד יכול למצוא את מקומו רק צריך למצוא את המקום הנכון.

היום אני עדיין אנוס, אבל כבר בדרך החוצה ואני יודע בדיוק היכן למצוא את מקומי.

תתחילי לחקור ולבדוק לא רק ברמה העיונית, תיאולוגית אלא גם ברמה המעשית חברתית. תנסי להצטרף לקבוצות של יוצאים או אנוסים ולבדוק בעדינות את הצד השני. לדעתי את תופתעי מאד וגם יוקל לך מאד. זה יעזור לך גם להשלים את החקירה התיאולוגית שלך כי כמו גם בזה שטפו לך את המח....

אני מבין את תחושותיך עד מאד, לא מזמן עברתי אותם בדיוק כמוך.

בהצלחה...!!!