ופתאום...

[שלכת בסתיו]

ופתאום...

ופתאום נהיה לי מפחיד בחדר שלי פתאום הוא נהיה כמו תא סוגר כמו כלא מאיים כמו...כמו חומה אטומה ואין..אין לי נשימה אין לי לאן לברוח. פתאום הסגול החם הפך לכל כך קר ומנוכר פתאום כל כך קר לי... וזה לא שרע לי עם הלבד דווקא רגיל לי איתו רק שפתאום זה קצת מאיים פתאום זה קצת חודר לעצמות פתאום זה... קצת כמו תמיד מפחיד לבד קר מנוכר. מצטנפת על כיסא בודד מוציאה מילים של פחד וברקע יש צלילים של געגוע צלילים של פעם... צלילים של איש אחד ששר בקול מוכר שיר מנוכר. 22.01.03

 

[קסנדרה*]

והחדר צר, קר ומנוכר.....

זו התחושה שהעברת ביצירתך. כתוב מצויין. קסנדרה

 

[שלכת בסתיו]

החדר..

הוא דווקא די רחב מה שמעצים את תחשות הקור והניכור והפחד... שמחה שהצלחתי להעביר את התחושה טוב.. תודה

 

[החתול הסמוראי]

יפה../images/Emo70.gif

 

[ופו היה אומר]

אויש שלכת...

כמה עצבות..קרות...ניכור...ובדידות. את יודעת, חמודונת, הכי חשוב שתזכרי שאת אף פעם לא לבד אנחנו פה תמיד איתך (וירטואלית אמנם אבל עדיין איתך..) אז קבלי

כדי להפיג את הבדידות. אוהבת פו