נאמ,
הכי אוהבת? את העיניים. דפנטלי. אני חושבת שהן מיוחדות. ואת...הכפות הרגליים. כי הן מצחיקות, והן מתקפלות כזה, והן קטנות. והתחת. כי הוא קטן ונחמד, וחברה אחת של ליהי אמרה לי לפני חודשיים בערך- "כשאת הולכת אין לך תחת". אני תוהה על מהות המשפט עוד היום. נאמ..את השיער כשהוא מסודר. את האוזניים. כי הן בדיוק בגודל המתאים. את האף. כי הוא אף כפתורי ונחמד. ואת השפתיים. כן. הן יפות. והגבות, שאני מודה לאמא שהעבירה לי בירושה גבות שלא צריך להתעסק איתן, וטפוטפוטפו בחיים לא מרטתי שערה אחת מהן. בעיקון אני אוהבת את הפנים שלי. הכי שונאת? בטן. הו, ארורה תיהי. אני מתעבת אותה, גוש שומן שכמוה. היא הופכת אותי לחסרת פרופורציות. ואת היריכיים. הן איכסיות כ"כ. כל המכנסיים טובות לי בתחת וקנות ביריכיים, או טובות בירכיים וגדולות בתחת. זה כ"כ מעצבן אותי. ואת כל הידיים. הזרועות השמנמוצות, המרפק הבלע שלי, והכפות ידיים שנשארו בצורה ובגודל שהם היו כשהייתי בגן. אני גם לא אוהבת את השומנים האלה, ליד הבית שחי. ואת העובדה שלא רואים את העצמות האלה של הצוואר-כתפיים האלה אצלי. ואני שונאת את ה..לא את הסטנר. נו, מאחוריו. יש שם שומן. אוף. ואת הברכיים. אוי הן מעוכות כאלה. ואת השוקיים. הן פשוט ענקיות! כמו של בנים! אוך. רוצה לשפר? ממ..את הבטן. שתהיה שטוחה. ושהיריכיים יהיו פרופורציונליות. ושהעצמות לחיים שלי יבלטו יותר. ו..אה כן, שיהיו לי אצבעות ידיים ארוכות יותר, וציצי. אני רוצה שדיי ענק! ואני באמת הייתי רוצה שהשיער שלי יהיה פחות נפוח, בלי מליוני תכשירים שהופכים אותו לאיכסי ושומני. אה, כן, אני רוצה שלא יהיה לי רווח ענקי בין 3 השיניים הקדמיות, כי דאמט, אני לא ארנב. אני רוצה להשאיר- את גודל התחת! וגודל כפות רגלי. אני מרשה להן רק לגדול ל-38 וזהו. כי בנתיים הן נעות בין 36 ל-37 תלוי בסוג הנעל. ואת העיניים! הן אחלה. ואת הפנים, נו אני אוהבת אותן. הן די יפות. ו..לוידעת.