ובכל פעם שיש משבר או עצב בחיים, אני מצאתי שהנחמה הגדולה ביותר נמצאת בכך שאת יודעת שאת עשית את המקסימום שיכולת.
במקרה הזה, גם תחושות הבטן שלך שזה לא רק הנסיבות אלא גם הקשר עצמו - היו נכונות. התנחמי בכך שאת יכולה לסמוך עליהן. את בסדר.
לגבי העתיד, העצה לחשוב עד כמה לתת מעצמך לאחרים - העצה של גארוטה - היא מצוינת. והתשובה היא: עד המקום בו את לא מאבדת את עצמך.
לעצב ולאבל יש תכלית. התכלית היא לצאת מהם מחוזקת וחכמה יותר. קחי את הזמן שלך.