../images/Emo45.gifגריה מגיעה לרוב מחיפוש חושי\חסך
ולגרייה יש מאפיינים רבים ושונים גרייה ויזואלית- סביבונים, גלגלי מכוניות, טיפוס על חפצים, העמדת חפצים בשורה, הסתכלות מקרוב על חפצים, מבט צידי ועוד. גרייה טקטילית- ללטף חפצים רכים, להסתובב עם חפצים שונים (נותן גם תמיכה רגשית לרוב ומין חפצי מעבר) לחפש מרקמים. גרייה של תחושה עמוקה- להכנס או להידחף לפינות לחוצות, כמו בין ההורה לספה, מתחת או מאחורי ספה או בתוך חפצים, לחפש מגע עמוק דרך חיבוקים, לחיצות (הבן שלי נדחף ביני לבין הכסא של המחשב) ויש גם מקרים של חיפוש מגע אלים עם ילדים. גרייה וסטיבולרית- להסתובב סביב עצמו או סביב חפצים, להתנדנד, להתגלגל, להסתובב בקרוסלה הרבה ומהר. לקפוץ על הספה או על טרמפולינה (אם קופץ על הספה ומפיל עצמו עליה- זו גרייה לחיפוש מגע עמוק ולא דווקא וסטיבולרי) גרייה של הפה- ללעוס כל מיני חפצים ומרקמים, או שרוולים, שרוכים וכ"ו. להכניס הכל לפה, אצבעות לפה וכ"ו. טיפול בגרייה יכול לבוא מכיוונים שונים- סנסומוטורי ומענה חושי תחושתי: מענה וסטיבולרי, דיאטה סנסורית, הברשות של וילברגר ועוד. תזונתי ותיסוף תזונתי- הוצאה של מזונות שגורמים לגרייה- בעיקר סולניים ולרוב גם גלוטן\קזאין, בלי מזון מתועש, ויטמין A לראייה היקפית או צידית , אבץ ומינראלים לגרייה של הפה, ויטמיני B1+B6+B12 לחיפוש חושי ורגשות טקטילית. ויטמין E ואנטיאוקסידנטים לרגישות שמיעתית ועוד. טיפול התנהגותי- הכחדת התנהגויות ו\או מתן מענה מתאים אחר. לחלק מהילדים זה עוזר. לעיתים יש אפשרות להפוך את החיפוש החושי או הגרייה למשחק מהנה, או להרחיב אותה לפעילות פונקציונלית (ע"ע גרינשפן או RDI). בכל מקרה כדאי לזהות גרייה ולתת לה מענה, כי לילד יש נטייה ללכת לאיבוד בתוכה (טקסיות וריטואלים למיניהם) וזה תופס מקום של פעילות מובנית. אצלנו פאזל החליף גרייה ויזואלית של פתיחה וסגירה למשל.