ועוד שאלה....

[יוסטשיה ויי]

ועוד שאלה....../images/Emo6.gif

אני רוצה להתייעץ אתכם כעת על משהו אחר לגמרי... אני בין היתר חובבת הסטוריה ובמיוחד להתעמק ו... להגיד לחקור יהיה יומרני מדי... אהממ... להתעניין בנושא של מלחה"ע השניה ובמיוחד גרמניה הנאצית, מן הסתם, והתהליך שהביא את האפשרות למנהיג נורא ואכזר כמו היטלר.

לפני כמה זמן נודע לי על ספר חדש שיצא בנושא, בוודאי כולכם שמעתם עליו: היטלר - היבריס\איאן קרשו אבא שלי קצת התנגד בהתחלה לרעיון, לא בתור אחד שאומר לי מה לקרוא ובמה להתעניין, אלא יותר בתור הצעה מצורפת לחוות דעת אישית - "אני לא הייתי." הוא היה עוד יותר המום כשהתברר לו שאני רוצה לקרוא את מיין קאמפף - וזה מוביל אותי לנקודה שהתכוונתי להגיע אליה. האם זה אתי, בתור יהודיה, שמודעת לזוועות הנאצים שנגרמו בעטיו של מנהיג דימוני זה, לקרוא את ספרו הפונה אל הקהל הגרמני של שנות השלושים. כמובן שאינני מעוניינת לקרוא ספר זה בתור... בוא נאמר..... "לראות מה יש לו בעצם להגיד" או "אם ימצא חן בעיני הדבר, אאמץ אותו" אלא יותר בתור "מחקר" מנקודת המבט של האיש הרע....... מה דעתכם

נ.ב. אני יודעת שספר זה אינו תורגם לעברית במלואו עדיין, אבל תורגמו קטעים ממנו.

 

[frustrated]

לגיטימי לחלוטין

אני מתנגד באופן נחרץ לכל האנשים שמאמינים שצריך להחרים את כתביהם של סופרים אנטישמים, וחושב שכל מה שנכתב צריך לתרגם, גם "מיין קאמף", שהוא אחד הספרים בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על הפוליטיקה במאה העשרים. צריך לתרגם אותו ולקרוא אותו כדי להבין איך האנשים החולניים האלה חשבו ומה הייתה המשנה הגזענית המעוותת שלהם, כדי שנוכל לדעת איך להתמודד איתם.

 

[יוסטשיה ויי]

לדעתי

הדרך הטובה לטפל במחלה או לפחות להיזהר מפניה היא להתחבר עם החיידק והרגע אילתרתי את זה

 

[maximv]

ועוד כדי שאנחנו ניהיה מודעים

אנחנו צריכים לקרוא ולהבין גם כדי לא לשכוח וגם כדי להעביר לדורות הבאים כדי שהם לא ישכחו וגם כדי להבין לפחות לדקה מה היה עז מה האנשים האלה עברו וגם כדי להבין את הזוועות והכי חשוב לא לשכוח!!!!!!!!!!!!

 

[Mנטה]

בכלל לא שאלה של אתיקה

אני חושבת שלמעשה בתור יהודיה שמתעניינת בהסטוריה את חייבת לקרוא את מיין קאמפף. שהרי, אם לא תקראי לא תדעי, והנשק הכי טוב כנגד משהו הוא הידיעה ! אם פעם תימצאי באיזשהו ויכוח עם מישהו לגבי נאציזם או היטלר או כל דבר אחר תוכלי להגיד "דווקא קראתי ובדיוק בגלל זה ..." וכולי. ובכלל, להחרים ספרים זאת פעולה שאיך שלא מסתכלים עליה היא פשיסטית.

 

[Rivendell]

אני מסכימה לחלוטין

הדבר הכי גרוע הוא דווקא הבורות. חשוב לקרוא וחשוב לדעת, בעיקר אם זה מעניין אותך. את הרי לא קוראת את זה בתור "מעריצה" של האיש, אלא בתור מישהי שרוצה לרכוש ידע היסטורי. ההבדל הוא מהותי - בעקר בנקודת המבט שלך.

 

[מול פלנדרס]

ובכל זאת

כשאמזון התחילו למכור את "זקני ציון" אז החרימו אתם בארץ. אז כנראה שיש גבול...

 

[יוסטשיה ויי]

כמובן,

שההוצאה שתקח על עצמה להפיק את זה על כל תגובה חיובית תקבל 10 שליליות. זה ברור מאליו. השאלה - האם זה באמת לטובת הציבור הישראלי? כלומר, סתם איש נחמד, שעובר ביום שישי בצהרים בחנות ספרים, רואה את שמו של אדולף היטלר איפה שאמור להופיע שמו של הסופר, צובט את עצמו, לוקח כמה רגעים ואז מתחיל לעיין. הוא מחליט לקנות אותו. זה לטובתו? כלומר, אזרח תמים בלי ידע עובר גבולות בנושא, יכול להתמודד עם חומר כזה? ספר שמחרים אותו? ובכלל, זרעיו (המקוללים) של היטלר מקבלים זכויות יוצרים על הספר הזה?

 

[Mנטה]

בנוגע לפרוטוקולים של זקני ציון

בניגוד לספר של היטלר שפורש את הדעה שלו על כל מיני דברים, זקני ציון זהו מניפסט של עלילה שקרית. ההתנגדות למכירתו נובעת מהפחד שאנשים יאמינו לו. אני לא מתנגדת למכירתו ואני אספר משהו בהקשר הזה. כידוע "החטא ועונשו" מצוי בתוכנית הלימודים בתיכון. אני מכירה 2 מורות לספרות שהגישה שלהן מאוד שונה לספר הזה. שתיהן חושבות שהספר מכיל רעיונות שילדים בגיל ההתבגרות לא בשלים לקבל, שתיהן חושבות שהוא מסוכן בגיל הזה ומעורר רגשות מבלבלים מדי. האחת חושבת שדוקא בגלל זה, צריך ללמד אותו, כדי להעביר אותו בדרך הנכונה כך שהנוער ידע איך לאכול אותו. השניה חושבת שבדיוק בגלל זה, לא צריך ללמד אותו וזה פשוט טעות נוראית שהוא מופיע בתוכנית הלימודים. זה בדיוק הויכוח בעצם. בישראל חוששים מהניאו נאצים ובישראל יש המון טיעונים שהנימוק להם הוא רגשי ולא רציונאלי. לצערנו מכחישי שואה ולחילופין ניאו נאצים יש ויהיו ואת הספרים האלו הם יקראו. כדאי שהספרים יהיו גם נגישים לקהל הרחב פשוט כדי שאפשר יהיה להילחם נגדם. וכמו שאמרתי קודם: שריפת ספרים זה לא סימן טוב בדמוקרטיות.

 

[rannot]

אני חושב

אני חושב שסקרנות בלבד היא גורם מספיק טוב בשביל לקרוא את הספר. סך הכל זוהי דמות מאד יוצאת דופן. אבל זה יכול לפגוע באנשים, אז לא הייתי מניח את זה בחלון הראווה.

 

[holden112]

כמה דברים...

א. זה לא הביוגרפיה היחידה של היטלר שיצאה לאור, יצאו עוד כמה טובות. עוד על הביוגרפיה הזאת ועל הביוגרפיות האחרות מאת אריאנה מלמד את יכולה למצוא כאן. ב. עד כמה שידוע לי, יצא תרגום של מיין קמפף לעברית לפני כמה שנים. ג. ביושבו בכלא לאחר ניסיון הפוטש הכושל ב-1923 היטלר כתב את מיין קמפף, ליתר דיוק, הוא הכתיב אותו לרודולף הס. היטלר מעולם לא התקבל לאוניברסיטה כלשהי ולא ניחן בתבונה רבה ולכן כנראה הרגיש תחושות נחיתות כלפי מעגל תומכיו הקרוב. כך שמיין קמפף היה אמור לשרת בין היתר שתי מטרות: האחת, היטלר ניסה להתחזות לאינלקטואל ולהעניק גושפנקה כלשהי לקשקושיו. השנייה, לדיקטטורים יש נטייה להנציח את עצמם ואת רעיונותיהם. חוץ מזה, היטלר לא חידש שום דבר בספרו. היטלר קרא כתבים וספרים אנטישמיים והקיא את תוכנם למיין קמפף. כך שאת יכולה לשאול את עצמך - האם יש סיבה כלשהי לקרוא דווקא את הספר הזה על מנת להבין את האנטישמיות המודרנית או את נסיבות עלייתו לשלטון? על מנת להבין את האנטישמיות המודרנית את יכולה מצד אחד לקרוא ספרות מחקרית ומצד שנים לקרוא ספרים מקוריים על הנושא. כך את יכולה לקרוא את כתביהם של גובינו, ספנסר וצ'מברליין (כולם כתבו ספרים על גזע, דם ואנטישמיות במאה ה-19), את יכולה לקרוא את "אוטואמנסיפציה" של פינסקר שבו הוא מנתח את בעיית האנטישמיות, את יכולה לקרוא את ספריו האחרונים של סלין שהצטיינו באנטישמיות ובפאשיזם, וכמובן קיימים עוד ספרים (למרות שאין לי מושג אם הם תורגמו לעברית). ד. אישית, לא הייתי קורא. אם הייתי רוצה לדעת יותר על אנטישמיות ועל עלייתו לשלטון של היטלר הייתי פונה לספרות מחקרית מעניינת. מיין קמפף הוא אחד הספרים הכי משפיעים במאה העשרים, אבל ללא ספק המשעמם ביותר.

 

[יוסטשיה ויי]

אני מעדיפה לקרוא מנקודת מבטו

זה פשוט מזעזע שהוא מתאר את משטר היהודים בתוך כמה שנים, משטר של דיקקורה, אלימות, פשיסם מה לא. גם כשהמפלגה הנאצית החלה את פעולותיה הוא מצא לעצמו גישה אל יחסי ציבור שגורמת לו להיראות כתורם למדינה באופן הכרחי ו\או לא אחראי לממונים הרעים תחתיו. קראתי איזה עמוד או שניים מתוך הספר באינטרנט. והתרגום ששמעת עליו זה אינו אלא תרגום של חלק מהקטעים.

 

[חייםלוי]

התרגום לעברית של מיין קאמפף הוא

חלקי ביותר. תרגמו חלק קטן מאוד 136 עמודים מתוך כ-700 שיש במקור. התרגום נעשה לצרכים מחקריים ע"י דן ירון במסגרת המכון לחקר ההיסטוריה הגרמנית באוניברסיטה העברית. ניסיתי פעם לקרוא אותו והוא משעמם בצורה יוצאת דופן. כבד, מסורבל. הרעיונות לא עקביים. למעשה הוא זכה בתפוצה גל כך גדולה משום שכל בית בגרמניה הוכרח לרכוש עותק. לא נראה לי שהוצאה מסחרית כלשהיא תתרגם את הספר במלואו. תרגום כזה צריך להתבצע ע"י גוף אקדמי לצרכי מחקר בלבד.

 

[יוסטשיה ויי]

מן הסתם

כדי שהכל ישאר במסגרת האתיקה. וזה דבר נכון לעשות.

 

[יוסטשיה ויי]

מישהו מכם קרא את

היטלר - היבריס\איאן קרשו, דרך אגב?

 

[Ungareska]

ניסיתי לקרוא את מיין קמפף, לצערי

ממש לא בעיה להשיג את הספר באנגלית באינטרנט. האמת היא שבתור יצירה ספרותית מדובר ביצירה עלובה למדי. אני נשברתי לאחר מספר עמודים. קראתי פעם שבעוד שמיין קמפף היה אחד הספרים הנמכרים בתולדות גרמניה (זה היה כמו התנ"ך - כל תלמיד בי"ס קיבל אותו מתנה לסיום הלימודים, לסיום קורסים בצבא וכו), בודדים האנשים שהצליחו לצלוח אותו עד סופו. את רוצה לנסות תנסי... אם תצליחי כל הכבוד. פרט מענין: התמלוגים ממכירת מיין קמפף היו מקור ההכנסה היחיד של היטלר. הוא מעולם לא הרויח שכר מהמדינה, היה צמחוני ולא נגע באלכוהול (חוץ מפעם אחת בגיל 16). מה שמלמדנו שיש להיזהר גם ממנהיגים "מושלמים מדי". לפעמים דווקא מנהיגים בעלי מידה של אופורטוניזם (במידה כמובן) מתגלים גם כפרגמטיים, בניגוד ל"אידאולוגיים" שלוקחים הכל עד הסוף. אם את רוצה לנסות ולהבין את מלה"ע השניה, לא די בלקרוא את מיין קמפף. את צריכה להגיע אל השורשים. מה שיוביל אותך למלה"ע הראשונה, מה שיוביל אותך לתקופת ביסמרק, למלחמה הפרנקו גרמנית ובאופן כללי לאוירה הגאופוליטית באירופה של המאה ה-19.. אין לזה סוף. מצאתי את עצמי פתאום מתעמק בתולדותיה של האיפריה הרומית הקדושה (כינויה של גרמניה בעבר), עד למיתולוגיה טבטונית... (שואגנר נשען עליה באופרות שלו, שאותן היטלר כל כך אהב לראות) ולא מצאתי תשובה. כנראה שחכמים בהרבה ממני לא מצאו. ולעומת זאת שורשיה של השואה, שורשי האנטישמיות - נו אתם יודעים כבר, זה התחיל באנטישמיות תיאולוגית, לבש ופשט צורה עד שהגיע לאנטישמיות על בסיס גזעי. זו אחת השאלות הנדונות ביותר בהיסטוריה, האם השואה ומלה"ע ה-2 היו תוצאה לוגית של ההיסטוריה והתרבות הגרמניים, או שזה היה יכול לקרות בכל מקום. לא קראתי עוד אף תשובה משכנעת. לגבי מכירת ספרים כמו "הפרוטוקולים" באמאזון, אני באמת חושב שזה מקומם. לא צריך למכור את הדברים האלה. מי שרוצה לקרוא לצורך ידע היסטורי או מחקר, ימצא את זה כבר. יש ספריות, יש אינטרנט, זו לא בעיה. יאיר

 

[בטרוף שלי]

לא מוצא בזה כל טעם לפגם. נהפוך הוא.

המשפט "שנגרמו בעטיו של מנהיג דימוני זה" רק מחזק את דעתי. הפתרון אינו התעלמות על מנת שלא להדבק לחיידק, אלא נסיון לחקור את מקור "המחלה". הדמוניזציה שאנחנו עושים לנאצים, נועדה, בין השאר, גם למנוע מאיתנו את ההתמודדות עם המחשבה שגם הם היו בני אדם, ושסכנה דומה רובצת גם לפתחנו אם נתעלם מצדדים מסוימים בנו (ואני בכלל לא מדבר על משהו שקשור בסכסוך ישראלי- פלסטני או משהו בסגנון, אלא על כל אדם באשר הוא אדם). פעם כתבתי על זה קטע מאוד ארוך, אבל אני מניח שזה לא המקום להשחיל אותו (קראו לו "שכבות של פחדים") כמו שמישהי(או מישהו) כתבה כאן לפני, הסכנה האמיתית היא בבורות. טמינת הראש בחול אינה פותרת דבר. ונניח ויתרחש מצב היפוטטי בו תקראי את מיין קאמפף ותגלי אמפטיה (למרות שלא נראה לי שזה יקרה) , מה רע בכך? הרי בדיוק בשביל זה יש לך ראש על הכתפיים. הפחד מידע משפיע הוא נורא בעיני. ולעניין הספר החדש: אני מוכרח לציין שקראתי עליו שתי ביקורות ושתיהן לא היו מלהיבות כלל ועיקר (עד צוננות). אבל תנסי לקרוא את ודווחי לנו האם היה צדק בכך (זה רק החלק הראשון וגם הוא יותר מ700 עמוד שרובם מוקדשים להפרכת עובדות מספרים אחרים, במקום לשפוך אור חדש) יש לי עוד משנה שלמה וסדורה בנושא, אבל לא אעמיס. אסף

 

[Lady of Gondolin]

אני לא חושבת שיש מניעה לקרוא...

את הספר, אבל אני יודעת שיש אנשים שגם היום נמנעים מלרכוש מוצרים שיוצרו בגרמניה או מלהאזין למוסיקה של ואגנר. אבל, שוב, לדעתי אין סיבה להימנע מלקרוא את הספר, מהסיבות שפירטו מעליי.

 

[יואבח]

עם כל הכבוד לרצון לדעת

מיין קמפ הוא כתיבה גרועה וידוע כספר גרוע גם לחובבי האנטישמיות. אני אישית לא רואה שום סיבה לקרוא ספר זה, אם כבר אז תחפשי על אנטישמיות שקוראת היום(האינטרנט מוצף במספיק כתבים בנושא).

 

[krembo99]

KNOW YOUR ENEMY

I have read "MEin Kampf" and i can tell you it is very important.. and while at it.. you might want to read "Jud Suss" or better yet - see the film itself . The major cinematic attack on the Jews occurred in the late summer and the fall of 1940. Two feature films, Die Rothschilds (The Rothschilds; Erich Waschneck) and Jud Suss (Jew Suss; Veit Harlan), and one so - called documentary, Der ewige Jude (The Eternal Jew; Fritz Rippler), were to be shown successively over a short period of time. these are important documents to see and read like i said in ther title - KNOW YOUR ENEMY|