ועוד אחד שלא ישלח...

mary lou

New member
ועוד אחד שלא ישלח...

חודשים, עשרות מכתבים כתבתי לך, אני לא מגזימה, עשרות, אולי מאות אפילו, גם שירים, רובם היו אפילו יפים, אמרו בדיוק את מה שרציתי שתדע, לפני יומיים נתתי לך אחד, המכתב הראשון מבין עשרות שבאמת תקרא, עברתי על הנוסח שוב ושוב, כדי לא להתחרט על שום דבר שאכתוב, אמרתי לעצמי שזהו, אחרי כל המכתבים ההם אני אשלח אחד, וזהו זה, סגירת מעגל, סוף עידן המכתבים האלו, שנשארים לי במגירה, ובמחברות, ועל המחשב, ובכל מקום שרק ניתן לכתוב בו...והנה לא עברו יומיים ואני כבר כותבת לך שוב, מנסה לנחש את התגובה שלך למכתב, תוהה מה יקרה כשניפגש שוב השבוע, האם עדיין תחשוב שאני מקסימה כמו שהזכרת לי השבוע? או אולי שוב תפסיק לדבר איתי? כמה שאני שונאת את ההרגשה הזאת!! את אי הידיעה הזאת ! ! ! והגרוע ביותר, אני קוראת את המכתב שנתתי לך, וחושבת 'על מה לעזאזל חשבתי כשכתבתי אותו? הרי פיספסתי את הנקודה העיקרית, פיספסתי את מה שבאמת רציתי לומר לך!!! במקום זה נתתי לך עצות לא מועילות ו-אוףףףףףףףףףףףףף' אני כותבת לך שוב כדי שהפעם באמת תדע את מה שקורה שם בתוך המוח הזה שלי, שעוד אף אחד לא הבין איך הוא עובד, כדי שתדע שכל מה שניסיתי לומר לך הוא שנפגעתי ממך, שאני אוהבת אותך
 
למעלה