כי למיטב ידיעתי, על הגוש נורו אלפי פצמ"רים, לא מאות, ויישובים בתוך הקו הירוק לא הותקפו בפצמ"רים כלל (אין לי מספיק ידע בנושא, אבל אני מניח שהמרחק עשה את שלו, כמו גם מערכות האיתור). אבל שאלתי היתה לגבי קסאמים, ולמיטב זכרוני, על שדרות נורו הרבה יותר, לעתים כמה ביום, עם מספר מזערי של נפגעים, בעוד שעל גוש קטיף נורו מעטים, עם שלושה הרוגים לפחות.
שאפשר היה להבין בתחילה את האיפוק של הצבא נוכח הידיעות על 3 הרוגים בגוש-קטיף, אבל שעה שנודע שמדובר בערבים הצבא השמאלני היה חייב להגיב במלוא העוצמה, כי זה יעודו.
על גוש קטיף נורו כ 5000 פצצות מרגמה וכ 50-100 רקטות קסאם לפחות (עוד 50-100 רקטות נורו על קיבוצים מחוץ לעזה). הנתונים הם ממצגת של השב"כ ומעודכנים לספטמבר 2004. http://www.intelligence.org.il/sp/10_04/four.htm
הוא לכל היותר 2 ק"מ. מרגמות 81 מ"מ יכולות להגיע עד ל 5 ק"מ וגם זה בקושי. לפלשתינים אין מרגמות כבדות יותר (כנראה ועדיין, לך תדע מה עובר במנהרות הטרור של רפיח). כך שהפלשתינים לא יכולים להפגיז במרגמות את שדרות ויישובי עוטף עזה. בכל מקרה, הפלשתינים לא ממש הקטינו את ניסיונותיהם לבצע פיגועים בעומקי הקו הירוק. מוזר שעדיין לא התייחסת למחבלת המתאבדת שניסתה לפוצץ מחלקה בבית חולים שהגישה טיפולים לפלשתיניים. מוזר שארגוני זכויות האדם לא טרחו לגנות את זה. משום מה, אני ממש לא מופתע שלא איכפת להם מחייהם של עשרות רופאים יהודיים ומאות חולים יהודיים, מוסלמים, דרוזים ונוצריים שמטופלים ע"י ה"יאהוד".
ראיתי את הראיות שאתה מביא. עדיין לא הבנתי את הקשר ביניהם ואיך האחד מוכיח את השני. רק אתמול ביצעו ארגוני הטרור שני פיגועי ירי, אחד מהם לי בקה אל-שרקיה, שעלה בחיי אדם.
שני מחבלים מתים, אפס אבדות לכוחותינו. הייתי קורא לזה סיכול מוצלח למדי, אם כי היה אפשר יותר טוב (4 מתוך 4 ולא 2 מתוך 4, אבל זה רק בגלל שבגלל ה"רגיעה" המזויפת הזאת הממשלה מאלצת את צה"ל ללחום עם יד קשורה מאחורי הגב).