ומה עם הסבא והסבתא
מאחר שאתמול היו לנו סידורים בתל אביב בערב, שחלקם נמשכו גם להבוקר יישנו אצל הוריי בעיר הגדולה (כמה שאני מתגעגע). נדבי - אחרי הרבה לילות עשה לנו חצי לילה לבן ומ-3 עד 6 לא הפסיק לבכות. בשבע וחצי אמא שלי התעוררה, ולקחה את הילד ששוב התעורר ונתנה לנו להמשיך לישון. עד כאן הכל טוב ויפה. אך, שהקצנו ב-9:30 (כמה טוב שיש סבתא). המשפט הראשון שהיא אמרה לי - שהיא כועסת, שאנחנו הורים גרועים ושהילד זה לא רק למשחק. מכאן לא ממש שמעתי מה היא אמרה - התפוצצתי מכעס (כמה רע שיש סבתא). כן, אני יודע שהכוונות שלה היו טובות. אבל, יש גבול לכמה מותר ואיך היא יכולה להעיר. במיוחד, שהיא טעתה בדברים שלה היא טענה שהילד היה רטוב ולא מכוסה ואסור להשכיב אותו ככה. אבל, שהילד הורדם סופסוף הוא ייבש במיטה מסודרת ומכוסה (בחלומות הכי רעים שלי אני לא השכיב את ילד רטוב במיטה ולא מכוסה). בשעה וחצי שבה גם אנחנו יישנו - נדב שינה דברים. גם ההורים של זוגתי נפלאים ותומכים וגם הם לפעמים עוברים את גבול לאחר הלידה התגוררנו אצלם (בדיוק קנינו דירה והיה חודש שהיא לא הייתה מוכנה) וכל פעם שנבקי קם בלילה לבקבוק ואני הכנתי לו - גם היא התעוררה ועזרה לי להאכיל, עד שאמרתי לה או שאני ער שאת - אין טעם ששננינו. עד כמה ההורים שלכם/שלה/שלו מתערבים - איפה הגבול בין לייעץ ל"להחליף" אותנו כהורים
מאחר שאתמול היו לנו סידורים בתל אביב בערב, שחלקם נמשכו גם להבוקר יישנו אצל הוריי בעיר הגדולה (כמה שאני מתגעגע). נדבי - אחרי הרבה לילות עשה לנו חצי לילה לבן ומ-3 עד 6 לא הפסיק לבכות. בשבע וחצי אמא שלי התעוררה, ולקחה את הילד ששוב התעורר ונתנה לנו להמשיך לישון. עד כאן הכל טוב ויפה. אך, שהקצנו ב-9:30 (כמה טוב שיש סבתא). המשפט הראשון שהיא אמרה לי - שהיא כועסת, שאנחנו הורים גרועים ושהילד זה לא רק למשחק. מכאן לא ממש שמעתי מה היא אמרה - התפוצצתי מכעס (כמה רע שיש סבתא). כן, אני יודע שהכוונות שלה היו טובות. אבל, יש גבול לכמה מותר ואיך היא יכולה להעיר. במיוחד, שהיא טעתה בדברים שלה היא טענה שהילד היה רטוב ולא מכוסה ואסור להשכיב אותו ככה. אבל, שהילד הורדם סופסוף הוא ייבש במיטה מסודרת ומכוסה (בחלומות הכי רעים שלי אני לא השכיב את ילד רטוב במיטה ולא מכוסה). בשעה וחצי שבה גם אנחנו יישנו - נדב שינה דברים. גם ההורים של זוגתי נפלאים ותומכים וגם הם לפעמים עוברים את גבול לאחר הלידה התגוררנו אצלם (בדיוק קנינו דירה והיה חודש שהיא לא הייתה מוכנה) וכל פעם שנבקי קם בלילה לבקבוק ואני הכנתי לו - גם היא התעוררה ועזרה לי להאכיל, עד שאמרתי לה או שאני ער שאת - אין טעם ששננינו. עד כמה ההורים שלכם/שלה/שלו מתערבים - איפה הגבול בין לייעץ ל"להחליף" אותנו כהורים