ומה לגבי מזכרות?

[א ב י ב ה חיים טובים]

כדי לרכך את החשיבה

כדי לעשות את זה לא כל כך נורא כדי שבכל זאת תהיה תחושה של "נשאר לי משהו" וכן הלאה... זה שלב התחלתי... אחרי זה... הדברים יקרו לבד...

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

את יכולה לשמור גם 5 ../images/Emo13.gif

הרעיון הוא להתחיל לעשות... להוריד באופן דרסטי את הכמות. אני הרי לא יושבת וסופרת תמונות, אני מעבירה רעיון. אח"כ כבר תרצי לזרוק לבד... יש כאן כמה אנשים שיכולים לספר לך ניסים ונפלאות על התהליך הזה... אני בטוחה שברגע שיתחברו לנט ישתפו...

 

[אני במבי]

תודה תודה לכם

על השרשור המאלף הזה....... ועל מה שאני עודה איתו/בעזרתו----אפתח ברשותכם אחד חדש....... אוהבת- רות

 

[niya]

אז בעצם

אחרי שקראתי את השהרשור הזה בעיון אני תוהה: יש לי כמה תמונות מתקופת הצבא פחות או יותר, ולעיתים רחוקות אמנם, אני מציצה בהן ומתפוצצת מצחוק. כמובן שלא זרקתי אותן. בכלל לא זרקתי תמונות מהילדות לשי (אין לי הרבה בכל מקרה, שני אלבומים לא גדולים מכל תקופת הילדות וההתבגרות...) אז מה? לזרוק? לא מסתכלת עליהן פעם בשנה, אבל כן מסתכלת ונורא נהינית. זה עושה לי טוב. אז עכשיו, בקיצור, אני מבולבלת.

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

שני אלבומים לא גדולים

מהילדות וההתבגרות, בהחלט סביר. השאלה אם את חושבת שהם צריכים להיות שם. זה תהליך שלך עם עצמך.התשובות אצלך מה את מרגישה לגבי כל התמונות שיש שם? מכולן את צוחקת? לא? יש כמה מהן מרגיזות?

 

[niya]

בעיקר מרגיז אותי

שאין לי תמונות מהינקות. אין לי מושג איך נראיתי. ולכל תמונה שיש לי יש לי יחס. אני זוכרת חלק מהתמונות אפילו עכשיו, למרות שלא הסתכלתי עליהן המון זמן. לא זכורה לי תמונה שמרגיזה אותי - תמונות שלא היו לי נעימות פשוט זרקתי. גם תמונות של בני זוג לשעבר אני תמיד מסננת, זורקת. כל התמונות שיש לי מהילדות מצחיקות אותי או עושות לי תחושה נעימה.

 

[niya]

אביבה

את רוצה להגיד לי שאת לא מצלמת את הילדים שלך? שאת זורקת את התמונות שלהם? שלך עצמך? הרי זה כיף נורא, ולא קשור לערך, להביט לפעמים לאחור, ולראות למה הגענו וממה הגענו... נורא נחמד לשבת ולהסתכל בתמונות שלנו, של חברים, של אנשים שהיו והווים בחיינו.

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

עזבי ,

עזבי את הילדים שלי, האם את תעשי את כל מה שאני עושה? הרי ברור שלא. אני חיה ופועלת בדרך שעלולה להתפרש אחרת ממה שאני רוצה כרגע. אין טעם לדבר על מה שאני עושה כשאין עדיין מוכנות לקבל אותה. קבלי את מה שאני ממליצה בדרך הבאה: אין שום דבר שאני ממליצה, שלא עשיתי במו ידי...זהו! לא חושבת שזה יכול להיות טוב לכל אחד, נכון לכל אחד, ובכל זאת, יש לזה זיקה חזקה בפנג שואי. אמרתי כבר כמה פעמים שיש בבית לפי הפנג שואי מקום מיוחד לשושלת של המשפחה...וזה כמובן כולל גם את הילדים הנכדים הסבים הסבתות הדודים וכולם... אבל... אני מדברת על המגרות/אלבומים/קלטות/תמונות/ העמוסים/ות אל תשכחי שאני לא מדברת רק אליך, או אליכם... אני מדברת פנג שואי לעוד הרבה מאוד אנשים שנמצאים כאן בדממה... והאמיני לי...הם מה זה קוראים!

 

[niya]

../images/Emo3.gifאוהו איך שאני יודעת

מכירה היכרות אישית כמה כאלה... לא התכוונתי לחטט בחייך הפרטיים, זה סוג של צורת דיבור שאולי בכתיבה נשמעת לא כל כך טובה. זה לא נאמר כהתקפה אלא כתמיהה. לרגע לא חשבתי שאת ממליצה לאנשים לעשות דברים בלי להיות בטוחה בהם. אז מתנצלת אם הטון נשמע עקום. בכל מקרה, אני גם מבינה שלא לכל אחד מתאים כל דבר. אבל במהלך השרשורים יש דברים שמתמיהים אותי גם לגבי אחרים. סה"כ אני עוברת כרגע תהליך בעצמי... יש דברים שאני מקבלת, יש דברים שלא, לא רוצה לעשות הכל בבת אחת. אני מאמינה ששינוי דראסטי הוא לא טוב (לפחות עבורי). אני בטוחה שלאורך החודש שאני בפורום את עצמך רואה את השינוי שחל בי... ואני מרגישה אותו היטב.

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

את בפורום למעלה מחודשיים...

בדקתי!

 

[niya]

וואלה?

הייתי בטוחה שהרבה פחות!

 

[niya]

עכשיו תהיה נוספת בקשר לתמונות

לפני כמה שנים, ובייחוד מהסיבה של הבלגן, חוסר הסדר והערימות שמצטברות (אני לא מסדרת תמונות כמעט אף פעם), החלטתי (פלאי הטכנולוגיה) שלא לפתח תמונות, אלא להזמין רק CD כלומר, תמונות על דיסק. ככה זה לא תופס מקום (לא הרבה, לפחות), לא צובר יותר מדי אבק, לא מצטבר וכו'... ואני יכולה לקחת את זה לכל מקום בלי להתאמץ יותר מדיייי. ובעצם, נמה שאני שואלת, לאור העובדה שהפנג שואי לא "מת" על מחשבים... מה עושים עם זה עכשיו?