עם כל הכבוד לוינס, הוא עדיין לא טד
"בליונר" טרנר ואין לו את אחד הארגונים החזקים ביותר בעולם מאחורי גבו (טיים וורנר), ששופך אינסוף כסף בלי לחשוב. חוץ מזה, הסיבה שהמתאבקים "הגדולים" ב-WCW התאבקו כמו זקנים ועשו טובה שהם בכלל נכנסים לזירה, זה שהם ידעו שבסוך היום מחכה להם בוחטה של כסף, שתגיעה בכל מקרה. אז למה להתאמץ? רוצים דוגמאות? דיזל - אימת ה-WWF, אלוף ה-WWF, העיף הכי הרבה אנשים בתולדות הרויאל רמבל (סטורי ליין או לא, הצורה שהוא עשה את זה נראתה מאוד מרשימה), כיסח את ברט, שון ואת שאר מתאבקי האליטה, שליט הג´קנייף האיתני. קוין נאש - זקן בן 80 שצובע את השיער, והגימיק הכי גדול שלו הוא שהוא מספר בדיחות ועורך מסיבות מאחורי הקלעים (איזה מגניב!). אה כן, והוא גם אוהב ליילל בקוליות כמו זאב. רייזור ראמון - דה באד גאי, האלוף הבין-יבשתי הבלתי מעורער, הכניס את קרב הסולמות למיינסטרים ולא נסוג מפני אף אחד. סקוט הול - שיכור שמן, שלא יכול לבצע את הרייזור´ס אדג´ מבלי שהיריב יעמוד "במקרה" על עמוד הפינה (כך שהוא לא יצטרך להרים אותו) והוא וקוין מריצים מזה קטעים (אבל העיקר לא להיכנס לזירה). כל אחד מהם בנפרד עסוק בלא לזכות בשום תואר משמעותי וללקק להוגאן את התחת. ומה עכשיו? כדי לחזור ל-WWF סקוט התפקח, שניהם נכנסו לכושר בפעם הראשונה זה שנים, התחייבו להפסיק את ההתגרויות מאחורי הקלעים וסקוט אפילו יכול כבר להתאבק בלי חולצה רחבה שמכסה את בטנו! אז מה עדיף? כסף או מאמץ? לא יודע, אבל הרגע קוין מספר איזה בדיחה להוגן באחד מהשידורים החוזרים של ניטרו. איזה צחוקים.