וידוי

וידוי

אני חושב שאני כותב את זה בעיקר עבור עצמי. אולי דרך הכתיבה אוכל להבין דברים, לעכל ולהתגבר.
___

הכרתי אותו לפני עשר שנים. היינו צעירים חסרי ניסיון והתחברנו כידידים. התכתבנו ודיברנו לעתים. מבחינתי היה בינינו המון במשותף ונהנתי לדבר איתו. אך נסיבות החיים של שנינו הרחיקו אותנו.

איכשהו נשמר בינינו קשר ידידותי מסויים על אש מאוד נמוכה. עם כל הרצון להתחבר, אני חושב שהבנתי שאנחנו לא דומים; שאין לנו הרבה במשותף; שהערכים שלנו מעט שונים; שהדברים שמצחיקים אותנו הם שונים. אבל עכשיו אני מבין שבתוך תוכי מאוד רציתי שהוא ישאר בחיי, גם אם לא ידעתי להסביר את זה לעצמי.

השנים עברו. יצאתי עם גברים שונים - חלקם רציניים יותר וחלקם רציניים פחות. לא חשבתי עליו ואני מניח שהוא לא חשב עלי. הכרתי מישהו שאני מאוד אוהב וגם הוא אוהב אותי ובנינו חיים משותפים ביחד.

יום אחד משהו גרם לי לרצות לפגוש אותו והצלחתי לגרום לזה לקרות. עניין אותי לפגוש מישהו מהעבר שאני מאוד מחבב, ולא השקעתי מחשבה במה יכול לקרות.

ואז התנשקנו. ומאז הוא לא יוצא לי מהראש. מאז - הוא הפנטזיה היחידה שלי.

חודשים רבים עברו ואני עדיין לא יכול להפסיק לחשוב עליו. על לנשק אותו, לשכב איתו ולראות אותו מאושר.
הוא, זה שאין לי קשר עמוק איתו, זה שאולי אני לא באמת מכיר וגם לא מכיר אותי, גורם לחיים שלי להסתחרר. הוא, שלא הייתה לי אינטימיות אמיתית איתו, הוא זה שגורם לי לא ליהנות מאינטימיות אחרת. הוא, שאני מפנטז עליו ללא הפסקה למרות שהחיים שלי כביכול טובים ומסודרים, הוא זה שעובר לי בראש בכל סיטואציה.

אני מסתכל על החיים שלו בפייסבוק ומקנא. מקנא שאני לא יכול להיות שם איתו. אפילו רק לערב אחד, רק בשביל להרגיש אותו פעם אחת.

אני קורא את מה שאני כותב ואני יודע שזה אנוכי. אני יודע שאני חושב רק על עצמי ועל מה שאני רוצה וצריך. בלי לחשוב עליו ועל מה שהוא מעוניין או לא מעוניין בו. בלי לחשוב על בן הזוג שלי. ועדיין, אני לא מצליח לעצור את עצמי ומרגיש שזה יותר חזק ממני.

הייתי רוצה אותו והייתי רוצה שהוא ירצה אותי, אך בתנאים שהם לחלוטין בלתי אפשריים. אני לא רוצה להיפרד מבן זוגי ואני לא רוצה לבגוד. אני לא רוצה שהוא יחשוב שאני "מהאנשים שבוגדים" כי זה לא מי שמגיע לו ובאותו זמן אני עדיין רוצה אותו. אני רוצה שהוא יחשוב שאני אדם טוב ושאכפת לי ממנו. אני לא רוצה להתייחס אליו כמישהו שבאים אליו רק לשם הסקס, כי הוא הרבה יותר מעבר אבל זה מה שעובר לי בראש חודשים ארוכים.

אני רוצה לעשות לו כיף ואני רוצה שיהיה לי כיף. אני רוצה להרגיש את החיוך והצמרמורת והאושר. כיף ש"בגללו" מזמן לא היה לי עם אחר.

אני לא יכול לשלוט בעצמי ולא יכול לחשוב על דברים אחרים. אני רוצה לדעת מה הוא חושב, רוצה שהוא ידע שאני מעוניין בו אבל לא רוצה להרוס לו את שלוות החיים.

רוב הסיכויים שהוא לא מעוניין בי. לעזאזל, אולי הוא אפילו בכלל לא זוכר אותי. אולי אני סתם עוד מישהו מתוך מאות האנשים שהוא הכיר בסיטואציות שונות ועכשיו סתם אחד מאלה שהולכים ברחוב וחיים את חייהם. ואני, עדיין מסוחרר בפנטזיה בלתי אפשרית שלא מבוססת על המציאות.
 

RonSwanson

New member
מבין ללבך

אני בזוגיות מאושרת שנים ארוכות (עשור, למעשה), וקרה לי פעמיים במהלך השנים שהיה לי קראש לא מוסבר על מישהו שפגשתי. זה מייסר וזה קשה ואין עם מי לשתף, אבל אחרי כמה חודשים, ואפילו חודשים רבים, זה עובר. הרגש קהה, אתה חושב עליו פחות ופחות ובסוף מה שנשאר זו תהייה מה זה היה בעצם.

אני נוטה לחשוב שהתאהבות זו סוג של מחלה - לא רציונלי, לא בשליטה, מייסר (כשלא ממומש, כמובן). צריך לתת לגוף ולנפש להתנקות ממנה. זה עלול לקחת זמן, אבל זה עובר בסוף.
 

aשרון

New member
מסכים עם כל מילה.

זה לוקח זמן אבל בסוף זה משתחרר.
 
תודה על התגובה

אני מאוד מתחבר לכל מה שכתבת.

תמיד ידעתי שלא אספר לאף אחד אבל עכשיו כשאני חושב על זה, זה מאוד עצוב עבורי שיש משהו שאני מעוניין לדבר עליו, אפילו רק כדי לשחרר, אבל אין לי עם מי. אין כבר מישהו בחיי שבאמת מכיר את כל כולי מכל הכיוונים.
 

aשרון

New member
היי....

לפעמים אנחנו נוטים ליצור לעצמינו פנטזיה כלשהי בראש לגבי האנשים שאנחנו נמשכים אליהם ומפנטזים עליהם ואין לנו קשר יום יומי איתם, והפנטזיה הזו מתחברת לרגשות שלנו כלפי הבנאדם ומגבירה אותם לכדי רגש חזק. זה קרה לי פעמים רבות, וזה בכלל לא קל ואני מבין מאיפה אתה בא.

כבני אדם יש לנו את הצורך הבלתי מוסבר הזה לשבור את המסגרת ולהיות חופשיים. לפעמים אנחנו רוצים את הבלתי מושג, והבחור הזה הוא בלתי מושג בשבילך כי אתה במערכת יחסים מחייבת, כי אין לך ולבחור הרבה דברים במשותף וזה יוצר עוד אתגר כדי לכבוש אותו. אתה עדיין שבוי בפנטזיה של הנשיקה שהיתה לכם ולאן זה היה יכול להתפתח.

לפי הבנתי, אתה מרגיש לבד בכל העניין הזה, בלי יכולת לדבר עליו עם אף אחד. איפה שהוא אני גם מבין שאולי חסר לך משהו ביחסים עם בן זוגך הנוכחי. אולי חסר לך משהו בקשר ואתה מחפש אותו אצל מישהו אחר שימלא את הצורך הזה.

אני אתן לך עצה שייתכן ותהייה בעייתית אך יכולה לתת לך שחרור מסויים.

דבר עם בן זוגך על הנושא, שתף אותו, ספר לו הכל על העניין ואיך אתה מרגיש כלפי הבחור הזה. לדבר על הנושא איתו ישחרר אותך ואולי אפילו יעזור להכניס רוח חדשה ליחסים ביניכם, אולי תבינו מה חסר לך בקשר שלכם.

ואולי בסופו של דבר ההתאהבות שלך בבחור תתגלה כעוד התאהבות לבלתי מושג ותו לא.

זה בידיים שלך להבין את הנושא, אתה נמצא במערכת יחסים עם בחור שאתה אוהב ושטוב לך איתו. ואם אתה בוטח בבן הזוג שלך וחושב שהוא יבין אותך ולא יעשה לך סרטים בנושא, לך על זה ושתף אותו.

וכמובן: ברוך הבא לפורום, אני מקווה שתישאר איתנו
 
תודה על התגובה המפורטת

אני לא חושב שחסר לי משהו בקשר הנוכחי אבל אני בהחלט בנוסף גם מפנטז על 'ההוא' ללא הפסקה.

תודה על העצה של לספר לבן הזוג שלי אבל זו לא עצה טובה עבורנו.
זה לא עניין של האם הוא יעשה לי סרטים או לא אלא העניין שאין צורך לייסר אותו ולהעלות לו מחשבות על המחויבות שלי אליו (שהיא מלאה מבחינתי אבל הוא יכול לתהות).
אני חושב שזה אנוכי לספר משהו כזה בשביל לשחרר את עצמי ובעצם להעביר את המעמסה והאחריות אליו.
אני בעד תקשורת פתוחה אבל יש לה גם מגבלות ויש דברים שצריכים לשמור לעצמנו.
 
למעלה