וידוי../images/Emo101.gif
זה התחיל כמו עוד בוקר רגיל...התעוררתי בבוקר, הלכתי לתפילה...חזרתי הביתה לאכול ארוחת בוקר ואז הלכתי לישיבה(תיכונית...). היה זה בתחילת מבצע "חומת מגן". בקיצור הגעתי לבי"ס...התחלתי לדבר עם החבר´ה וזה ודיברנו על המבצע ושמחנו שסוף סוף עושים משהו והיה טוב ויפה. במשך היום במעמקי מחשבתי אי שם בחלק המאוד אחורי של השכל ריצדה לה איזה הרגשה של ספק.. היתה זו תחילתו של השבר... לא אלאה אתכם בפרטים אבל לאט לאט הספק עבר לחלק יותר ויותר קדמי של השכל עד שהרגשתי ממש רחמים על הפלסטינאים וחשבתי...מה אנחנו עושים?! זה כל כך לא אנחנו... כל ההסטוריה שלמדתי עברה לי בראש, מהקמת המדינה ועד היום והבנתי...כמה דם אפשר היה לחסוך אם היינו מתאמצים יותר בשביל השלום...מדברים יותר ויורים פחות... וככה...גיליתי... שאני מזדהה יותר עם השמאל מאשר עם הימין... (זה אומר שאני שמאלני חס ושלום...?) שלכם, הפשוט
זה התחיל כמו עוד בוקר רגיל...התעוררתי בבוקר, הלכתי לתפילה...חזרתי הביתה לאכול ארוחת בוקר ואז הלכתי לישיבה(תיכונית...). היה זה בתחילת מבצע "חומת מגן". בקיצור הגעתי לבי"ס...התחלתי לדבר עם החבר´ה וזה ודיברנו על המבצע ושמחנו שסוף סוף עושים משהו והיה טוב ויפה. במשך היום במעמקי מחשבתי אי שם בחלק המאוד אחורי של השכל ריצדה לה איזה הרגשה של ספק.. היתה זו תחילתו של השבר... לא אלאה אתכם בפרטים אבל לאט לאט הספק עבר לחלק יותר ויותר קדמי של השכל עד שהרגשתי ממש רחמים על הפלסטינאים וחשבתי...מה אנחנו עושים?! זה כל כך לא אנחנו... כל ההסטוריה שלמדתי עברה לי בראש, מהקמת המדינה ועד היום והבנתי...כמה דם אפשר היה לחסוך אם היינו מתאמצים יותר בשביל השלום...מדברים יותר ויורים פחות... וככה...גיליתי... שאני מזדהה יותר עם השמאל מאשר עם הימין... (זה אומר שאני שמאלני חס ושלום...?) שלכם, הפשוט