וידוי והמלצה!

[בן אהרון]

זוכרים את מרילין מונרו../images/Emo68.gif

נזכיר בהקשר לדברים, שנאמרו כאן בשירשור. שירה המפורסם: ´ יהלומים הם ידידיה, הטובים ביותר, של האשה ´ והתשובה לשאלה, מה היא נוהגת ללבוש בעת לכתה לישון. ענתה: אני נוהגת ללבוש את הבושם ´שאנל 5´

 

[Michelle1]

על ספרים שאהבתי

ואיך סוגרים מעגל. קודם כל וידוי: הייתי ונותרתי תולעת ספרים. אולי זה קשור בסוציומטיות מה, (הספרים ככלי להמנעות חברתית), אבל בכל אופן, ספרים היו (ועודם) חלק מהותי מחיי. שאלה אותי לפני כשבוע חברה לעולם הספרות העובדת בחנות הספרים המקומית, מה יחסי לספרות מוקלטת (רוב רבי המכר היום מופיעים גם במהדורה מוקלטת). לאאאא חד משמעי, אמרתי. יחסי עם ספרים הם ענין אינטימי, אני צריכה לחכות כל היום לרדת הלילה- רק אז אני מרשה לעצמי את התענוג, לאחוז בספר, להריח, להתענג, אם יש קטע שמענין אותי אני אקרא אותו מספר פעמים, קטע שפחות - אדלג. בכל אופן אצלי, לפחות, אין מקום לספרות מוקלטת. נחזור לנוסטלגיה: כוון שהייתי תולעת ספרים מוצהרת, בתקופה בה בספריה העירונית לא הרשו לשאול יותר מספר ביום- וגם אותו הספרנית בחרה בעבורנו. הייתי גם רבע עוף שבקושי מגיע לדלפק ומקבלת תמיד ספרים מתחת ליכולת הקריאה שלי, הרי שהייתי שואלת הרבה ספרים מחברות. את הספר "נשים קטנות" על שני כרכיו וכריכתו האדומה היייתי שואלת בערך פעם בשנה מחברה, ומתענגת בכל פעם מחדש. לכשבגרתי, הובילו אותי החיים לחיות בעירה של לואיזה מיי אלקוט - המחברת. ביתה פתוח לקהל ומשומר כפי שהיה בימי חייה. לסיורים המודרכים שם אני לוקחת כל אורח שיש לו יד ורגל בספרות. קשה לתאר את התחושה של השהייה במטבח המפורסם, הטרקלין בו נערכה חתונתה של האחות הגדולה והדמעה שמתגלגלת כשאני עומדת מול הפסנתר המיותם של האחות בת´ שמתה בנערותה. חדרה של לואיזה שמור כפי שהיה עם השולחנון הקטן ששימש לה לכתיבת ספריה המפורסמים ובספריה בחדרה עשרות עותקים בשפות שונות והוצאות שונות וביניהן- שני הספרים הכרוכים באדום מהמהדורה העברית. לפעמים מתחברים החיים הדימיונים עם אלו המציאותיים. ספריה של לואיזה הם כמעט אבסולוטית אוטוביוגרפיים ויש איזו תחושת שיתוף ושייכות - הרי גם אני הייתי שם, משייטת איתה בעולמה, חולקת את החוויות האהבות האכזבות. גפ פו הדב, היה חבר קרוב- אבל לא של הילדות- אותו אהבתי באמת רק בבגרותי. את כריסטופר רובין מילן, לצערי לא יצא לי להכיר. כל ספר, כשהוא בזמן תהליך הקריאה- הוא הוא הספר היחיד. זה בטח גם מה שאומר קזנובה....

 

[zahavashanny]

נזכרתי הבוקר בכל ביל קרטר שהיתה|שמש

אז תחרות בין כל הילדים בכיתה מי השיג ראשון החוברת המתורגמת הראשונה סידרה בגיל העשרה חלפה בני כל הכיתה זו היתה ממש תחרות כל בוקר מה קראת אתמול . האמת שלנשים קטנות התוואדתי די מאוחר,וכמובן פו הדב גם כן יחסית די מאוחר התוודאתי. בוקר טוב ויום שקט לכולם ממני פה בנירובי הקרירה.

 

[פנטזיה נשית]

עשית לי חיוך יקירתי

עם התאורים המרגשים אכן כל ספר הוא האולטימטיבי באותו הרגע ואין בלתו וכשנגמרת ההתרגשות מתחילים אותה עם ספר חדש

 

[מאדאם באטרפליי]

קראתי אותו אשור לפני שנים...למה כל

שנה אתה קורא אותו שוב? יש כל כך הרבה ספרים לקרוא אני פעם לפני המון שנים הייתי קוראת פעם בשנה בהחיים כמשל של פינחסון שדה עד שמיציתי את הענין

 

[מאדאם באטרפליי]

מאגי...מאגוש....איפה את?

נעלמת לנו משם.... יש כמה ספרי חובה לכל אחד שכל אחד קורא פעם בשנה?