וידאו ומשחקים

[אמאו3]

וידאו ומשחקים

האם תוכלנה בנות להמליץ על קלטות וידאו טובות לפי דעתכן? אנחנו בבית בלי טלויזיה (בחירה שלנו וזה לדיון נפרד) ואנחנו רואים מדי פעם קלטת וידאו בד"כ סרט של וולט דיסני או משהו דומה. איזה קלטות טובות יש בינתיים דברים שקניתי רובם לא היו ברמה ועם המון פרסומות גלויות וסמויות. הילדים בני 3. ובנושא אחר יש לכם רעיונות לפיתוח המוטוריקה העדינה בגילאים האלה?

 

[לאה_מ]

כמה דברים שאורי אוהב:

אורי בעוד חודש יהיה בן 3, והנה כמה דברים שהוא אוהב: בתחום הוידאו: קלטות של נשיונל ג'אוגרפיק לילדים (האהובה עליו ביותר "דינוזאורים חיים ויצורים מצמררים"... איך לא?

) יש לנו גם קלטות עם סרטי טבע נדמה לי מבית ה-BBC (אני אבדוק בבית) גם מיועד לילדים ומדובב לעברית, וגם זוכה להצלחה אצלו. סרטי דיסני: חתולים בצמרת ספר הג'ונגל מפלצות בע"מ צעצוע של סיפור (1 ו-2) באג לייף בתחום המשחקים: לגו ודופלו מכוניות יש לנו משחק מעולה (גם לפיתוח מוטוריקה עדינה) של הרכבה עם מעין גלגלי שיניים (זה של איזו חברה איטלקית - אני אסתכל בבית בדיוק מה השם) חיות ובעיקר דינוזאורים מפלסטיק למוטוריקה עדינה אפשר השחלת חרוזים, יש נעצים כאלה מפלסטיק שננעצים בלוח גדול עם חורים ואפשר ליצור מהם תמונות - נראה לי כבר מתחיל להיות רלוונטי לגיל הזה.

 

[הילהל]

אורי ויונתן בעלי טעם דומה

אז אני אוסיף: שרק עידן הקרח (מאוד אהוב - כי יש בו תינוק) אלאדין צעצוע של סיפור השחלת חרוזים להיט אצלנו - מכין לעצמו שרשראות לרוב. באיקאה יש הרבה משחקים נחמדים עם חרוזים, קוביות - הכל מעץ, יפה נעים ולא יקר.

 

[נעה גל]

קצת מתביישת לספר - אבל אצלנו

מצליחה מאוד הקלטת "סינדרלה 2" (אצל בן ה- 3) - זו קלטת שמספרת את המשך עלילותיה של סינדרלה בארמון. בניגוד לרוב הקלטות של וולט דיסני (ואני חושבת שיש לנו את כולן) אין בה שום דבר מפחיד. וגם מאוד אהובות - "פיטר פן" ו "פיטר פן 2 - בחזרה לארץ לעולם לא" גם פוקהונטס מצליחה. אבל, אין ספק שבמקומות ראשונים יושבים היטב ויציב "שרק" ו "עידן הקרח". לגבי משחקים של מוטוריקה עדינה - קיבלת המלצות טובות. אני נותנת לבן שלי לעזור לי גם בבישול. הוא שובר ביצים, חותך, קוצץ, קולף, בוחש ומערבל - פעולות שדורשות עדינות ודיוק (ולא זה עולה כסף

).

 

[ליאת +]

מפלצות בע"מ ../images/Emo18.gif

לקחתי בוידאו. אחרי חמש דקות אני רואה שהילד חיוור והמום. ואז הוא אמר שהוא מאוד עייף (מצב שכלל לא קיים בלקסיקון שלו) ואולי נמשיך לראות מחר... הסרט נפל בדיוק על הפחדים שלו ממפלצות. ברור לי שזה אישי ואצל כל ילד הפחדים הם שונים. בנוסף - אני חושבת, אולי העובדה שלאורי בניגוד לאביתר, אחים גדולים, חושפת אותו ליותר תכנים "מפחידים" בטלוויזיה ולכן הוא לא מגיב בכזו רגישות (שאגב- בגללה גם אני לא ראיתי את הסרט שמאוד רציתי לראות)

 

[לאה_מ]

כדאי לעבור את הפתיחה

המפלצות בסרט הזה בכלל לא מפחידות. כלומר, הרעים הם רעים והטובים טובים, אבל לדעתי הוא לא אמור לעורר פחד ממפלצות. את יודעת מה? תראי אותו לבד קודם, ואז תנסו לראות יחד. אגב, אורי מפחד מאד מהמכשפה הרעה ב"שלגיה". הוא לא רוצה לראות את הסרט הזה. אז הוא לא חסין בפני כל פחד

 

[נעה גל]

כשראינו את הסרט בקולנוע, היו הרבה

ילדים שביקשו לצאת מהאולם (ויצאו) בגלל השאגות בהתחלה. משום מה, את החבר'ה שלי (שרק לשם השוואה, הבת שלי לא מסוגלת לראות נאדי כי מפחידים אותה שני השדונים) הסרט לא הפחיד. מצד שני, הם גם לא מבקשים לצפות בו לעיתים קרובות.

 

[ליאת +]

יש תמורה לאגרה

בקיץ גילתי שבערוץ 1 משודרות מספר תוכניות- בכלל לא רעות ומתאימות לגיל שציינת. הם ממשיכים לשדר אותן גם בימי חול. את צריכה למצוא רק מישהו שיקליט לך. אנחנו מקליטים ואביתר רואה אותן שוב ושוב. הדב בבית הכחול (תוכנית מקסימה לדעתי) סוסי הפוני הכריות נוני התמנון

 

[אמאו3]

תודה על כל התגובות!

 

[נעה גל]

../images/Emo32.gif - לא תספרי איך היתה הנסיעה

והחזרה?

 

[אמאו3]

חשבתי שלנו יש הרבה סרטים...

 

[ליאת +]

מי אני? ../images/Emo8.gif

את צודקת, אני חייבת לכן דיווח. אחסוך ממכן את הפרטים השוליים (היה מעייף, קר וגשום ואפילו הצלחתי להיות חולה) ואתמקד באביתר. כשלא הייתי: ממה ששמעתי הוא התנהג "יפה" מאוד. זוגתי דיווחה על הרמוניה נדירה. הלך לגן בזמן. עשה בשימחה מה שהיא ביקשה. בקיצור- חיזק את ההרגשה הכללית הנפוצה במקומותינו שאני המקור לכל הקילקולים של הילד. מצד שני הוא גם מאוד התגעגע, חיפש אותי כל בוקר ושאל מתי אני אחזור.ההפתעות מאוד עזרו, כמו גם החוויה הקודמת של אמא שנוסעת וחוזרת (הנסיעה של בת זוגי לפני מספר חודשים). שיחות טלפון- לא היו הצלחה גדולה. אותו זה הביך ובילבל ואני הרגשתי כמו הסבתות שמנסות לדבר עם הילד בטלפון באמצעות שורות מחץ כמו 'מה עשית בגן היום'. פשוט מאוד קשה לדבר עם ילד בן שלוש כשלא רואים מה מעסיק אותו באותו רגע ממש. כשחזרתי: התקבלתי בפרץ של שימחה וזה היה ממש כייף (התכוננתי לילד כועס או מתעלם). מאז היו כמה ימים של התנהגויות לא רגילות- פרצי בכי וכעס, השתוללות והצמדות אלי. סביר להניח שזה קשור לנסיעה שלי, אבל גם חגגנו לו יום הולדת בגן, דבר שגם היווה מקור להתרגשות ולחץ - אז קצת קשה לדעת ממה נובע כל דבר. בכל אופן השתדלתי להיות איתו יותר ולא "להעלם" שוב. אני חושבת שהיום- שבוע אחרי שחזרתי- אנחנו כבר "ישרנו קו" וחזרנו לשיגרה. הוא לא דיבר על כעס וגם לא מדבר על הנסיעה שלי- אז כאמור את הכל אני מסיקה מההתנהגויות שלו. וטיפ קטן, שלא ממש קשור לנושאי הפורום, למי שנוסעת לחו"ל: את המתנה שרציתי לתת לו כשאני חוזרת אני קניתי בארץ, מספר ימים לפני הנסיעה, וברכתי על זה כל דקה.