וזה לא קל נאופיל...

[lightflake]

אנחנו מדברים כאן על דרך להווכח בזה

גם ה"אחד" לא צריך את המדיטציה שלך בשביל להיות אחד
אז מה?

 

[בן טל-שחר]

ה"מישהו" רשאי להמשיך להיות שם... הוא ממילא

איננו... (והשקט מודע אותו)

(זוהי רק צורת ניסוח כמובן, מלים ולא יותר, בלשון דואלית, המנסה להצביע על משהו שאיננו כה דואלי... ככל שמעמיקים פנימה הכל הוא שקט, גם הרעש... ה"אני" הקטן יכול להישאר כזווית אחת של הסתכלות, זעירה ומוגבלת מאד, שגם לה יש מקום באינסוף הזה)

 

[neophile]

מעניין מאיפה באות כל המחשבות האלה

על זה שהשקט היחסי הוא לא מספיק טוב ידידי ?

כמו כן זה לא "אני" ספציפי שנמצא בשקט , תקרא לזה "עצמי" , מצב כוללני יותר שיש בו ערנות לאניים השונים ושיוויון נפש כלפיהם שנובע משקט .

תיכף תגיד לי שגם השיוויון נפש השקט זה לא מספיק טוב ושרק כשאשליה מתמוססת לגמרי אז אתה באמת בשקט כי אז לא נשאר דבר חוץ מהשקט ..

זה מבחינתי הבנה שגוייה לחלוטין של המורים שלך .
כי במקום לעסוק בכאן ובעכשיו כמו שהם אתה כמהה לכאן ועכשיו דמיוניים .

 

[lightflake]

בשביל שוויון נפש כלפי האניים

אתה צריך לראות שאתה מעבר לאניים, בעצם אז אתה רואה שכל האניים הם לא באמת אניים, אתה רואה את האשליה, זה נקרא להיות ער
עד אז זה רק דיבורים בעלמא

 

[neophile]

זה ממש לא נכון

אני מבין מכך שאתה לא מתרגל שיוויון נפש ?

 

[lightflake]

כל עוד אתה מאמין שאתה "אני"

אתה באמת חושב שאתה יכול להיות שווה נפש כלפי האני הזה ?

שקט הוא גם שוויון נפש, לא צריך לתרגל כל פיפס בנפרד, אם התרגול טוב הוא מכיל את הכל.

 

[neophile]

אפשר להיות שווה נפשי כלפי האניים

תרגול ש"מכיל הכל" לא מכיל כלום .

 

[lightflake]

מאיפה הוצאת את הקלישאה הזאת ?