וותק ועצמאות

[instr]

וותק ועצמאות

כמה זמן לדעתכם צריך ע"מ להגיע ליכולת להתאמן לבד (בתנאי שיש איפה ועם מי). מדובר בלהתאמן באופן סדרתי - לא בללמד, לפתוח מכון, להגיע לדרגה. ניתן להיפגש עם מאסטר או מתקדמים יותר מדי חפעם, לבוא לסמינרים וכ"ד, אבל להתאמן עצמאית רוב הזמן. האם זה תלוי בסגנון ומדוע אם כן?

 

[דלית - delete]

החלטה, לא זמן

ניתן ללמוד כך מהשיעור הראשון - להחליט שפעם בשנה אתה פוגש את המורה לחודש, לומד מה שלומד ממנו ופוגש בו שוב רק כעבור שנה. עניין של החלטה והמון עבודה קשה - הרבה יותר קשה ללמוד ולהתאמן עצמאית וללא מסגרת שבועית קבועה.

 

[דוד כפרי]

מסכים, רק רוצה לציין ש../images/Emo41.gifמאוד../images/Emo41.gif,

מאוד קשה להתאמן לאורך זמן בלי מסגרת שבועית קבועה. יש אנשים שיוצרים לעצמם מסגרת כזאת ע"י זה שהם מלמדים, ויש שקובעים להתאמן עם חברים - אבל בלי מסגרת כזאת, לדעתי, זה כמעט בלתי-אפשרי להמשיך להתאמן לאורך זמן. להדגיש: מסגרת שבועית, אימון במסגרת מחייבת כלשהי לפחות פעם בשבוע.

 

[brunoflexe]

אכב מסגרת

יש לי חבר שטייל בעולם קצת פחות משנה, אבל הוא הצליח להתאמן פחות או יותר באופן קבוע. רק מה, כשחזר גילה שצמח לו עוד ענן - הוא היה עושה בקטה 4 עננים ולא שלושה.

 

[WaveGal]

../images/Emo13.gif זה קרה גם לי../images/Emo188.gif../images/Emo188.gif../images/Emo188.gif|ברק

צמח לו עוד ענן. אולי זה בגלל שזו תנועה שאני נהנתי לעשות אז. אני גם לא יודע כמה "ניפנופי ידיים" יש בסוף הקטה (אני פשוט עושה עד שנימאס לי ואם יש עוד אנשים אז עד שכולם מפסיקים). יש כאן אולי מקום לדיון אולי על "איך לא חושבים על מה שעושים ובכל זאת סופרים עננים".... בחזרה לנושא של ינסטר, אני מתלבט בו בעצמי מקורח הנסיבות ולפחות כרגע מתאמן לבד כמעט כל יום בטאיצ'י ומתאמן פעם בשבוע בקיודו. אני לא יודע כמה זה יתן לי מסגרת (אני גם מחפש בית ספר לטאיצ'י, שינגאי או בהגואה בבוסטון אז אם יש המלצות אשפר כאן או במסרים).

 

[WaveGal]

להוריד"אולי"אחד(עדיף את השני)

 

[orii]

עננים עד הסוף

של המקום או החשק. אנחנו לא סופרים אותם. יש בתבנית שלנו גמישות לעשות כמה עננים שבא או שיש מקום. יש עוד כמה תנועות כאלו "בהליכה" שניתן להמשיך. הנה דף עם התנועות כל תנועה עם "+" היא כזו.

 

[שי רגב]

בטאי-צ'י זו לא בעיה!

בזמנו, כשהתחלתי ללמוד טאי-צ'י (במקביל לג'ו-ג'יטסו), אחת הסיבות העיקריות היתה מכיוון שרציתי "עצמאות באימונים". ואכן, התאמנתי (על הקטה) המווווון לבד. יש שיטות (ג'ודו, ג'ו-ג'יטסו וגם נינג'יטסו) שבהן הדבר הרבה יותר קשה...

 

[דלית - delete]

that goes w/o saying

בטאי צ'י מניחים מראש שאתה מתאמן כל יום לפחות שעה וחצי עצמאית. אחרי שאתה עושה את זה, צריך מסגרת אימון שבועית.

 

[שי רגב]

לא אמרתי שלא צריך...

בשיטות האחרות שהזכרתי, ניתן להתחיל "לדבר" על אימונים לבד רק בדרגות הגבוהות (אפשר ורצוי להתאמן לבד גם בשלבי התחלה, אבל התרגילים הללו הם תרגילים "בסיסיים" בלבד וממש לא "עומק השיטה). וגם אז מרגישים "מלאכותיות רבה" בכל נושא התירגול. בטאי-צ'י של ניר, לפי מה שאני הבנתי בזמנו, הקטה היא "לב השיטה/תורה", ובכך הנבדלות מן השיטות האחרות.

 

[דלית - delete]

לידיעתי הקאטה היא הלב בכל סגנונות

הטאי צ'י, כאשר מורים שונים שמים דגשים שונים על "פעילויות משלימות" כגון צ'י-גונג, צ'ין נא, פוש הנדס (ועבודת זוגות בכלל), ני-קונג וכו' בקאטה המקוצרת של יאנג, למשל, עושים את הקאטה 3 פעמים ברצף כדי להגיע ל"מכסת הזמן" של אימון קאטה בשיעור, אזא"מ.

 

[שי רגב]

מסכים.

הזכרתי את השיטה של ניר, כי זו השיטה שעשיתי בזמנו, אבל די ברור לי שהדבר נכון לכל שיטות הטאי-צ'י.

 

[Pyongwon]

אבל מה שכן, כאשר אני

התחלתי להתמקד על העניין של פומסה לעומת קרבי, היו הרבה שלא ידאו איך "לאכול את זה". למרות זאת, למרות שטאקוונדו נהפך ליותר קרבי, הדרישות למבחנים לא השתנו - אז כן, הדגש היא על טכניקה, פומסה, רקטות, קרבי ועוד. אני מכניסה גם גמישות- לאף אחד לא יזיק! קיצור, למרות שלא, אולי, אוהבים פומסה, על כולם להיות מסוגלים לבצע אותו! הצעות לגבי השניים שלא אוהבים יתקבלו בשמחה.

 

[Pyongwon]

מסרימה אלף אחוז, אבל יש כאלה...

שחושבים " רק קרבי". יש לי שניים במועדון שלי שלא מסוגלים להבין שהעיקר הוא הטכני, הקאטה (או פומסה) ולמרות שהם בין הכי מתקדמים מבחינת זמן במועודן, כל כך שונאים את העניין של קאטה - שאני פשוט לא מעבירה אותם לשום מקום. הם עושים קרבי (אחד מהם די טוב בקרבות) אבל ללא כל מושג של קאטה, יש בעיה. הערות, הצעות?

 

[neko]

אכן זה אישי, וגם תלוי שיטה,

אבל אני חושב שאפשר להצמיד את הרגע הזה לרגע בו אתה מוסמך להדריך (לפי המורה שלך). זה הרגע שבו אתה יודע שלפחות בעקרונות היסוד של השיטה אתה שולט ברמה סבירה, ולא סביר שישתרשו לך "טעויות" בהן. אני מרגיש שהרגע הזה בשבילי הגיע לא מזמן (עם החגורה החומה), גם מכיוון שקבלתה מסמנת את כך ש"סגרתי" (מן הסתם לא לגמרי, אבל עקרונית) את הנושא של בסיס ותנועה, ושעלי להתחיל לעבוד על מיקוד, זרימה, תחכום ושאר בלגאנים. אני כבר מוצא את עצמי ממציא לי תרגילים, ומגלה בעצמי "טריקים" (ואני מתאמן 3 וחצי שנים בשיטה שלי, עם עוד ותק של שנה וחצי נטו בשיטות אחרות).

 

[דלית - delete]

לא מסכים

גם אחרי עשר שנים עדיין קשה לך עצמך לגלות בעצמך פגמים וטעויות נגררות. החשיבות של קשר כלשהו עם מורה ממשיכה זמן רב לאחר שהוסמכת להוראה.

 

[דוד כפרי]

מסכים עם דלית לגבי השיטה שלנו,

לא בטוח לגבי שיטות אחרות...

 

[שירה בלטר]

אגב, תגידו,

אנשים בשיטה שלנו נוהגים לצלם את עצמם? (בווידיאו) זה כלי ממש חשוב שאפשר ממש להקפיץ את הלימוד באמצעותו, לא? מה דעתכם? (צילום של הכל- כולל עבודה בזוגות) (למרות שתמיד ניתן ללמוד מעבודה עם מורה, אולי צילום-עצמי יכול להיות סוג של חלופה, כשמגיעים לרמה גבוהה) נ.ב.- נזכרתי עכשיו שבאימון דרום האחרון דוד צילם תמונות... עושים את זה בעוד מקומות?

 

[דוד כפרי]

כשצילמתי את עצמי בוידיאו, והסתכלתי

על התוצאות, התמוגגתי מנחת; באותו שבוע, בשיעור, תיקנו לי כל כך הרבה דברים, שלא הבנתי איך לא ראיתי אותם בצילומים, וחשבתי שביום השיעור "היה לי יום רע". כשחזרתי לצילומים, ראיתי את כל הטעויות שתיקנו לי. מדהים איך הוידיאו השתנה כל כך הרבה בכמה ימים...

לענין: אדם לא רואה את הטעויות שלו, עד שהוא יודע שאלה הטעויות שלו. מצד שני, כשמצלמים קבוצה, אפשר לראות את ההבדלים בין אדם לאדם; כשאתה רואה את ההבדלים בתנועה, בינך לבין חבר לקבוצה, יש לך הזדמנות לשאול את המורה "מי צודק" - ואז ללמוד.

 

[mandos]

"מי צודק"?

אתה בטוח שאם אתה רואה הבדל בין קבוצת אנשים שעושה פורם, אז אחד צודק והשני לא ? אני כמובן מודע לזה שאנשים טועים בפורם, אבל הם גם בנויים פיסית שונה, לפעמים יותר מאחרים (כמו רגלי "O" לדוגמא) מה שיגרום לעיתים לא נדירות בכלל לשינוי בפורום.... אני לא בטוח בכלל שיש "מי מאיתנו טועה ...." סתם מחשבה