וועדת שניט

anitazit

New member
וועדת שניט

הוועדה כיודוע התכנסה לבדוק האם חזקת הגיל הרך רלבנטית לימינו המתקדמים וה"נאורים" (לקחת ילד מאמא זה מאד נאור ומתקדם). ככל הנראה היא תמליץ לבטל את חזקת הגיל הרך
. מתי היא תפרסם את מסקנותיה? מה עתידות להיות המסקנות המדוייקות?
 
כתב המינוי של וועדת שניט מצורף בפורום

ועדת שניט כולה לוטה בערפל. סווגו את הדיונים שם כחסויים, ולא ברור למה. לדעתי, ארגוני הנשים היו צריכים להחרים את הוועדה ולא לדבר בפניה, בין היתר, כיוון שהמנדט שלה היה מוטה מלכתחילה, המנדט שלה היה להמליץ על דרכים לשנות את חזקת הגיל הרך. זאת, בשעה שמרבית הפסיכולוגים מדגישים את המשמעות העליונה והקריטית דווקא של האם בחיי הילד הפעוט. כיוון ההמלצות של הוועדה הוא שכל זוג גרושים החלוקים בעניין המשמורת יביא את עניינו בידי פקידות הסעד, מיודעותינו, ואילו שיפסקו (סליחה, ימליצו, היכן הילדים יגדלו). המלצות אלה לא נועדו אלא להוסיף על הסמכויות הבלתי מוגבלות שממילא יש כיום לפקידות הסעד. משתלם לה לפקידת הסעד הראשית שהיא יושבת בוועדה. כיצד פקידות הסעד ישתלטו על מבול הזוגות הגרושים החלוקים ביניהם, מי יתן להם תקנים? גם כיום, אין להם די כוח אדם להשתלט על העבודה.יישום המלצות שכאלה גם יביא יותר זוגות לכדי מחלוקת, כיוון שלאבות תהיה אופציה נוספת ללחץ על אמהות בבחינת: "אם את רוצה שאני לא אדרוש משמורת, תוותרי על מזונות הילדים". מה תעשה אם לילד בן שנתיים שרוצה להתגרש? האם היא צריכה לקדם את הקריירה שלה קודם הגירושין כדי שתוכל לממן שכ"ט עו"ד במאבק משמורת שמנצחות עליו שלוש פקידות סעד: מקומית, מחוזית וראשית? שיו"ר וועדת שניט תאמר לכל הנשים בטרם הנישואין ובטרם הולדת ילדיהן שמרגע הלידה ומשהוחלט על גירושין, שאין להן שליטה על פרי בטנן, שגורל ילדן תלוי בידי איזו פקידת סעד ואיזה שופט/דיין. מי תעז להביא ילד במערב הפרוע הזה? אבות שיקראו את דבריי עלולים להזדעק, אבל לא, משמורת לאם בחזקת הגיל הרך או בכלל אין פירושה מניעת קשר בין האב לילדו ואין פירושה שאבות אינם מסוגלים לגדל את ילדיהם. היה צריך להקים וועדה שתבנה כלים שיאכפו על אמהות להקפיד מצידן על קיום הסדרי ראיה ועל הוגנות במשמורת (אם כי ידוע שגם אבות "מבריזים" לילדיהם לא מעט). בקיצור, ביטול חזקת הגיל הרך אינו מעשי, ויותר מכך, אנו לא ניתן לזה לקרות. אנו נדרוש את הרחבת הגיל הרך...וצמצום סמכויות פקידות הסעד
 

מקאלמה

New member
" חזקת הגיל הרך"

מיכל , אני מצטט את דברייך " בקיצור , ביטול חזקת הגיל הרך אינו מעשי,ויותר מכך ,אנו לא ניתן לזה לקרות." בקיצור ,את מתכוונת להגיד שהאשה המחזיקה בילד, תינתן לה הלגיטימציה להמשיך להתעלל באב , תוך פגיעה בעיקרון השוויון ותוך מתן לגטימציה לאפלייה מגדרית אסורה, כי האם שונה ביכולתה לגדל,ולאהוב את ילדיה מן האב וכן,כי חשיבותה של האם בחיי ילדיה ,עולה על זו של האב. בקיצור ,לגרום לנתק וחייץ בין האב לילדיו ,אשר סופו ידוע מראש והוא " תסמונת הניכור ההורי" , אשר לצערי נזקו ופגיעתו הינם בלתי הפיכים . בקיצור,חשיבות האב בחיי ילדיו שווה לאפס. אז בקיצור , את דוגלת שיש לסייע לנשים מנכרות ,אשר לדאבוני זוהי התוצאה של החוק " חזקת הגיל הרך ".
 
למען ההגינות - קרא את הדברים נכון

אם תקרא את דבריי נכון תמצא התייחסות גם להתמודדות עם קשיים או חוסר שיתוף פעולה של אמהות בקיום הסדרי ראיה ואני מצטטת "היה צריך להקים וועדה שתבנה כלים שיאכפו על אמהות להקפיד מצידן על קיום הסדרי ראיה ועל הוגנות במשמורת". אני דוגלת במעורבות קרובה ביותר של האב בחיי הילד: שיופיע לאירועי בית הספר, שיקח את הילד לחוג, שירוץ איתו למרפאה באמצע הלילה, שישחק עימו בחוץ וגם יתמודד עם מצבי לחץ בגידול הילדים. למה לא? כל אם הייתה צריכה לברך על כך. הבעיה היא שהמדיניות כיום במשרד הרווחה היא שאם הסדרי הראיה אינם מתקייימים לשביעות רצונן של פקידות הסעד (לעיתים מסיבות מוצדקות ולעיתים לא, הפתרון הוא העברת משמורת, אף על פי שהעברת משמורת אינה עומדת בטובת הילד או שלא נבדקה כלל טובת הילד). הקו שמוביל את וועדת שניט הוא לצערי הקו שמובילה פקידת הסעד הראשית במשרד הרווחה, דהיינו, "טרור נגד נשים", כפי שהועלה בעבר באחד מהמסמכים הפנימיים שלהן, ונדמה לי אף הועלה לפורום זה וגם שודר בטלוויזיה.
 

קושדסי2

New member
אז את בעד משמרת משותפת ?

ומה תעשי כאשר האבא סביר והאמא מטרפדת קשר בין הילדים לאביהם ? גם אז לא תעבירי משמרת ? אולי יד קשה זה מעצר של האם ? ואיפה יהיו הילדים אז ? אם לא במשמרת האבא ? אולי עדיף שהילדים יהיו גם כן במעצר יחד עם האם רק כדיי שלא תהיה העברת משמרת ? מצד אחד את מעלה התנגדות נחרצת לאפשרות של להעביר משמרת לאבא כאשר יש כשלים בתפקוד האם ומצד שני את מאוד נפגעת כאשר אומרים שאת כותבת כמו אם מנכרת... תחליטי איפה את.
 
יש למישהו כאן תסביך ניכור?

אל תזרוק לחלל האוויר את המושג "משמורת משותפת" כיוון שזו מילה טעונה ואין לה הגדרה חד משמעית. בודאי לא תקבל ממני תשובה חד מימדית בעד או נגד "פתרון" זה. את התנאים המצדיקים העברת משמורת מהאם והטיפול הנדרש מצד מוסדות המדינה פרטתי בפניך בעבר ואין לי כל כוונה לחזור על כך, לא בשל עצלנות חלילה אלא בשל העובדה שאתה היחיד ההופך שוב ושוב את עמדותיי ומחטט בהם עד זרא . הדברים אינם שחור-לבן. אתה מסופק? מסופקתני.
 

קושדסי3

New member
אם זכרוני אינו מטעני - התנאים היו - ללא תנאי.

מיכל, אנא רענני את זכרוני, מה היו לדעתך התנאים לפיהם תבוצע העברת משמרת ? כזכור לי דרשת מהמדינה לעשות הכל בכדיי להימנע מכך, ולא לחסוך שום מאמץ, תוך שאת אדישה לסבל האנושי של האבא ולפעמים גם של הילדים וגם מוכנה שהמדינה תבזבז הון ללא גבולות בכדיי לרצות אמהות מנכרות. שאלתי אותך, אם האימא תיכנס למעצר בגין מניעת קשר ? היכן יהיו הילדים באותה עת ? אשמח לקבל תשובה.
 
מניעת קשר היא סיסמה, תהיה ספציפי

1. אם תיתן לי דוגמאות ספציפיות של מניעת קשר, אני מקווה שאוכל לתת לך עצות כיצד להתמודד עם הבעיה 2. איני מכירה מקרה בו אם נעצרה ואכן המשיכה למנוע קשר (בהנחה שהגדרנו מהי "מניעת קשר" ונוצלו דרכים קלות יותר קודם לכן). 3. בעצם, אני מכירה מקרה אחד בלבד בו נעצרה אם שהואשמה (באשמת שווא דווקא) במניעת קשר וילדיה היו אמורים להילקח ללשכת הרווחה להשגחה.אותה אם נשבעה לבית המשפט עוד טרם המעצר גם בכתב, (די בכך שאיימו עליה במעצר), כי תדחף את הילדים ככל יכולתה ללכת אל האב (למרות שהילדים התנגדו והיו להם סיבות, רק שאף אחד לא התכוון לדבר איתם). עילת המעצר לא הייתה מניעת קשר כי אם הבאה בפני שופט. לשם מה? לא ידוע. המקרה הזה הוא מקרה אומלל, בו כמה גורמים, לדעתי, התעללו באם. איני מכירה עוד מקרים דומים.
 

מקאלמה

New member
לבו של אב ,אינו שונה במאומה מליבה של אם.

התפיסה ,כי האב הנו הגורם המפרנס ולכל היותר הקשוח ומציב הגבולות ,עדיין שרירה וקיימת. לצערי הרב המוח והנפש האנושית,עדיין לא מקבלת בזרועות פתוחות ,את האב המבקש לגדל את ילדיו ולא פחות ולפעמים אף יותר מן האם. ככל שהדברים נוגעים לענייני המשמורת במדינת ישראל,האב נחשב כאיש חסר זכויות כמעט.לעומת האם הנחשבת לאם הדואגת ,האנושית והאוהבת. וכך נרמס ומתמסמס זכותו הלגיטימית של האב להיות הורה, ואשר היא הזכות השניה אחרי הזכות לחיים על פני האדמה.
 
יש יתרונות לחזקת הגיל הרך

בעינינו בכל אופן האב בהחלט אינו נתפס כפי שקושדסי מתאר. לאב יש זכויות וחובות בנוגע לילד. מזכותו ומחובתו להתערב בחיי בית הספר של הילד, למשל. מזכותו ומחובתו להתמודד עם קשיים כלכליים בגידול הילד, למשל. אדרבא ואדרבא. הקו המנחה הזה אינו סותר את חזקת הגיל הרך. הורה משמורן, אין משמעותו שמההורה השני ניטלת הזכות והחובה לגדל את ילדו - ההיפך. לדעתי, הורה משמורן הוא זה שבסוף מקבל את ההחלטות השוטפות בחיי היוםיום של הילד. הורה משמורן הוגן והגון צריך לדווח להורה השני על התפתחויות קטנות כגדולות בחיי הילד - ואת זה צריך לעודד. דרך אגב הדרישה הזו היא דו-כיוונית, גם הורה שאינומשמורן צריך לדעתי להעביר מידע אודות אירועים בחיי הילד, בזמנים שהילד אצלו. חזקת הגיל הרך, מעבר להיבט הפסיכולוגי של גידול הילד בשנים הראשונות בידי אימו, יוצרת שקט יחסי במערכת הגירושין, מחלישה את המימסד, שכידוע לכולנו, יכול להיות מאוד מאוד אכזרי. המוקד, לפי דעתי, של פעילות נשים וגברים כאחד הוא אינו מלחמה זה בזו אלא נטרול מוסדות המדינה מהתערבות מיותרת ובוטה בחיי המשפחה: משרד הרווחה, בתי המשפט, וכדו'.
 

קושדסי2

New member
את מתייחסת לאבא כארנק ומזלזת בחשיבות האבהות

אין אך פסיכולוג שתומך בגישתך בעניין ביטול האבהות הפסיכולוגית המעורבת.... האם גם ההשוואה שעשית בין אבא לארנק - אינה בה משום ניכור הורי ?
 

קושדסי3

New member
ארנק, כספומט, בנק..זה בראש הודעתך עליה הגבתי

זה מה שמיכל כתבה: ============================================================================== בעינינו בכל אופן האב בהחלט אינו נתפס כפי שקושדסי מתאר. לאב יש זכויות וחובות בנוגע לילד. מזכותו ומחובתו להתערב בחיי בית הספר של הילד, למשל. מזכותו ומחובתו להתמודד עם קשיים כלכליים בגידול הילד, למשל. אדרבא ואדרבא. ============================================================================== קשיים כלכליים ? האם את מודעת למשמעות של גידול ילד ? ונוכחות פסיכולוגית (לא כלכלית) של האבא ? מיכל, אם את חוזרת בך וטוענת שזו הייתה פליטת פה שלך, אז תהי גבר ותודי בכך ותזנחי את דרך האלימות... היא לא מובילה לשום דיאלוג.
 
צריך לחפש פרטנר אחר...

במקום שתיקח את המילים החיוביות שנאמרות על אבות ותפקידם במשפחה, אתה מתעקש להדגיש היבטים שליליים. זה לא מקדם את עניינם של אבות, ובוודאי לא של ילדיהם. נשים וגברים צריכים לשתף פעולה, ולהדוף מעליהם יחד את הפקידים ועורכי הדין. שיתוף פעולה אמיתי יבוא קודם עם תחושת אמפטיה ואחר כך עם פשרה, הלא כן? אז בוא ותן קרדיט שיש לנו אמפטיה גם למצבם של אבות שסובלים מהסתבכויות בגירושין, שלא רואים את ילדיהם וכדו' (כמובן גם לאמהות שמאויימות תדיר ושלא בצדק בהעברת משמורת). ומשם נמשיך. אם אתה עדיין מחזיק באקסיומה שלך, שנשים מנכרות, לצערי, איני סבורה כי אתה יכול להיות פרטנר לדו שיח.
 

מקאלמה

New member
קולם של אבות רבים אינו נשמע

בשנים האחרונות, בד בבד עם עליית מעמד האשה ועם שאיפתה להתקדמות,מימוש עצמי ושוויון,עולה קולם של אבות רבים ,המבקשים לקחת חלק משמעותי בחיי ילדיהם. אך, ראו זה פלא ,כאשר בני זוג מתגרשים עדיין שמור עפ"י חוק התפקיד המסורתי של הטיפול בילדים לאם. ומה שמפליא וחמור מכך , היא העובדה שנשים רבות ,מסתייעות בחזקת הגיל הרך ובהשלכותיה,תוך השפעה על שיקולי המערכת המשפטית ועל פקידי הסעד, על מנת לפגוע ביחסי האבות עם ילדיהם ,מה שבסופו מוביל לתסמונת הניכור ההורי ובכך בעצם נרמסים בבת אחת כבודו וחירותו של האב.
 

מקאלמה

New member
צריך לשתף פעולה

מסכים איתך בהחלט ,שנשים וגברים צריכים לשתף פעולה , אולם באם ורק צד אחד חושב כך (האב) ואילו הצד השני אינו חושב ואינו משתף פעולה , אזיי מה הועילו החכמים? לא זו אף זו חוסר שיתוף הפעולה מצד האם,אשר מחזיקה בילד כמעיין בן ערובה( וזאת עפ"י חוק חזקת הגיל הרך) כאשר בנוסף לנתק הקיים, האב אינו מקבל שום דיווח על מצבו (הבריאותי ,חינוכי וכו') גובלת ברשעות ובאכזריות לשמה .ולצערי אין מושיע בעניין . והאשם נופל בין הייתר על גורמי האכיפה ובעיקר גורמי הרווחה אשר מתנהלים בזלזול,חוסר אחריות ואכפתיות.ובעיקר בחוסר חשק לסייע , מה שמצביע על אוזלת היד של כל המערכת.
 

יtalי

New member
את רצינית? או שזה נאמר על דרך ההלצה?

"מרבית הפסיכולוגים מדגישים את המשמעות העליונה והקריטית דווקא של האם בחיי הילד הפעוט" ? אנא בטובך, אם תוכלי לצטט שניים-שלושה פסיכולוגים כאלה, כדי שנוכל להתרשם? ותמיהה נוספת: כל אותם אבות שמאיימים על הנשים בדרישת משמורת - יכול להיות שיש גם אבות אחרים? כאלה שפשוט אוהבים את הילדים שלהם ולא יכולים לסבול את המחשבה להתרחק מהילד אפילו ללילה אחד? שטיפלו בו ממש כמו אימו? שלקחו אותו מהגן, ואח"כ אל בית הספר, וקבעו עם הרופא ולא ישנו בלילה כי היה לו חום, וטיילו איתו לגן המשחקים, והם פשוט רוצים להמשיך להיות אבות, גם אם מערכת היחסים עם בת זוגם מיצתה את עצמה והיא חוסמת את דרכם להתפתחות אישית? הייתי אומר ש"מרבית" האבות הם כאלה אבל בביטוי הזה כבר נעשה פה שימוש אינטנסיבי, אז אסתפק בזה שאני מכיר יותר אבות כאלה מפסיכולוגים שחושבים שלאמא משמעות עליונה בחיי הילד. האם הילד, שנקשר לאבא כזה ממש כמו לאמא כזו, וחייו עברו במחיצתו עד לשלב הגירושים, צריך לסבול נתק מאביו ומשבר קשה של שייכות ואמון, רק בגלל החשש מאבות כלשהם שעלולים לאיים בדרישת משמורת?
 
לאבות ולאבות האחרים

בודאי שיש אבות אחרים. וזכותם להמשיך להיות אבות, אלה שקמו בלילה ואלה שלא. אסור שהילד יתנתק מאביו עם הגירושים, לכן אני טוענת שיש להקדיש מחשבה וכלים אופרטיביים כיצד להביא את שני ההורים למצב של לגיטימציה לטיפול בילד, הן מצד האב והן מצד האם. הדבר אינו סותר את חזקת הגיל הרך. אם מאן דהוא, למשל האם, מנצל לדעתך את חזקת הגיל הרך למנוע זכויות ביקור מהאב, צריך להביא באמצעים שונים את אותו צד לקיים את זכויות הביקור, אבל העברת משמורת כצעד ענישתי נגד אם אף אם היא אינה מעודדת זכויות ביקור או אף מחבלת בהם, בלי שברור מעל לכל ספק שזוהי טובת הילד - פסולה בעיניי. אם לדעתך, פקידות הסעד מסייעות לאם למנוע קשר עם האב תוך שהן נאחזות בחזקת הגיל הרך - כאן הייתי אומרת לך להשתמש באמצעי בקרה, אכיפה וענישה כלפי פקידות הסעד שיעבדו בצורה מקצועית כשהן אכן רואות את טובת הילד. ולזה אני שואפת. לבנות כלים כאלה, ולא מעניין אותי אם האם או האב דווקא ישתמשו בהם. כל האבות והאבות האחרים דווקא צריכים להצטרף אליי בעניין זה, כיוןו שאם הם מרגישים שאכן נעשה להם ולילדיהם עוול קשה, אזיי תהיה להם הזדמנות לטעון, להוכיח ולתקן. אבל במה אתם עסוקים? בריב עם האמהות, זה חכם? ספרות מחקרית רלוונטית אנו מצרפות ונמשיך לצרף בקישורים המתאימים.
 
למעלה