אני שותף לדעתך בדבר הלגיטימציה לשני ההורים
אבל תשימי לב שאת מדברת על "זכויות ביקור". האם זה הקשר שהילד זקוק לו? אבא "מבקר"? הילד זקוק לאמא ולאבא כשני הורים במלוא מובן המילה. זאת אומרת הורה במשרה מלאה, אבל בחלק מימי השבוע: מכין אוכל, לוקח לחוג, עוזר להתרחץ, מספר סיפור, קם בלילה כשיש לילד חלום רע. וזה נכון גם לאמא וגם לאבא. היום מקובל ביותר ויותר מקרים שהילד יהיה שני לילות בשבוע אצל אביו, ועוד שני לילות בסופשבוע אחת לשבועיים. זה הסדר שגם אימהות וגם אבות יכולים לחיות איתו. לא חצי חצי אבל לא רחוק מזה (6 מתוך 14 לילות). במצב הזה, איזו משמעות יש לזה שהאמא "משמורנית"? את ההחלטות השוטפות לגבי הילד כל הורה מקבל כשהילד אצלו. את ההחלטות המתמשכות ממילא הם צריכים לקבל ביחד. זו הורות משותפת (ולאו דווקא "משמורת משותפת"). אבל יש סיבה אחת למה המשמורנות מזיקה במקרה כזה: היא מעודדת את המאבק בין שני ההורים במקום את ההסכמה. ככל שהאבא יותר יטה לכיוון ששנינו (כנראה) מסכימים שהוא רצוי - מעורבות בחיי הילד - ככה הוא יותר יצטרך להילחם כדי לא להפסיד במאבק. ומנגד האמא תחריף את המאבק מצידה, "שלא יקחו לה את הילד". ואז יישלפו ההאשמות המכוערות והמניפולציות והתרגילים ואז הפער בין ההורים הולך וגדל ונעלם הסיכוי לשיתוף פעולה ביניהם. זה כדור שלג שהולך וגדל וסופו רק פגיעה בילד. עכשיו בואי נעשה תרגיל מחשבתי. בואי נוציא את המילה "משמורת" מהלקסיקון ונראה איך אפשר לדבר על הסדר ההורות לאחר פרידת ההורים. תנסי להגדיר הסדר שנראה לך סביר, אבל בלי המילה משמורת. מי יודע, אולי זו לא תרגיל היפותטי בלבד.
אבל תשימי לב שאת מדברת על "זכויות ביקור". האם זה הקשר שהילד זקוק לו? אבא "מבקר"? הילד זקוק לאמא ולאבא כשני הורים במלוא מובן המילה. זאת אומרת הורה במשרה מלאה, אבל בחלק מימי השבוע: מכין אוכל, לוקח לחוג, עוזר להתרחץ, מספר סיפור, קם בלילה כשיש לילד חלום רע. וזה נכון גם לאמא וגם לאבא. היום מקובל ביותר ויותר מקרים שהילד יהיה שני לילות בשבוע אצל אביו, ועוד שני לילות בסופשבוע אחת לשבועיים. זה הסדר שגם אימהות וגם אבות יכולים לחיות איתו. לא חצי חצי אבל לא רחוק מזה (6 מתוך 14 לילות). במצב הזה, איזו משמעות יש לזה שהאמא "משמורנית"? את ההחלטות השוטפות לגבי הילד כל הורה מקבל כשהילד אצלו. את ההחלטות המתמשכות ממילא הם צריכים לקבל ביחד. זו הורות משותפת (ולאו דווקא "משמורת משותפת"). אבל יש סיבה אחת למה המשמורנות מזיקה במקרה כזה: היא מעודדת את המאבק בין שני ההורים במקום את ההסכמה. ככל שהאבא יותר יטה לכיוון ששנינו (כנראה) מסכימים שהוא רצוי - מעורבות בחיי הילד - ככה הוא יותר יצטרך להילחם כדי לא להפסיד במאבק. ומנגד האמא תחריף את המאבק מצידה, "שלא יקחו לה את הילד". ואז יישלפו ההאשמות המכוערות והמניפולציות והתרגילים ואז הפער בין ההורים הולך וגדל ונעלם הסיכוי לשיתוף פעולה ביניהם. זה כדור שלג שהולך וגדל וסופו רק פגיעה בילד. עכשיו בואי נעשה תרגיל מחשבתי. בואי נוציא את המילה "משמורת" מהלקסיקון ונראה איך אפשר לדבר על הסדר ההורות לאחר פרידת ההורים. תנסי להגדיר הסדר שנראה לך סביר, אבל בלי המילה משמורת. מי יודע, אולי זו לא תרגיל היפותטי בלבד.