אז שיהיה בדיליי
לא קריטי. אימא הייתה בחו"ל כל הזמן הזה, אז די הוגבלתי לכוכב יאיר בגדול חמישי- יצאתי עם החברעל'ך מכוכב יאיר לחברעל'ך מכפ"ס, ישבנו-התקשקשנו-חזרנו. לא מלהיב אבל ערב לא רע בכלל, פגשתי סוף סוף את אילי הג'ינג'י והשלמנו קצת פערים (קצת.) שישי- זיו בא לכמה שעות, אכלנו ( ארוחת בוקר מבחינתו וצהריים מבחינתי, שהתחלנו סביב..21:00 ככה?), נסע לסבתא שלו (בבי"ח.. לא נעים בכלל) למשמרת לילה, קיבל מפתח והבטיח שחוזר לישון לידי בבוקר. שבת- השעון הביולוגי שלי דפק את התכניות כהרגלו בקודש, ואמנם האיש שלי נכנס בשקט- בשקט בשמונה בבוקר, אבל האדרנלין שלי כבר הודיע שעה לפניי כן על יום חדש ולא היה שום סיכוי שאני מצליחה לחזור לנמנם איתו קצת, סוכם שמעירה אותו בצהריים. סביב שתים וחצי התעורר, ישבנו בחצר עם אבטיח-בולגרית-קפה-סיגריה והחלטנו שתוך חצי שעה יוצאים לפיקניק ובחמש טיול סוסים בחורשים. כמובן שבין התיאורטי לפרקטי פער עצום, יצאנו בערך ברבע לחמש והחלטנו על סדר הפוך- קודם סוסים ואז אוכל. חמש כבר היינו על הבהמות הכל-כך מדהימות האלו ( זה כל כך כייף. עונג, רסקיו, פרוזאק. כמה התגעגעתי לזה ב4 שנים האחרונות ואיך פתאום בשתי שבתות זה נראה לי כל כך טריוויאלי והכרחי שזה שם). רכבנו בערך 40 דקות עם עוז (בעל החווה/ המדריך/ הכליכול) , ועוד חצי שעה לבד; אחר כך הלכנו לשבת בבקתה של קאנט עם עוז, סיגריות ובירות קרות. סביב שבע פרשנו לפיקניק שלנו ( כלל ירקות, לחם-גבינות, פירות ואחלה יין לבן)- היה נהדר. בכלל אלו היו שעות יפות. (התמונה מהשלבי הכנה של הפיקנוּק
)