אויי הקיטש! יש פה מרשמלו,בק אוף.
גם אני פתאום מתחיל להבין,לעולם הזה יש סוף סוף משמעות. רק לפני שבועיים הנוחתי בקבר בדואי פתוח כשמסביבי חמורים עם עיניים אדומות,שאלות הספק וביטויים בארמית. ומאז אותו יום ארור,שבו עורבים ניקרו את ראשי בעודי אוכל קרונפלקס רקוב והשליכו את עתידי הצבאי למחוזות בהן המהדק הוא הנשק,אני פשוט איש מאושר. כיף לי!טוב לי!הכל בא בבאת אחת כשעווה חודרנית של נשיאת דלתא (חרטושה את פה,ואני רואה אותך)! רק במפל בער ביום רביעי חשבתי כבר על חיבור יצירת המופת הגרנדיוזית,מהפכנית,מנפצת הרים ותולשת שערות הבאה שלי כ"Meddle:טיול עם בי"ס דרוזי" או "More:הימלטות ללא מכנס מרובע ארמני בוער",אך הבנתי שכל זה לשווא. החיים יפים,אני חש שאני שוחה ביופלה אנננס אנס עצום שפשוט לא נגמר.וזה לא מעניין אף אחד.וזה אפילו לא משנה לי.