ווטרס ב-Word (חלק א')

Coon Jew

New member
ראית פעם את פומפיי גרסת הבמאי?

אם כן ואם לא, יש קטע שגילמור מנסה להכניס ריף גיטרה לפני הפזמון של brain damage וווטרס כל הזמן עוצר אותו ויורד עליו ויש קטע שאפילו מראים שגילמור די לא מרגיש טוב עם זה, ויש מן מתח כזה לא נעים...זה מראה שדי קשה לעבוד איתו, מצד שני, ברוב הסרט רואים שהוא בן אדם די סבבה וזורם..
 

One Echoe

New member
../images/Emo45.gifראיתי את הקטע.

ממש קטע מעניין... מראה איך הפלויד עבדו על המוזיקה עצמה. (יש עוד כמה קטעים בDVD).
 

חרטושה

New member
../images/Emo10.gif לא. לצערי.

ראיתי רק כמה קטעים נבחרים ודווקא את זה לא, וברור שאת הדברים הכי מעניינים אני לא אראה. אני באמת חושבת שאלך להשיג לי את הסרט הזה. הגיע הזמן.
 

One Echoe

New member
תקשיבי.

להגיד על בנאדם ציניקן זה לא להשמיץ אותו. יש אנשים שהם ציניים, אין מה לעשות. תפרשי את זה את, כטוב או כרע, זו כבר פרשנות שלך. אני, אגב, לא אוהב ציניות כדרך התבטאות שגורה.
 

holo

New member
רעיון מעניין

למרות שהוא די חוזר על עצמו כמו בשאר הראיונות עם ווטרס.תודה ציף, כל הכבוד על התרגום.
 

vegetable man

New member
תגובתי

Wow קודם כל כל הכבוד על התרגום של כל הדבר הארוך הזה. חלק א' עם הסרט – פשוט גדול, אי אפשר לחשוב על זה יותר טוב! לגבי הראיון, כמה נקודות 1. אכן צרפתים ואנגלים מעולם לא היה סיפור אהבה. 2. ווטרס רוצה שיזכרו אותו עבור DSOTM,The Wall ו- amused to death שאני ממש אוהב, אבל מצד שני לא הזכיר את echoes או שאר היצירות הפסיכדליות שקדמו לתקופה בה הטקסטים היו יותר חשובים. משום מה, למרות שזאת היתה התקופה הפורה בחייו, הוא מתעקש להמעיט בערכה רק משום שהליריקה אז תפסה פחות נפח. 3. איזה פארש הוא שהוא לא מכיר ואוהב מוסיקה עכשווית. כמה מיושן ושמרני מצידו. 4. מסע הופעות מסנטיאגו לסיאול – אי אפשר לעבור דרך ישראל?? אנחנו לא מדינת עולם שלישי?? 5. לא צריך להיות איש מקצוע כדי לדעת שיתכן שלסיד היתה סכיזופרניה, והסמים היו האסיד גרם למחלה לפרוץ. ידוע שזאת מחלה שפורצת אצל צעירים בגילאים האלו. מה שווטרס הסביר לגבי ההתרחקות של סיד מהתקשורת, או חבריו מהעבר, מניח את הדעת. אבל מניין לו לווטרס שסיד היה חולה סכיזופרניה גם אם לא היה מתמלא באסיד? האמנם אפשר לנתק את פינק פלויד והרוקנרול מהעובדה שסיד כן חולה סכיזופרניה? ומאיפה החוצפה לספר על כך שסיד נכנס ויוצא ממוסדות? התירוץ הקלוש הזה, מחזק אצלי את ההרגשה שלווטרס כן יש חלק בהידרדרותו, גם אם לא ישיר. במילים אחרות, אני מסכים לגמרי עם מה שאמרת ציף. 6. What god wants שיר גדול וחשוב של ווטרס, בכלל ממליץ לשמוע את אותו אלבום. 7. פינק פלויד אכן מותג, לא יעזור כלום. תמיד יהיו מעריצים חדשים, שלא יבינו את ההבדל בין DSOTM ל- TDB. זה טבעי ומובן. הפתרון לבעיתיות של TDB הוא לא להסתכל עליו כמו האלבומים בתקופת ווטרס, כי בפני עצמו הוא לא רע. 8. קיים קשר ישיר בין פלויד מוסיקה אלקטרונית, ואולי קשר יותר חשוב מלהקות רוק שהושפעו מהפלויד – יש הרבה אמנים מושפעים שממשיכים את הקו של הפלויד ובהזדמנות לא יזיק לתת סקירה.
 
אכן ../images/Emo13.gif

2. ווטרס ממעיט בחשיבות התקופה שלפני DSOTM, בגלל כמה סיבות. הסיבה שהוא נותן, היא שהשירים הפסטורליים שכתבו אז הם בעיניו לא רציניים. הוא מעדיף שירים על הדברים הגדולים: מלחמה, שלום, עוולות חברתיות. אבל באותה מידה הוא ממעיט בחשיבות התקופה הזו כי התרומה שלו לאלבומי הלהקה באותם ימים היתה פחות או יותר שווה לזו של האחרים, והוא הרי רואה עצמו כמנהיג הלהקה וכדמות הדומיננטית בה, דבר שבא לידי ביטוי רק מ-DSOTM והלאה. 3. הוא בן 62. האם אפשר לצפות ממנו שיאזין לתראש-מטאל?
4.
7. אבל ווטרס לא לקח חלק ב-TDB, אז זה בוודאי אלבום רע, נכון?
 

vegetable man

New member
הוא מתחיל לשעמם

כל ראיון חוזר על זה ש"כשהם מילאו איצטדיונים אני הרגשתי אינטימיות עם הקהל". למרות שאני די מסכים עם הקו שלו, כמה אפשר לחזור על המניארות האלה...יש לו מונופול על אינטימיות? מאיפה היהירות הזאת? המון דברים שהוא אומר בראיונות סותרים אחד את השני, ומלמדים בעצם, כמה הוא צבוע, וחי בסרט שהוא ריצ'ארד גיר משחק את עצמו. הוא גם מיושן, פרימיטיבי (עניין של אופי). לא הייתי רוצה להיות ילד לאבא כזה. הכל יכול להיות לגבי הפגישה של רוג'ר עם סיד. יכול להיות שהוא סתם זרק 20 שנה, חבל שהמראיין לא לחץ אותו. האמנם זה קרה ב-85? שאלה טובה לצ'אט. אין ספק אבל שהם ניפגשו - ויש לי הרושם שהפגישה היתה רעה, לכן רוג'ר מנוע מלפרט על תוכנה.
 
ועוד משהו

שמתם לב שווטרס אמר שהוא ראה את בארט לאחרונה לפני עשרים שנה? הגרסה הרשמית של הפלויד היא שהם ראו אותו לאחרונה לפני שלושים שנה, ביוני 1975, כאשר הגיע לאולפן באבי רואד. בראיונות שנתן בתחילת שנות התשעים, ווטרס רמז שהוא פגש את סיד מתישהו בסוף שנות השבעים/תחילת שנות השמונים, בערך במקביל לעשיית האלבום "החומה". הוא לא פירש ולא הסביר את הנסיבות. במקביל, החלו הפלוידים לספר לעיתונות, בתחילת שנות השמונים, שאמו של סיד בקשה מהם לא ליצור קשר עם סיד. יש לי הרגשה ששני הדברים קשורים זה לזה. עכשיו ווטרס אומר שהוא ראה את סיד לפני "עשרים" שנה. האם הכוונה שלו היא לאותה פגישה עלומה בתחילת שנות השמונים, או שהוא ראה אותו יותר מאוחר? הממ.
 

oribarak

New member
אני מריח פרשיה?

ומשהו לא ברור לי, אומרים שלסיד נדפק השכל, מה הכוונה? הוא מתפקד כמו בנאדם רגיל?הוא מדבר, הוא עובד, מה הוא עושה בעצם? אין לו רופאים, אנשים, הוא לא בסוג של "בית לווינשטיין" בריטי? לא מובן לי כל כך המצב שלו, אם אומרים שהוא התראיין לעיתונאי ההוא, והוא עשה שירים ישר אחרי שהמוח שלו עבר שינוי
 
אני לא בטוחה שהבנתי את שאלתך

סיד לא תפקד נורמלי במשך שנים, מסוף שנות השישים עד, כנראה, סוף שנות השמונים - כעשרים שנה. אנו לא יודעים אם הוא היה מאושפז או קיבל טיפול, אך סביר שכן, ברמה מסויימת. על פי כל האינדיקציות, הוא מטופל היטב כיום, ומסוגל לחיות באופן עצמאי, בקהילה. הוא אינו זקוק לאישפוז, משום שכיום מאשפזים אנשים עם בעיות פסיכיאטריות רק במקרים קיצוניים. למה כוונתך ב"הוא התראיין לעיתונאי והוא עשה שירים ישר אחרי שהמוח שלו עבר שינוי"?
 

oribarak

New member
כוונתי

עדין לא מובן לי אם הוא פועל באופן סדיר ונורמאלי, או שהוא כמו..בנאדם מפגר שכלית וגופנית וכשאמרתי "הוא התראיין לעיתונאי..." התכוונתי ששמעתי, כנראה מפה, על ראיון שעיתונאי אחד קיים איתו בתחילת שנות ה70, והוא דיבר איתו נורמאלי והראה לו ציורים ושירים. הוא גם הוציא 2 דיסקים כמדומני, אבל בכל זאת המוח שלו היה פגום איך זה יכול להיות?
 
תראה

זה שהיתה לו, או יש לו, מחלת נפש, לא אומר שהוא לא מסוגל לדבר ולתפקד בכלל. מחלת נפש איננה פיגור, וסיד לא נהיה מפגר. בסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים הוא התקשה לכתוב שירים, לנגן ולהופיע; החשיבה שלו לא היתה מאורגנת. על פי העדויות, הוא לא תמיד ידע היכן הוא, ומה הוא עושה שם. אבל היו לו גם רגעים צלולים. העבודה על אלבומי הסולו שלו היתה מפרכת, עבור כל הנוגעים בדבר, והתוצאה - כפי שאתה יכול לשמוע - היתה קרובה יותר לרמה של דמואים. כיום הוא מתפקד פחות או יותר נורמלי, ומסוגל לחיות באופן עצמאי. הוא אמנם זקוק להשגחה, וסובל ממחלות גופניות שונות (סכרת, אולקוס) בגינן הוא זקוק לפעמים לאישפוז, אבל בענייני היומיום הוא מסוגל לדאוג לעצמו. מכיוון שהוא לא מדבר עם התקשורת כיום, אנחנו לא יכולים לדעת עד כמה חשיבתו צלולה. הפעם האחרונה שהוא דיבר עם עתונאי היתה בשנת 1982, והוא נשמע אז צלול לגמרי.
 

vegetable man

New member
קצת סדר

התופעות ה"מוזרות" של סיד בהתנהגות החלו עוד בהקלטת ה-PIPER ב-67. ההידרדרות של סיד גם, לתפיסתי, היתה בשנים הראשונות בצורה של התקפים: היו רגעים שהוא היה בסדר לגמרי, כמו רגעים שהוא היה מוזר, מפחיד, ולא שיתף פעולה. בעצם, עד היום אני מאמין שזה כך, זה תלוי איך תופסים אותו. אותה הדרדרות היתה גם הדרגתית: השירים לאלבומי הסולו שלו נכתבו ברובם בין 1968-1970. למרות שסיד כבר לא היה בלהקה, הוא עדיין כתב שירים (ונהדרים), עדיין רצה להופיע, ונתן ראיונות כש-MADCAP יצא. למרות התנהגותו שנהיתה יותר ויותר חריגה, בעזרת חבריו מהפלויד, הוא הצליח להוציא את האלבומים האלה, למרות שיצא מדעתו. לא ברור אם סיד סובל מסכיזופרניה, אך הסימפטומים בהחלט מעידים כך לדעתי. הוא לאט לאט התכנס יותר בתוך עצמו. ב-72 עשה ניסיון להופיע, אבל ויתר מהר, אחרי שנקטל בעיתונות. אני חושב שבשלב הזה הרצון שלו לחזור לתודעה היה ממש חלש בהרבה מהרצון שלו להגן על עצמו. ידוע שסיד התאשפז בשנות השבעים ואולי בתחילת השמונים במוסדות פסיכיאטריים. כיום, ממה שהוא סובל, מה שזה לא יהיה, החולי שלו מאפשר לו התמודדות מהבית, כלומר לא מחייב אישפוז. עם זאת הוא במצב עדין, והוא חייב לשמור על עצמו ולהיות מוגן - וזה כולל - מאיזכורים של זכרונות מעיקים מהעבר, כפי שאמר רוג'ר. ההגנה הזאת היא כפייתית, ואפיינית לחולים במצבו. כל מהלך השנים האלה סיד המשיך לצייר מפעם לפעם. כל מיני דברים גיאומטריים שכאלה. אחיינו סיפר בראיון גם שהוא כתב ספר להנאתו. שמעתי גם שהוא מתעניין בדת. זה בערך מה שאני יודע
 
צמח, אני מציעה להזהר

בפרשנות ההתנהגות של סיד, ולא לקבוע מסמרות: "התופעות המוזרות של סיד בהתנהגות החלו עוד בהקלטת ה-PIPER" - על פי העדויות כיום ההתדרדרות שלו החלה לאחר סיום האלבום. כך מצאו דייויד פארקר וג'ון קאוונה במחקריהם (הנפרדים). "ידוע שסיד התאשפז בשנות השבעים ואולי בתחילת השמונים במוסדות פסיכיאטריים" - סביר שכך היה, ויש שמועות וספקולציות כאלו, אבל זה עדיין לא ברמת "ידוע", משום שמשפחתו - שהיא היחידה שיודעת בוודאות - מכחישה. "עם זאת הוא במצב עדין, והוא חייב לשמור על עצמו ולהיות מוגן - וזה כולל - מאיזכורים של זכרונות מעיקים מהעבר, כפי שאמר רוג'ר. ההגנה הזאת היא כפייתית, ואפיינית לחולים במצבו." - אחותו של סיד אמרה שהוא צפה בסרט הדוקומנטרי שהופק עליו, בתחילת העשור, ונהנה ממנו. היינו, הוא לא מוטרד מאיזכור העבר. ג'ון אדג'ינטון דיבר על כך בהרחבה בראיונות שנתן (אחד מהם ניתן לקרוא ב-Brain Damage. השני הוא ראיון רדיופוני שנתן לתחנת רדיו אמריקאית). זה היה אולי נכון בתחילת שנות השמונים, אבל לא בהכרח כיום. אני לא יודעת לגבי "הגנה כפייתית, האופיינית לחולים במצבו". עדיף להזהר כאשר אנו עושים ספקולציות לגבי מצבו הבריאותי של סיד.
 

vegetable man

New member
הערותייך מתקבלות, אם כי

את אמרת בעצמך שבהקלטות של astronomy domine למשל סיד התנהג בצורה מוזרה, לא? אני לא מאמין לשנייה שסיד לא התאשפז במהלך שנות השבעים, תכף הם יגידו שהוא כלל לא התאשפז, אז גם לזה נאמין? כמו שאמרת בעצמך, אני חושב שגם את אחותו צריך לקחת בערבון מוגבל, למרות שבמקרה זה אני די מסכים שהוא חי קיום חיים רגילים להפליא, לעומת שנות השמונים המוקדמות, למרות שלשבת בבית המוגן, ולראות סרט דוקומנטרי עליך, זה לא אותו דבר כמו לתת ראיון ולפחד שיעשו ממך מטעמים. שוב, צריך לזכור, שזה תלוי באיזה סטייט אוב מיינד סיד היה באותו רגע גם. למרות זאת, אכן, לא כדאי לעשות ספקולציות לגבי המצב הבריאותי, אפילו שקיים הסטטוס קוו במצבו שנים.
 
../images/Emo45.gif

שוב, לגבי האשפוזים, אני כתבתי על זה פעם בהרחבה ואתמצת כאן: אחותו סיפרה שבתחילת שנות השבעים, כאשר חזר לגור בקיימברידג', סיד השתתף בתרפיה לא-קונבנציונלית כלשהי, אולי בהביוריסטית (ככה זה נשמע לי, בכל אופן), באיזו מסגרת. לדבריה, התרפיה לא עזרה. היא תלתה את האשמה בסיד, ש"לא רצה לשתף פעולה" או התבטאות דומה. מעבר לכך, היא מכחישה כל אשפוז, מלבד אשפוז בכפיה ל-48 שעות לצורך הסתכלות, בראשית שנות השמונים. לפני כמה שנים נכתבה ביוגרפיה נוספת על סיד, Madcap, ע"י אחד דייויד (או טים) וויליס. הספר פחות או יותר הוזמן ע"י דייויד גילמור, בכוונה להזים את כל השמועות והספקולציות לגבי מצבו הבריאותי של סיד. כמדומני ששם נכתב - כשמועה מפי מקור אנונימי - שסיד חי במשך כמה שנים בשנות השמונים ב"כפר" לאנשים עם מוגבלויות. הוא נשלח לאחר שאימו בקשה מרשויות הרווחה להרחיק אותו מביתה שכן היא לא הצליחה להתמודד אתו. כנראה זה היה קשור לאותו ארוע אלים, בגינו הוא אושפז להסתכלות. סיד עזב את ה"כפר" בסוף שנות השמונים, לאחר שהסתכסך עם אחד הדיירים האחרים, וחזר לגור בקיימברידג' - אך לא עם אמו. היא נפטרה בשנת 1992. התאור הזה נשמע לי אמין, וגם יושב עם דברים שאמר גילמור באמצע שנות השמונים, כאשר נשאל על סיד. הוא אמר שם משהו כמו "תתפללו עבור סיד, כי הוא נפרד מהעולם שלנו", או משהו מפחיד כזה. סביר שסיד היה מאושפז, לתקופות קצרות, בבית החולים אך עיקר הטיפול בו היה (ועודנו) תרופתי או אשפוז-יום. אבל, שוב, בלעדי מידע קונקרטי מפי משפחתו או רופאיו, אפילו את דבריו של ווטרס לגבי האשפוזים צריך לקחת בזהירות: בסיפור הזה לכל משתתף יש אג'נדה, ביחס לסיד.
 
למעלה