ווואווווו

[בן טל-שחר]

ווואווווו

חזרתי משיעור מדיטציה.

וואו, זה כל כך מספק ומיוחד לחזות בהתעוררותו של אדם אחר.

בני אדם, כולל אלה המגיעים לשיעור מדיטציה, מגיעים לעתים מתוך עולם פנימי שיש בו בעיות וקשיים, המוקרן החוצה ומציג עצמו גם בתור העולם החיצוני שלהם.

היום במהלך השיעור הייתי עד לנס היציאה לחופשי של אדם אחר. התחלה של זה.

האפשרות לפתוח עבורם שער החוצה מתוך זה... היא כמעט בלתי נתפסת... וזה עורר בי היום, כשזה קרה במהלך השיעור, שמחה עצומה. שמחה עצומה! האפשרות לפתוח שער החוצה לאחרים! וואווווווווווווו!!!!

דמיינתי שנכתבת פה הודעה זורמת, חלקה, המאפשרת למי שרוצה בכך להציץ מעט אל החוויה המופלאה הזאת שעברתי בתור המאפשר של זה... אך בפועל מסתבר לי שהודעה זו איננה ברורה ומשתפת כפי שדמיינתי שתהיה.

לסיכום, עברתי היום חוויה מופלאה והתחשק לי לנסות לשתף אתכם בה...

 

[neophile]

כל הכבוד

בעיות וקשיים בעולם הפנימי שמוקרנות החוצה זה השם השני שלי .

אני שואל את עצמי אם לא עדיף לנסות לעשות משהו עם השמחה הזאת במובן האנרגטי שלה במקום לבטא אותה , לשמור אותה בלב בצורה עדינה .

אחרי הכל זה לא אני ששמח באמת , אלה ישנה שמחה , אז למה לבזבז אותה על אני ?

האניים מתחלפים כל הזמן אבל חוויה של שמחה יכולה להשאר בלב ולמוסס רגשות אחרים , שליליים .

היא משמשת ליצירת קשר בין העדין לגס במקום להפוך לגסה וכך היא משמשת כעוגן ריגשי שמחזיק אותנו בכל הסערות של המחשבה .

 

[בן טל-שחר]

כן

 

[lightflake]

אמממ... המממ.... באמת לא מובן...

מה זה התעוררותו של אדם אחר?

 

[בן טל-שחר]

כשנוכחות עולה ומפציעה במישהו, בעודו מודע לכך

ובמיוחד כאשר זהו חלק מתהליך התעוררות שהחל... והאדם מוצא את הדלת החוצה מהאשליה... ויוצא החוצה... וזוכר את הדלת... ומבין שהוא תמיד יכול לצאת... ואף להישאר... וחווה הקלה עצומה... תחילה זוהי תגלית מהפכנית, מהממת, לגלות שהבעיות שלך היו דמיוניות... לגלות באמת, לא כתיאוריה... וזה מזכיר לי קצת את זה:

http://www.youtube.com/watch?v=zYwdzYC3uUc

 

[lightflake]

זה אירוע מאוד נדיר

 

[בן טל-שחר]

כן.

מזמין שמעתה הוא יהיה פחות ופחות נדיר מנקודת מבטי, כמדריך מדיטציה...

 

[lightflake]

אולי תזמין אותו לכאן ?

שנשמע ממקור ראשון ...

 

[בן טל-שחר]

אין מצב...

מדובר בהתנסות עדינה ויקרה מפז שלא מדברים עליה... בטח שלא כל כך מהר... אני מקווה שהיא תמשיך להיות מטופחת בעדינות ובחוכמה אצלו בימים ובשבועות הבאים

בעצם, אתה צודק: אפשר וכדאי לדבר עליה, כשזה חלק מתהליך לימודי נכון ומבוקר... העניין הוא שאדם זה כבר נתון בתהליך לימודי מסודר ומעמיק... ולא הייתי מפנה אותו אל פורום מדיטציה ציבורי, מקצועי ככל שיהיה, בהצעה שיפנה אל אנשים שהוא לא מכיר (ושרובם אף לא יידעו על מה הוא מדבר) וינסה לשים במלים דבר כל כך אינטימי ובלתי מילולי... ולשם מה? מה זה יתרום להם, שלא לדבר על עצמו?

ההתנסות הזאת היא כמו זהב או יהלומים בידיו... או ליתר דיוק זרעים פלאיים.
עכשיו עליו ודאי לשתול אותם באדמת לבו ולהשקות אותם יום יום בעדינות, בתשומת לב, באהבה, בצניעות, בכנות, בטבעיות...
כשעץ יפרח, יתכן שהוא ידבר על כך... וגם זה לא בטוח.

ובכל אופן, אני שיתפתי בחוויה שלי כעד.
זאת היתה הנקודה שלי - הפליאה שבלהיות עד לדבר כזה.

ועכשיו, אחרי ששחררתי מתוכי את התגובה הנ"ל, אני יכול גם להרגיש חיבה לעצם הרעיון המקורי להציע לו לשתף...

אני אוהב ברעיון הזה את התכליתיות, המעשיות, החוכמה והכוונה הטובה והמיטיבה שגולמו דרכך בכך שהצעת את זה...

ועכשיו אני מרגיש הודיה ביחס להצעתך ולקיומך כאן

 

[lightflake]

אז כנראה שלא הבנתי את כוונתך

עכשיו אני חושב שאני מבין, אתה מדבר על חוויה / גלימפס,
ערות זה לא דבר שצריך "לטפח", זה לא דבר "עדין" (במובן של שביר), זה לא משהו שצריך "לשתול ולהשקות יום יום"...

אוקיי, אחלה, זה לא כ-ז-ה נדיר כפי שכתבתי

 

[בן טל-שחר]

לגבי אדם זה, "גלימפסים" מודעים הם השלב הבא (אלא אם כן הוא ידלג עליו, שגם זה אפשרי). החוכמה הוא לדעת מה לעשות איתם ומה לא לעשות איתם.
החוויה הראשונית, שהינה תמיד הרבה יותר מ"גלימפס", מאחר והיא ראשונה ומהפכנית, קרתה.

 

[lightflake]

 

[דניאל גליקר]

הגלימפסים האלה

יכולים בקלות להיות משהו סדיר, שיטתי.
גם בזמן העירנות, גם בשינה וגם בחלימה.
כשיש יותר ויותר מאלה, המערכת מתרגלת אליהם.
כשהיא מספיק רגילה אליהם זה הופך למשהו קבוע.
24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע.
זהו המצב הראשון של הארה.

 

[lightflake]

מממ... זה תיאור יותר מדי מכאני

"המערכת מתרגלת" איזו מערכת בדיוק?

כל עוד אתה מאמין שאתה העושה (גם של המדיטציה)
אתה נותן אנרגיה מסויימת לאשליה ומשמר אותה
אתה לא באמת משתחרר אל תוך החוויה בשלמותה, ו*נעלם* אל תוכה (נעלם כמישהו הדמיוני שאתה חושב את עצמך)

זאת אחת הבעיות בשיטות באופן כללי, ההיאחזות בשיטה וברעיון שיש מישהו שצריך לעשות משהו...

 

[lightflake]

תכלס אני לא מאמין בקארמה

אבל אי אפשר להתעלם גם מההסבר הזה
זה כמו כח התמדה שיש ל"סיפור"...
יש סיפורים מאוד יפים באופנישדות לגבי זה, לא נכנס לזה פה

 

[דניאל גליקר]

כדי שיהיה יעיל

הוא חייב להיות מכני.
שיטתי.
במשהו מכני, לא מעורבים רגשות.
אין אמונה.
אין אינטלקט.
לכן המדיטציה הטרנסנדנטלית היא כל-כך יעילה.
יחד עם זה, מהערות שלך לאורך כל הדרך, קשה לי להאמין, שבלי ההתנסות הזו, תוכל להבין.

מהי המערכת שמיתרגלת?
התודעה שלנו ומערכת העצבים (או אם תרצה במלים יותר פשוטות הרוח והגוף).
הם קשורים יחד.
התודעה מתפתחת ומערכת העצבים משתחררת ממה שכובל אותה - סטרס.
התפתחות של התודעה ושחרור מתח, יכולים להיות רק מכניים.

 

[בן טל-שחר]

אכן.

 

[neophile]

זה לא ארוע נדיר כלכך

זה נדיר כשזה קורה לך בפעם הראשונה , אחרכך אתה צריך להתאמץ כדי שזה לא יהפוך לרגיל , לעוד "נתון" של המיינד בניגוד לחוויה חיה .

אם כי זה קורה מעצמו , זה הופך לעוד נתון כי כל החוויות שלנו נרשמות במיינד .

כמובן שרישום של חוויה חיה זאת לא החוויה עצמה אבל אנחנו יודעים מנסיון שאם אנחנו נזכרים בטעם של לימון אז אנחנו גם טועמים אותו באותו הרגע , כמובן שלא באותה אינטנסיביות אבל בכל זאת יש משהו ...

חוויות רוחניות הן תמיד מעבר לאניים ולכן ההזכרות בטעם של החוויה תמיד מערב את הפוטנציאל של "אני חוויתי ככה וככה" שזה כמובן מנוגד לחלוטין לעצם החוויה ! ועלול להביא לכל מני ביטויים של גאווה וכו' ובאופן כללי התעצמות של האניים שזה כמובן לא תורם להמשך ההתפתחות .

חוויות רוחניות הן תהליך חוויתי שבשביל לחוות אותו צריך ללמוד לעקוף את האניים ובכל יום ובכל שעה ואפילו בכל דקה הם יכולים להשתנות והם בד"כ משתנים .

לכן כל פעם מדובר בחוויה חדשה , כי אלו לא אותם אניים ..
דרוש תרגול מתמיד וממושך בשביל באמת לפגוש ולהשתחרר מכל האניים או לפחות מהקבוצות אניים העיקריות ועצם ההכרה שיש לך הרבה אניים היא תהליך שלוקח זמן ומאמץ (מאמץ של תרגול ) להפנים ..

אני חושב שכשבן טל-שחר דיבר על התעוררות של התלמיד שלו הוא דיבר על משהו מהסוג שציינתי , כלומר התעוררות לקבוצה מסויימת של אניים ומאותה קבוצה של אניים .

זה בהחלט ראוי לפירגון אבל גם צריך לקחת את זה בפרופורציה המתאימה ולהבין מה זה אומר ביחס למה שאתה מתרגל ורואה כהתעוררות .

 

[lightflake]

כן, הבנתי בהמשך למה הכוונה

זה אירוע נדיר בפעם הראשונה ואז המיינד עושה מזה הרבה סלט ומסיק מזה הרבה מסקנות שכולן שגויות לחלוטין וזה נדיר גם בפעמים הראשונות אחרי זה, יכולות לעבור שנים עד הפעמים הבאות, בהמשך כשיש תרגול נכון ומתמיד זה הופך לשכיח

כמובן שזו הכללה גסה

 

[lightflake]

אבל צודק בן שהפעם הראשונה זה משהו מיוחד

ההבדל בין 0 ל1 הוא אינסופי
ההבדל בין 1 ל2 הוא רק 1 מבין?
לחוות את זה פעם אחת זה שווה יותר מכל הספרים שתקרא על זה
(אגב בגלל זה אושו המליץ להתנסות פעם אחת בLSD)