וודו, תמצית. הוודו היא דת שפותחה אצל עבדים שחורים כשהם הובאו מאפריקה לארצות הברית. פירוש השם וודו הינו "רוח, Spirit". בוודו ישנם אלים רבים שאחראים על כל צד בחיי היום יום כי האמונה וחיי היום יום אינם שונים מהעולםפ הרוחני המאגי. וגם האלים שונים זה מזה וגם המנחות שלהם שונות. לדוגמא: האל שאנגו שאחראי על כסף, וממון, אוהב סיגרים קובניים, ווויסקי משובח. והוא נראה כמו שלד אנושי לבוש בטוקסידו, ועם מגבעת. ראוי לציין גם את ההשפעה הנוצרית שהייתה על הוודו. מריה, וישו מופיעים באמונה הזו ומסומלים בצורת בובות על המזבח, ומסמלים דברים אחרים לגמרי, מריה מסמלת את הלידה, ואת הפיריון בשדות ואת השפע, ואילו ישו את העתיד. ובכלל ישנם שפע שלם של אלים שאפילו חלקם לא ידוע לכוהני הוודו. הכוהנת נקראת ממבו והכוהן נקרא האנוגן. בכול טקס ישנם סמלים מוסכמים, סיגילים שמעוררים את הישויות העליונות, ותמיד ניתן למצוא כאלו בבתי מקדש מאולתרים. (המקדשים הם תמד מאולתרים וניתנים לפירוק במהירות מכיוון שהווודו הוצא בעבר מחוץ לחוק), ולפי האמונה, הרוחות נתנו לאדם את היכולת להכין קמיעות (שקיקי גרי גרי) לחשים ובובות וודו. ולפי הרבה אמונות הכוהנים ניחנו בכוח רב של שינוי המציאות ואפילו ניחנו בכוח של להחיות את המתים (זומבים) בעזרת מרקחות העשויות מארס של דגים, ורוב כישופי הוודו ניחנו בעוצמה אדירה וידועים עד היום בכוחם. בובת הוודו: הייתה מסורת אפריקאית של הכנת טוטם מעץ שאפשר לקשרו או לחסום את פיו, ולאחר שאלו הוצאו מהחוק, הוכנסה המסורת של בובת הוודו, את הבובה ניתן להסתיר ביתר קלות, וניתן לשנות את שימושיה בהתאם. לרוב בובת הוודו משמשת לריפוי, או כקמיע למזל והצלחה, למרות ששימושה הכי מפורסם הוא בובת הקללה, אבל באמת, השימוש של הבובה הזו הוא מינורי ביותר. קללות ופגיעות שונות ומשונות לרוב לא מקובלות על כוהני הוודו, שבסך הכול שוחרי שלום ולא רוצים להסתבך עם שינאה של משפחות של מאמינים. וזהו ממש בקיצור... ארדן