טוב, מה דעתך
שננסה לשמור על דיון מתורבת? אתה חושב כך, אני אחרת. אפשר להתווכח גם בלי לרדת לפסים אישיים. אתה עושה את זה הרבה בתגובות שלך וזה הופך את השיחה ללא נעימה. ולעניינינו. תשמע, אפשר למצוא הצדקות ונסיבות מקלות לכ-ל דבר. וכ-ל אחד. אמורי לורץ'- סאדיסט מעוות. אפשר לטעון שהוא אדם חולה, שהוא לא שולט בזה, שאנחנו לא צריכים לשפוט אותו אלא לחשוב איך לעזור לו להשתקם. גרגור קליגאן- אוי, נו זו לא אשמתו שהוא שרף את אחיו בן השש, הוא קינא בתשומת לב שקיבל הקטן, זו הייתה זעקה לעזרה. ובל נשכח שסאנדור נגע בצעצוע לא שלו! זו בכלל הייתה אשמתו. וכו' וכו'. אני מסכימה עם זה שרוב הדמויות של מרטין הן מורכבות ומונעות כל אחת מסיבותיה שלה. זה לא אומר שאני צריכה להזדהות עם המניעים האלה. או להתייחס בסלחנות למעשים שלא יעשו רק כי אני יודעת מה עמד מאחוריהם. אז כן, אני עדיין חושבת שמה שטיווין עשה לטיריון היה שפל. יש דרכים אחרות ללמד לקח בן סורר. וזה שכולם עשו כך או אחרת באותה תקופה, לא הופך את המעשים האלה למוצדקים. עובדה שיש אנשים שחיו באותה תקופה ונמנעו ממעשים שפלים.
