וואי. אס. טי .איי
זה הולך להיות דיווח מיוחד מיום הסטודנט של אוניברסיטת תל אביב. כן אני יודעת, קרוב לוודאי שהיה כבר ת`רד על הנושא, אך הפעם זה יהיה מזוית ראיה שונה - מזוית ראיה של עוד מעט (עוד חודש!) אקס תיכוניסטית, שיש לה עוד הרבה עד שתוכל להקרא בשם התואר של פורום זה. מאחר שהקשר היחידי שלי לעולם הסטודנטים הוא אחותי, שסיימה לפני שנה את התואר שם, לא כלכך סיקרן אותי הפרוספקט שהגיע לנו בדואר, אבל בכל זאת יצא לי לעיין בו, ואז אורו עיני. סחרוף, הישראלי האהוב עלי היה אמור להופיע שם, בצירוף עם מיכה שיטרית בהופעת אורח. למטה באותיות קטנות רשמו שהכניסה לסטונדטים ובני גילם חופשית. איזה יופי לי, שמחה, גילה, דיצה ורינה. אל תדאגו, לא נסעתי במיוחד מאילת לתלאביב בשביל הופעה (למרות שעשיתי זאת בעבר), אלא השתתפתי בתחרות אתגרים ארצית בצפון, ופשוט הורידו אותי בדרך בצומת סמינר הקיבוצים. - סתם מאמר מוסגר - זכינו מקום ראשון !! אילת שוב על המפה !! בכל מקרה, בערך בשמונה ומשהו בערב יצאנו לכיוון העיר הגדולה (אחותי חיה בגבעתיים) והתחלנו את המסע אחר חניה. המסע היה קשה, אפילו יותר מהמסלול בתחרות (לא ממש), אבל בסוף חנינו במקום אסור כלשהו עם תקווה בליבנו שהרכב יהיה שם כשנחזור. נכנסנו בלי בעיות מיותרות וכבר קידם את פנינו רעש אלקטרוני חזק וברור. המוני אנשים הסתובבו ברחובות עיר האוניברסיטה - מזלי שזו הייתה הפעם השניה שלי ברחבי הקמפוס כי אז אני זוכרת שקיבלתי הלם מהגודל העצום והמרחבי של המקום. קיבלתי פלאשבקים עצבניים מפסטיבל ערד מלפני שנתיים, שהמונים שרצו ברחובות בכל חלקת דשא ירוק ומדרכה בריאה. דוכנים של גלידה, אורנג`,סניפים ניידים של בורגרנאץ, דומינוס פיצה (הם הביאו איתם את התנורים לעזאזל), ושאר ירקות. ההפתעה הייתה במין עמדות של פיליפס שפשוט היו שם דיילות שגילחו אנשים - פרסמות למכשיר גילוח חדש או משהו כזה. אחרי זה התחילו דוכנים כמו באסטות בטיילת, ועוד כל מיני דברים נחמדים של וואלה וכו`. רואים שההשקעה במקום היא עצומה, ואני בהחלט לא קנאתי בעובדי הנקיון שאמורים לנקות את כל הזבל שהיה פזור בכל מקום אפשרי. אני מסתובבת לי, שיכורה מכמות האנשים שאני לא מכירה (באילת אין מצב לצאת לעיר ולא להכיר מישהו) שמחה באלמוניותי, עד שפתאום זיהינו אחותי ואני כמה אנשים מאילת. נשבעת לכם, לא יהיה מקום שלא תהיה נציגות אילתית. זה משהו נורא.. אבל בואו נתרכז בעניין. בסופו של דבר, טרחתי לבוא לשם רק בשביל ה-איש. זה לא שלא ראיתי אותו כבר. פשוט ההרכב החדש שלו - צ`אקלקה סיקרן אותי. ידיעות של מקור ראשון מרוק עצמאות בראשון,הבטיחו לי עיבודים חדשים לכל השירים, ואין דבר יותר יפה במוזיקה מחדשנות. בלי הרבה זיבולי שכל של יו``ר הסטודנטים שדיבר על נושאים שאפילו אני הכרתי מהעיתונים - על שכר הלימוד ועל המילואימניקים התחילה ההופעה ממש בזמן, עניין נדיר במנטליות הישראלית. הפסדתי בהתערבות עם עצמי, עם איזה שיר הוא יפתח. הוא פתח עם ``כמה יוסי``, כשההימור של ``עיר של קיץ`` היה רק אחריו. אין מה לומר הבחור החביב הזה (הוא בן 44 נדמה לי) פשוט מייצר חוויה לאזנים. השירים באמת ובתמים נשמעו שונה לגמרי, הרוב לטובה, אך היו כמה שנהרסו או יותר נכון, המעבר ל``גרוביות`` היחסית שהוסיפו חברי צ`אקלקה (שרובם הם חלק מהדג נחש), גרם להם להיות פחות קצביים וסוערים, אלא יותר רגועים ונעימים לשמיעה. הדבר המוזר היה הקהל. איני יודעת אם זה בגלל הרכב האנשים, או פשוט העיבוד החדש של המוזיקה, אבל יחסית רוב האנשים היו רגועים, ולא השתוללו יתר על המידה. זה היה לטובתי כמובן, כי היה לי יותר מרחב לזוז ולקפוץ, וגם גרם לאנשים לא להתקל בטעות עם היד שלי שעדיין כואבת (נפלתי במסלול האופניים). אבל בקיצור, היה לי בהחלט נפלא. הדיווח הזה לא יודע אם הוא מדבר על יום הסטודנט כשלעצמו או פשוט על ההופעה של ברי, אבל זה מה שהיה לי לומר 24 שעות לאחר האירוע, אחרי ייבוש בשדה התעופה - אני בסטנדביי, ולמידה למגן באזרחות ביום ראשון. לילה טוב, ויום שישי נפלא שיהיה לכם. אשקה
זה הולך להיות דיווח מיוחד מיום הסטודנט של אוניברסיטת תל אביב. כן אני יודעת, קרוב לוודאי שהיה כבר ת`רד על הנושא, אך הפעם זה יהיה מזוית ראיה שונה - מזוית ראיה של עוד מעט (עוד חודש!) אקס תיכוניסטית, שיש לה עוד הרבה עד שתוכל להקרא בשם התואר של פורום זה. מאחר שהקשר היחידי שלי לעולם הסטודנטים הוא אחותי, שסיימה לפני שנה את התואר שם, לא כלכך סיקרן אותי הפרוספקט שהגיע לנו בדואר, אבל בכל זאת יצא לי לעיין בו, ואז אורו עיני. סחרוף, הישראלי האהוב עלי היה אמור להופיע שם, בצירוף עם מיכה שיטרית בהופעת אורח. למטה באותיות קטנות רשמו שהכניסה לסטונדטים ובני גילם חופשית. איזה יופי לי, שמחה, גילה, דיצה ורינה. אל תדאגו, לא נסעתי במיוחד מאילת לתלאביב בשביל הופעה (למרות שעשיתי זאת בעבר), אלא השתתפתי בתחרות אתגרים ארצית בצפון, ופשוט הורידו אותי בדרך בצומת סמינר הקיבוצים. - סתם מאמר מוסגר - זכינו מקום ראשון !! אילת שוב על המפה !! בכל מקרה, בערך בשמונה ומשהו בערב יצאנו לכיוון העיר הגדולה (אחותי חיה בגבעתיים) והתחלנו את המסע אחר חניה. המסע היה קשה, אפילו יותר מהמסלול בתחרות (לא ממש), אבל בסוף חנינו במקום אסור כלשהו עם תקווה בליבנו שהרכב יהיה שם כשנחזור. נכנסנו בלי בעיות מיותרות וכבר קידם את פנינו רעש אלקטרוני חזק וברור. המוני אנשים הסתובבו ברחובות עיר האוניברסיטה - מזלי שזו הייתה הפעם השניה שלי ברחבי הקמפוס כי אז אני זוכרת שקיבלתי הלם מהגודל העצום והמרחבי של המקום. קיבלתי פלאשבקים עצבניים מפסטיבל ערד מלפני שנתיים, שהמונים שרצו ברחובות בכל חלקת דשא ירוק ומדרכה בריאה. דוכנים של גלידה, אורנג`,סניפים ניידים של בורגרנאץ, דומינוס פיצה (הם הביאו איתם את התנורים לעזאזל), ושאר ירקות. ההפתעה הייתה במין עמדות של פיליפס שפשוט היו שם דיילות שגילחו אנשים - פרסמות למכשיר גילוח חדש או משהו כזה. אחרי זה התחילו דוכנים כמו באסטות בטיילת, ועוד כל מיני דברים נחמדים של וואלה וכו`. רואים שההשקעה במקום היא עצומה, ואני בהחלט לא קנאתי בעובדי הנקיון שאמורים לנקות את כל הזבל שהיה פזור בכל מקום אפשרי. אני מסתובבת לי, שיכורה מכמות האנשים שאני לא מכירה (באילת אין מצב לצאת לעיר ולא להכיר מישהו) שמחה באלמוניותי, עד שפתאום זיהינו אחותי ואני כמה אנשים מאילת. נשבעת לכם, לא יהיה מקום שלא תהיה נציגות אילתית. זה משהו נורא.. אבל בואו נתרכז בעניין. בסופו של דבר, טרחתי לבוא לשם רק בשביל ה-איש. זה לא שלא ראיתי אותו כבר. פשוט ההרכב החדש שלו - צ`אקלקה סיקרן אותי. ידיעות של מקור ראשון מרוק עצמאות בראשון,הבטיחו לי עיבודים חדשים לכל השירים, ואין דבר יותר יפה במוזיקה מחדשנות. בלי הרבה זיבולי שכל של יו``ר הסטודנטים שדיבר על נושאים שאפילו אני הכרתי מהעיתונים - על שכר הלימוד ועל המילואימניקים התחילה ההופעה ממש בזמן, עניין נדיר במנטליות הישראלית. הפסדתי בהתערבות עם עצמי, עם איזה שיר הוא יפתח. הוא פתח עם ``כמה יוסי``, כשההימור של ``עיר של קיץ`` היה רק אחריו. אין מה לומר הבחור החביב הזה (הוא בן 44 נדמה לי) פשוט מייצר חוויה לאזנים. השירים באמת ובתמים נשמעו שונה לגמרי, הרוב לטובה, אך היו כמה שנהרסו או יותר נכון, המעבר ל``גרוביות`` היחסית שהוסיפו חברי צ`אקלקה (שרובם הם חלק מהדג נחש), גרם להם להיות פחות קצביים וסוערים, אלא יותר רגועים ונעימים לשמיעה. הדבר המוזר היה הקהל. איני יודעת אם זה בגלל הרכב האנשים, או פשוט העיבוד החדש של המוזיקה, אבל יחסית רוב האנשים היו רגועים, ולא השתוללו יתר על המידה. זה היה לטובתי כמובן, כי היה לי יותר מרחב לזוז ולקפוץ, וגם גרם לאנשים לא להתקל בטעות עם היד שלי שעדיין כואבת (נפלתי במסלול האופניים). אבל בקיצור, היה לי בהחלט נפלא. הדיווח הזה לא יודע אם הוא מדבר על יום הסטודנט כשלעצמו או פשוט על ההופעה של ברי, אבל זה מה שהיה לי לומר 24 שעות לאחר האירוע, אחרי ייבוש בשדה התעופה - אני בסטנדביי, ולמידה למגן באזרחות ביום ראשון. לילה טוב, ויום שישי נפלא שיהיה לכם. אשקה