מרתק ביותר! ולמה?
כי מאז ומתמיד הרגשתי שמיום שהבלוטה נדפקה אצלי קיים מצב של "לפני" ו"אחרי". כלומר, שהאלטרוקסין לא מחזיר אותי למצב של "לפני". במיוחד בכל הקשור לתהליכים נפשיים. אני אישית מרגישה שלא חזרתי לעצמי מבחינה נפשית. וקשה מאוד לשים על זה את האצבע, כי בסך הכל אני בן-אדם נורמלי, עם עליות וירידות, לא משהו חריג. אבל כאילו אני מרגישה שמאז נדפק לי "הורמון השמחה", "הורמון השלווה", "הורמון ה-הכל-בסדר-אפשר להרגיש-טוב". אז מובן שאפשר לנסות למצוא לזה סיבות אחרות, הרי אי אפשר למדוד את זה מדעית. אבל באמת שכבר עשר שנים אני הולכת עם ההרגשה הזאת. (וזו לא הרגשה שחולקים בדרך כלל עם רופאים, כי גם לגבי תופעות ברורות יותר נתקלתי בהרמת גבה) (אף שהסתבר לאחר מכן שצדקתי). בקיצור, מעניין אם יש לזה איזשהו קשר למה שהסברת כאן. ובכל מקרה, אני באמת מודה לך על ההסברים היפים, המעניינים, המושקעים וכולי וכולי.
