והנושא הוא: אבן

בענייני אבנים

יש לי סיפור אישי שלא אביא אותו כאן במלואו. קיצורו -
שנות ילדותי, נערותי וגם בגרותי - למרות שלחלק הזה מתקשים רוב האנשים להאמין - התאפיינו בשתיקות ארוכות. בניגוד לרושם שיש לרבים, אני בעצם שתקנית למדי
כשהייתי נערה, בשל השתיקות, קראו לי "מרה שחורה". מן הסבר מוזר כזה שנתנו האנשים לחוסר הנוחיות שחשו מול נערה שותקת. בטענה שהשתיקות שלי מפחידות את המדריכות, כמעט זרקו אותי מקורס קצינות...
בכל אופן, בגיל צעיר מהמקובל, עברתי ניתוח להוצאת אבנים מכיס המרה. ומאותו רגע - כך לטענת הסיפור - פתחתי את הפה ואני מתקשה לסגור אותו. העובדה שהפכתי מספרת סיפורים היא "להפוך דפקט למקצוע", זה הכל.
 

perhay

New member
תודה הגבירה שדרך סיפורך האישי

התייחסת לעוד פן במושג "אבן" שעוד לא עלה בסיפורים הקודמים.
זכינו שהיה לך "דפקט" כזה.
&nbsp
 

dagmluach2

New member
זה מה שהיה פעם.

פעם, לפני כ 2000 שנה, היו משתמשים באבן גדולה עם חור כעוגן לאוניות וסירות. בחפירות ארכאולוגיות תת ימיות נמצאו עוגנים כאלה.
 

י מ י ת 2

New member
את הסיפור האבן שלפני הדלת סיפרתי

בחתונות של שניים מנכדי. בחתונה השלישית כבר הייתי צריכה למצוא משהו חדש, כי האורחים פחות או יותר אותם האורחים, סיפרתי את "רימון האהבה" . כולם נהנו.
 

perhay

New member
בזכותך ימית התוועדתי עכשיו לסיפור "רימון האהבה"

בהחלט סיפור מאד יפה ומאד מתאים לארוע של חתונה.
תודה רבה!
 
למעלה