והנושא הוא: אבן

perhay

New member
והנושא הוא: אבן

הנכם מוזמנים להעלות סיפורים אישיים, פולקלוריים, אורבניים או ספרותיים בנושא זה.
מוכנים? תתחילו להקליד!
 

dagmluach2

New member
אבן מסתורית.

יש לנו בבית אבן מיוחדת במינה. יום לאחר נישואינו, של נחגר ושלי, יצאנו לטיול ירח דבש הרפתקני במדבר סיני. מצאנו את האבן באחד הוואדיות הצחיחים, שהמים זורמים בהם אחת לכמה שנים. לאבן צורה עגולה מושלמת, חלקה מאד, קצת פחוסה. (כמו כדור הארץ). הגודל שלה כמו תפוח עץ גדול. האבן שחורה לגמרי ויש לה ברק מיוחד. המסתורין הוא שבשעות היום האבן שחורה, אבל לקראת ערב משתנה הצבע השחור ללבן ובשעות הלילה האבן כמעט לבנה. ככה זה נמשך שנים. אנחנו נשואים כבר 36 שנים. יש למישהו הסבר לתופעה ?
 
פרהי האבן, הפעם ממש אתגר-

אבן.
נושא אבן? מאד מאתגר,
מה כבר אפשר לכתוב על אבן?
למעשה הכל.
&nbsp
אבן הוא משהו קשה ששמים על מצבות בבית העלמין באזכרות..
עד היום אני לא מבינה ולא יודעת ממש מקור המנהג וסיבת הנחת האבן.
אני הולכת , מחפשת אבן קטנה, מניחה ולא מבינה מה תפקידה.
ראיתי אבנים עם ציורים ואפילו נותנת לנכדים לצייר על אבנים
עם טושים מיוחדים.
ראיתי חלוקי נחל ואפילו אספתי, אוהבת את החלקלקיות שלהם
ראיתי אבנים עם פתגמים שמוכרים בדוכנים.
יש כל כך הרבה סוגים של אבנים,
אבל אין לי ולו סיפור אחד על אבנים.
&nbsp
 

perhay

New member
על הסיבות למנהג הנחת אבן על הקבר

ניתן לקרוא באתר הזה
אהבתי את הסיבה להמשכיות. מודה שפעם ראשונה ששמעתי על כך.
אבן (ראשי תבות של אב, בן, נכד או אם, בת, נכדה או שילובים אחרים)
דהיינו, יש המשכיות לנפטר.
 

perhay

New member
הסיבה של המשכיות תקפה רק בשפה העברית

היא לא מתאימה לשפות אחרות שהשתמשו יהודים בתפוצות
 

perhay

New member
מרק אבן - גרסה אחת מני רבות

אשמח שבתגובה תוסיפו גרסאות אחרות

סיפור אנונימי - תרגום מהגרסה בספרדית שהופיע באתר ciudad seva

נזיר אחד היה במסע של מגבית באזור שהאנשים היו ידועים כקמצנים גדולים. הוא הגיע לבית של חקלאים שלא רצו לתת לו כלום. מכיוון שזאת הייתה שעת צהריים והנזיר היה מאד רעב הוא אמר להם: אני אכין מרק אבן מאד טעים.
מבלי לחשוב פעמיים, הרים אבן מהקרקע, ניקה אותה והסתכל עליה טוב טוב כדי לבדוק אם היא מתאימה למרק. החקלאים התחילו לצחוק מהנזיר. הם אמרו שהוא ירד מהפסים. אבל הנזיר אמר להם: אל תגידו לי שאף פעם לא אכלתם מרק אבן. זה מעדן!
צריך לראות דבר כזה, זקן משוגע!
זה בדיוק מה שחכה לשמוע הנזיר הפקח. הוא רחץ את האבן בזהירות במעיין שהיה לפני הבית ואמר:
אתם יכולים להשאיל לי סיר? כך אוכל להוכיח לכם שמרק אבן זה אוכל משובח.
החקלאים לגלגו על הנזיר אבל השאילו לו את הסיר כדי לדעת עד לאן מגיעה השגעון שלו. הנזיר מילא את הסיר עם מים ושאל אותם:
האם תסכימו שאכנס לבית שלכם כדי להעמיד את הסיר על האש?
החקלאים הזמינו אותו להכנס והראו לו היכן נמצא המטבח.
אוי, כמה חבל! - אמר הנזיר - אם היה לי קצת בשר בקר הטעם של המרק היה משתבח.
אם המשפחה נתנה לו נתח בשר למורת רוחם של שאר המשפחה. הנזיר השליך אותו בתוך הסיר וערבב את המים עם הבשר והאבן.
כעבור זמן קצר הוא טעם את המרק ואמר:
"הוא קצת תפל. חסר לו מלח.
החקלאים נתנו לו מלח. הוא הוסיף אותו למים, טעם שוב את המרק ואמר:
"אם היה לנו קצת כרוב, המלאכים היו מתלקקים עם המרק הזה.
ראש המשפחה אמר לנזיר בטון לגלגני שיחכה קצת, שעוד מעט הוא יביא לו קצת כרוב מגינת הירק וכדי שהמלאכים לא יקטרו על
מרק כל כך תפלהוא יביא לו גם תפוח אדמה וכרפס.
אין ספק שזה ישפר מאד את המרק שלי - ענה לו הנזיר.
אחרי שהביאו לו את הירקות, הנזיר רחץ אותם, חתך אותם והשליך לסיר שהמים כבר רתחו בו.
עם קצת נקניק יהיה לי מרק אבן ראוי למלך.
קח את הנקניק קבצן משוגע!
הוא שם את הנקניק בתוך הסיר ואחרי שהרתיח שוב כל המרק, הוציא מהתיק שלו נשיקה של לחם שנותר לו מארוחת הבקר, התיישב ליד השולחן והתחיל לאכול את המרק. המשפחה הסתכלה עליו איך הוא טבל את הלחם במרק ובסוף אכל. הוא לא השאיר בסיר אפילו טיפה. טוב, בעצם השאיר את האבן או זה מה שחשבו החקלאים כי כשסיים לאכול לקח את האבן, רחץ אותה במים, נגב אותה במגבת מטבח והכניס אותה לתיק.
אם המשפחה שאל אותו: אחי, למה אתה שומר את האבן?
אם אצטרך להשתמש בה בפעם אחרת. שאלוהים יברך אותכם!
 

perhay

New member
סיפרתי פעם את הסיפור הזה לילדים ומאד נהנו

הוא גם מתאים להמחזה
 

perhay

New member
מי מוכן לעזור?

רציתי להעלות את הפרק בסדרה של ה-storyteller באנגלית בו הוא מספר את הסיפור של מרק האבן.
בגרסה בספרדית הסיפור הזה נמצא בפרק 7.
באנגלית אני לא מצליחה לאתר אותו.
תודה מראש
 

dagmluach2

New member
מעשה שובבות.

חלק מהשירות הצבאי שלי היה לשפת הכינרת, במקום שנקרא מפרץ אמנון. שם, על שפת הכינרת התגוללו אבנים חלקלקות לרוב. אני ישבתי בפתח הקמבציה, כי הייתי הסמב''ץ של הגדוד. החובש של הגדוד עבר מולי והקפיץ בידיו אבן חלקלקה די גדולה. פתאום הוא קרא לעברי: דורפי, תפוס...הוא זרק את האבן אלי...אני לא הצלחתי לתפוס את האבן והאבן פגעה לי בפנים. חצי שן קידמית נשברה לי ומאז קראו לי בגדוד ''דורפי שן חולצת'' (בכל רובה יש שן חולצת)
 

perhay

New member
סיפור אישי על מאובן

כשגרנו בארגנטינה, הזמנו פעם אבנים לגינה.
כשפזרו את האבנים ראינו באחת מהן עקבות של מאובן.
מאד התרגשנו מהגילוי. החלטנו להעביר את האבן למוזיאון למדעי הטבע.
כשהצגנו את הפריט וציפינו להכרת תודה מיוחדת מאנשי המוסד, קיבלנו במקום זה משפט יבש ביותר: "כאלה יש לנו המון. תשמרו אתם
על האבן". נחלנו אכזבה קשה.
 

perhay

New member
ועוד סיפור בנושא זה מתוך מאמרי הפורום

"האבן שבפני הדלת". תרגם לעברית: יואל פרץ מתוך סיפור עם מרוקאי
זה היה באתר שלו שכרגע לי לפחות לא נפתח.
מציעה לכם לקרוא גם את ההערה שאני רשמתי בזמנו מתחת לסיפור

שמתי לב שלצד השלילי של המושג "אבן" משהו שרואים כל יום באקטואליה (יידוי אבנים), הרבה
סיפורי עם משתמשים באבן כפריט שמוביל לשיתוף פעולה. יש למשל סיפור על מלך
ששם אבן בכביש וצופה בהתנהגות של העוברים ושבים. אנשים עוקפים את האבן
עד שמישהו רואה שעלולה להיות בעייה שאנשים יתקלו באבן ואז הוא מחליט
להזיז אותה ובגלל הכובד מבקש עזרה מאנשים אחרים. ברגע שהוא מצליח
להעביר את האבן למקום אחר מתגלה מתחתיה או שק מטבעות או מעטפה עם
פרס על החריצות ועל שיתוף הפעולה.
 

perhay

New member
שחרזדה, חלק מהתשובה ישנו

בהודעה הקודמת. המילה אבן "זורקת" אותנו לכמה כיוונים: גם דברים שליליים וגם דברים חיוביים.
יתכן שבנושא הזה יש פחות חוויות אישיות מאשר בנושאים אחרים.
מה שבטוח שבספרות ובפולקלור יש הרבה מאד חומר בנושא "אבן".
כשאני חושבת על נושא, אני בוחרת משהו שיש מגוון של אפשרויות.
כמובן, שלא תמיד קורה בפורום מה שאני מדמיינת.
כשבחרתי לקראת החגים את הנושא "בתי כנסת" (במקום "ראש השנה" או "יום כיפור" וכו' לא ציפיתי שיעורר את העניין
וההשתתפות שזה עורר.
לפעמים קרו גם דברים אחרים.
אם מכל הפינה הזאת שכבר חוגגת 8 חודשים מספרי הסיפורים שבינינו ימצאו משהו שלא הכירו או חומר למחשבה או הזדמנות לשתף בחוויה מיוחדת - אני אומרת דייני. אני מרגישה שאני לומדת מכל אחד ואחת וגם בחיפוש החומרים. לי זה גם עוזר בשביל להעלות נשכחות.
האם עניתי על שאלתך, שחרזדה?
 
למעלה