והם נעלמים אחד אחד

[M i c h a l y U S A]

והם נעלמים אחד אחד

חווית הנטישה. קשה קשה מאוד. וככה זה הולך. מיכלי אני מה זה מצתער..אני יודע שאני בורח ..בורח מלהפסיד קשר ואהבה..אך הפסדתי יותר מידי אנשים שאהבתי. לא יכול לעמוד בזה יותר. מעדיף להשאר מרחוק עד יעבור זעם. ולא אחד..שלושה כבר. שלושה. לא יודעת איך להתמודד עם זה. היה כאן אחד בשם זוהר ..שאמר שמי שלא רוצה להשאר חבר איתי בזמן שכזה באמת לא ראוי לי. צודק. אבל זה כואב. סתם חושבת איך להגיב לאימייל..זה אפילו לא היה בטלפון. רק אחד מהם..ואין לי מילים,כאילו וויתרו עלי..הרימו ידיים בשבילי..זה ייתכן?כי אני לא מרגישה ככה. סתם תוהה מה אומרים להם..או כותבים..

 

[d a n i e l s 5]

אני הייתי כותבת....

מכבדת את החלטתך .....יכולה להבין את המקום שלך , יכולה להבין את החוסר אונים או חוסר יכולת לתמוך בחבר חולה , יודעת שלא לכל אחד יש את היכולות האלה . לי זה חבל . רוצה רק להזכיר שהמחלה היא לא מחלה מדבקת ככה אני הייתי מגיבה . מיכלי , זה באמת לא פשוט להכיל חבר חולה, לא כל אחד מסוגל לזה, לא לכל אחד יש את היכולות להכיל חבר במצב כזה.... זה לא הופך אותם לאנשים רעים זה רק מעיד עליהם שאין להם את המסוגלות הזאת . אני חושבת ש..... לכל אדם יש תפקיד בחיינו בתקופה זו או אחרת......וככה צריך להסתכל עליו ....

 

[M i c h a l y U S A]

אכן כך כתבתי

שחררתי. אמרתי שהכל יעבור ..בעזרת השם..אני אתקשר שוב..שחררתי שלא ירגיש רגשי אשמה..כל אחד והיכולת להתמודד. מה שמעניין, הגברים מתגלים כחלשים. הנשים מתגלות עם יותר יכולת להתמודד עם דברים קשים. הגברים מעדיפים להתרחק. לא לראות, עד יעבור זעם.. זה..גילוי ראשון בנושא. גילוי די חדש אצלי..

 

[חתול לבן חתול שחור]

מיכלי

קודם כל קבלי

. ההכללה לא הוגנת,לפי דעתי לפחות ואני סבור שזה בא ממקום של אכזבה וזה מובן. מאידך..ישנם גברים שמתמודדים ויותר מכך,לוקחים על עצמם מחוייבות גם אם לא היו שותפים להחלטות הצד השני. הכל תלוי באדם עצמו ואיך הוא רואה את הקשר ובאיזה מצב או מקום הוא עצמו נמצא. אל לנו ולא לנו לשפוט אף אחד שהרי לא יכולים אנו לדון אדם.."עד שנגיע למקומו". כל אחד מאיתנו,חושב,עושה,פועל ומתנהל כפי הבנתו ועם הכלים שרכש והניסיון שעבר במהלך חייו,עד הגיעו לנק' ההחלטה. ואת,את יש לך התמודדות לא קלה..פיזית ונפשית. את,בסופו של דבר מתמודדת לבד ומכאן מאחל לך..בהצלחה..ובריאות ואריכות ימים. היי חזקה...תתרכזי אך ורק בעצמך...התמקדי בך...במשימה שיש לך בחייך...ובעצם.."משימת חייך"... ישנם אנשים שאין להם החוסן הנפשי להתמודד עם צרת האחר..הם מרגישים לעיתים חסרי אונים ובעצם מה שהם צריכים זה רק לתת חיבוק וחיזוק..עידוד ותמיכה. העניין הוא שברגע ש"נתינה" שכזו "שואבת" מהם אנרגיה..הם נותרים מרוקנים ומתוסכלים כי אין בכוחם להשפיע ולשפר המצב. אז יכול להיות שאולי ובד"כ,גברים,כשמשהו "מתקלקל" או שישנה בעיה,באופן אינסטנקטיבי, חייבים למצוא פיתרון או לתקן המצב וכשאין..הם נעלמים, מצד שני,ישנם גם גברים שיודעים שלא לכל דבר יש "פיתרון של אינסטנט" ומה שדרוש הוא "להיות שם " בלבד ותו לו. ומבחינתם,אין זה חוסר גבריות. החלמה מהירה היי חזקה

 

[M i c h a l y U S A]

רק לשרוד זה המשימה שלי

נכון ישנה אכזבה ..שהם מתנהלים מפחד. מזה שהם לא יודעים מה יהיה. אבל אני יודעת. אני יודעת שאני אנצח את זה..ואני מתנהלת כרגיל כאילו אין בעייה. חבל שזה קורה עם חברים קרובים..אלו שרק מכירה מעכשיו...לא אומרת כלום כרגע..לראות מה יהיה. כי אני חושבת שזה יעבור לי. אני אצא מזה ואהיה לגמרי בסדר..וזו אכן המשימה של החיים שלי עכשיו. לשרוד.

 

[אקסייטרית]

הכי פשוט...

תודה. תביני יקירתי.. תקבלי את הצד השני באותה המידה כשהוא דוחה אותך.. את לא מסע הסברה... את לא אמורה לכתוב מלל רגיש ונגיש... את לא צריכה להתנצל.. הכעס הוא שלך, פנימי... זה מובן.. אבל זו ההחלטה שלהם....תכבדי. במקסימום.... תודי בנונשלאטיות .. ולא מעבר. חלק מההתמודדות, זו האטימות של אנשים.... קל וחומר של בניי זוג..חדשים.

 

[M i c h a l y U S A]

עכשיו זה זמן לסטוצים

ככה חברות מציעות לי. מיכל זה הזמן להשתרלל זה הזמן לסטות מזדמן זה הזמן לא לעשות חשבון ללב או לנשמה עכשיו זה רק לגוף. עכשיו זה הזמן לחיות כל שניה. אולי הן צודקות ודווקא מועמדים לא חסר..נו..

 

[אקסייטרית]

צודקת כפרע...

מועמדים יש מלאן ת'לפים... הבעיה היא, זה...העמודים...:}} הם לא חזקים מספיק בשבילנו... מחייב פיתוח והתעמקת בנושא :}}} ולך יפתי...... ת'שי כאילו כל בוקר זה יום חדש...ואחרון ברשימה.. ת'קעי כל מה בא לך...שרללי כאילו אין מחר... ואם מחר תראי אותו ברחוב.. ת'שי פרצוף של עיזה..."אופס"...... ותחייכי....אם היה טוב...תזמני אותו שוב "ללישכה"..שלך להזדיינות נוספת. אם היה ככה ככה.... ת'פסי ת'ראש...ת'גידי לו...ת'אמת...מכפת לך...גם ככה דפקת אותו..

אוהבת לך המונים.. תשתרללי לך בכל המישורים...בטופ.{לס}

 

[יערית]

עם כל האמפטיה לצד השני

אם כבר יש חברים אז חברים עד הסוף! שלחי להם פרח שיגיד כמעט הכל,זהו!תחושת הנטישה בשל התקופה שאת עוברת היא קשה ואף בהחלט משקפת מי שבאמת זכאי לתואר הזה -חבר/ה. שישאר או תשאר רק אחת או אחד,אבל אמיתי,זה מה אני חושבת לפחות,לא צריך הרבה,שילכו להם,בינתיים שמחה שאת מוצאת לך "נחמה" כאן בינותינו.

 

[M i c h a l y U S A]

אופו אילנה? איפה?

אילנה..

את רואה למה מיכלי כותבת כאן? את מבינה שהפורום הזה ..מקור תמיכה בילתי נילאה..אין אין עליכם.. מחר מכה את המומחה מספר שניים.

 

[החתולית]

מבינה את התחושה שלך

למרות שלא חוויתי מה שאת חווה בימים האלה. אומרים שחברים נמדדים בשעת צרה, אבל הרי זה לא כל כך פשוט. אם זה אדם שהיה חבר מאד מאד קרוב, הייתי מבטאה באי-מייל חוזר את התחושות שלך. אבל אם זה מישהו שזה מקרוב נכנס לחיים שלך, לא בטוחה שהייתי מגיבה בכלל.

ככה סתם כי בא לי.

 

[M i c h a l y U S A]

קרובים

ועכשיו מתרחקים...כולם חוו אובדנים. שואלת כמה אפשר? יחד עם זאת אני זה לא הן..זה לא אותו הדבר..למה לוותר? תחושה של הרמת ידיים של בריחה מהמלחמה עוד בטרם החלה.. כאילו דההההההההה מה כבר אפשר לעשות. אני אומרת יש לעשות המון. והם מוותרים. זו התחושה. חבל. תודה על המילים ..חתולה!!!

 

[הנודניקית עם הקוקו]

הפחד...

לא פם משתק... במיוחד פחד לאבד קרוב... במיוחד לאלו שחוו כבר אובדן... ויש הבוחרים בניתוק. מאידך... הפחד... לאבד אדם קרוב מאד... לא פם,נותן את הכוח להתמודד יחד איתו...כאילו...ביחד אנחנו חזקים יותר...וננצח. אנשים שונים בוחרים להם דרכים שונות להתמודד במצבים שונים. ואת... תבחרי אם להגיב או לא...על פי הרגשתך. זה בסדר לכעוס עליהם... זה בסדר להבין אותם... זה בסדר להתאכזב מהם... זה בסדר לקבל אותם חזרה אחורי שהכל עובר... זה בסדר לא לרצות את קרבתם יותר,אחורי שהכל עובר... כי גם לך...בדיוק כומו להם...מותר לבחור את מה שהכי מתאים לך. כומו כתבה דניאל'ס...ואני מסכימה איתה... לכל אחד יכולת ההכלה שלו... גם להם...גם לך. את האנרגיות עכשיו...תשמרי למלחמה הפרטית שלך... מיכלי עכשיו...צכה הכי הרבה את מיכלי... כי אני אישית...רואה את הכוח הכי גדול שאפשר למצוא,על מנת לנצח...בתוכך. בריאות...המון בריאות לך

 

[מיקי 45 היחיד]

כל מילה בסלע

שלא כהרגלי מסכים עם הנודניקית הפחד משתק ולא לכל אחד הכוחות להתמודד אם אובדן קרוב כל אדם וכוחותיו ויכולות ההתמודדות שלו נכון לא לשפוט אנשים במצבים מעין אלה אבל מה קרה לחברות נפש פעם כאב פחד קושי לא היו שיקול חבר היה זקוק אנשים היו שם למרות הכל אנחנו מתפוררים? נחלשים נפשית? כל אחד ויכולותיו מיכלי כמו שאמרה לך הנודניקית שימרי על האנרגיות והכוחות שלך למלחמה שלך את צריכהשם כל כוח על תבזבזי כוחות על זוטות אפילו על תעני לכאלה מי שרוצה ללכת שילך תמשיכי במאבק ותנצחי כי את רוצה ויכולה מיקי

 

[הנודניקית עם הקוקו]

../images/Emo13.gif

כשאתה מסכים איתי... זה עושה לך חיוך יפה על הפנים. גם לי.

 

[M i c h a l y U S A]

שאני מסכימה עם שניכם

ורואה עין בעין איתכם ..זה בכלל משו גדול..ואללה? כן. חושבת כמוכם. זה רק עצוב לי שככה קורה. צריך גם להתרגל לזה ולאטום את הלב...

 

[שירלי6]

דווקא

לא לאטום. לפתוח את הלב, לתת מקום לאלה שכן עומדים לצידך, לפתוח את הלב לאוהבייך, למשפחה, לילדים, ובעיקר לכוחות שלך. המון בריאות.

 

[Rinattt]

מצטרפת גם למילים של קוקו...

ולברכות של כולם גם... רק בריאות מיכלי

 

[שנטו]

יש אנשים

שלא יכולים כי לא מסוגלים, אוהבים תינוקות אבל לא מסוגלים להחליף חיתול, אוהבים לעזור ולא מסוגלים להכנס לבתי חולים, אוהבים לצפות בטלוזיזיה ולא ילכו למגרש, אוהבים את סבתא ולא ילכו לבית אבות, אוהבים את הילדה שחזרה בתשובה אבל לא ילכו לראות אותה בבני ברק. כולם אוהבים ולכול אחד מסוגלות מסוימת....... האנשים כולם אוהבים אותך אבל פשוט לא מסוגלים להתמודד עם .................... חוסר הודאות, הסבל, הטלטולים וכו', אנשים לא יודעים מה להגיד ופשוט בורחים. זכרי שכולם כולם אוהבים, קבלי אותם והם יקבלו אותך.

 

[סביונית123]

לא הייתי מגיבה כלל

בעצם , אולי משהו כמו: " או.קיי." ואל תטרחי אפילו לנסות ולהבין אותם.... מפחדים? משותקים? קשה להם? ממש לא מעניין! אבל... אם יום אחד תרגישי שאת צריכה "שק איגרוף"- תישלפי אחד מהם ותחבטי בו- בשביל השעשוע (-: