מחשבות על המחשבה
חברים יקרים, אם מסתכלים על הדיון שהיה כאן עד עכשיו , אפשר לראות כמה דברים שבעיני מאוד מעניינים ואני רוצה להתייחס אליהם: ראשית: כל אחד מאיתנו הביא איזשהי חויה שמוסיקת הכלייזמרים מזכירה לו: אורה - בית אבא, נועם - המשבצת בקרלין , איש - הישישים בר' יוחנן הסנדלר , אנכי - דברתי על המכות ואחת מהן מדאם צדיק זעמערל. מה שמעניין שה שהחוויות באות מהילדות/נערות ואלה לא חוויות מעכשיו. שנית: אם אנחנו מנתחים את דבריו של איש הרוח, אז ניתן להבין שלמוסיקת הכלייזמרים יש כיוון התפחתות בשני מישורים מרכזיים: הלחנה של מנגינות חדשות ויבוא של מנגינות ממקורות אחרים אבל המנגינות האלה חייבות להיות עם קוד מסויים שמאפשר להכניס אותם למוסיקת הכלייזמר. שלישית: אפשר לראות שהניתוח של איש הרוח מוביל אותנו למשהו שנקרא קהל יעד -האיש מנגן לישישים חסרי השיניים בר' יוחנו הסנדלר , פיידמן מנגן לאנשים המחוייטים/ מעונבים בהיכל התרבות או בקיסריה (ראה הבחורות החצי ערומות שם) ומוסא ברלין נמצא באמצע (אולי לישישים חסרי שיניים חצי עירומים בקיסריה). בכל אופן בנימה יותר רצינית, זה נראה שכיוון שקהל היעד של מוסא, גיורא הוא קהל יעד שהתמונה שהוא רואה מול העיניים של כליזמר היא אולי שונה מהתמונה הברורה שחברי הפורום רואים. ולכן הם יכולים להכניס כל מיני דברים חיצוניים שלא מקלקלים לאחרים את התמונה אבל לחברי הפורום היא לא מתאימה; דמיינו בנפשכם את נעמי שמר שרה לחבורה של ישישים חסרי שיניים בדרכם לר' יוחנן הסנדלר וקבלתם למעשה את הסיבה לתגובה שלנו. זו גם הסיבה לדעתי שאורה נהנית יותר מנגינותיו של האיש מאשר של פיידמן כי האיש יותר אותנטי לתמונה שמצוירת לה בראש. משתי הפסקאות האחרונות אני לפחות מגיע למסקנה שעל-מנת שהמוסיקה האורגינלית תשאר, ולא יכנסו השפעות שנובעות מקהל יעד אחר, חייבים לפתח אותה. אם היא לא תתפתח, הי תבלע על-ידי שני גורמים : ה"שמרזמר" מצד אחד ומוסיקת הרוק החסידית מצד שני. כיוון שזמני קצר והפרנסה דוחקת, אני מסיים כאן למרות שאפשר לקחת את ניתוחו של איש הרוח גם לכיוון פוליטי חברתי . ולנתח את התמורות החברתיות מול התפתחות מוסיקת כליזמר. במוסיקה המזרחית למשל זה ממש בולט לעין תהליך של כניסה לחברה הישראלית ב 30 השנה האחרונות שאחד השיאים שלה זה שרית חדד מבצעת (בביצוע מקסים אגב) את "היום הזה ממש".
