והדיון ממשיך

BobMarly

New member
המחשבה הכליזמרית

שלום לכל משתתפי הפורום אני חדש פה בפורום, ולאחר שקראתי ונהניתי מאוד מהמאמרים שנכתבו על-ידי המשתתפים, ברצוני לשתף אתכם במחשבות שיש לי על המוסיקה הכלייזמרית ואולי על מוסיקה בכלל. "אומנות היא הבעה פיזיקלית של המחשבה" (ג'ים לוץ אוניברסיטת שיקגו). כלומר האומן מביע את מחשבותיו באמצעות יצירתו הפיזיקאלית בציור זה ויזואלי במוסיקה זה קולי. ונראה לי שאם אנחנו מקבלים את ההגדרה הזו, אזי בעצם מוסיקת כלייזמר היא הבעה פיזיקאלית של המחשבה הכלייזמרית. מהי אותה מחשבה כלייזמרית? נדמה לי שזה משתנה מאדם לאדם. מי שגדל על צפת ומירון אז מוסיקה זו גורמת לו לחשוב על דברים רבים: ההדלקה, שעה שתיים בלילה בר' יוחנן הסנדלר כשמוסא ברלין מנגן, יש אולי כאלה שמוסיקת כלייזמר גורמת להם לראות תמונה של יהודי עם ארבע מינים או חתונה שמחה , ואפילו כאלה שמוסיקת הכלייזמר מזכירה להם את התקלות התכופות שהיו בשנות השבעים בטלוויזיה ואז קבלנו תמונת רקע של תחנת הרוח ופריילכס של גיורא פיידמן. מהמעט שקראתי בפורום, ומהמאמרים שראיתי, שמתי לב שמהמבצעים ניתן גם להבין ולו במעט מה הם חושבים על המוסיקה למשל: מוסא ברלין רוצה לנווט את השמחה ולהשפיע עליה ובאמת כשהוא מנגן אז לפחות לי זה נשמע כמו תהלוכה שמחה - מוסיקה מובילה. אצל גיורא פיידמן אני חושב שרואים אופקים מאוד רחבים, מוסיקה שלאו דווקא מובילה או משפיעה באיזה שמחה אלא מציעה תמונות מהחיים היהודיים. אצל איש הרוח למשל, וממה שקראתי אז המוסיקה היא ביתית אינטימית השראה של אוירה יהודית ביתית. דומה מאוד זה הרכב שנקרא לעבעדיק שגם להם יש צליל חם וביתי. זה מסביר גם את הפספוס העצום של פסטיבל הכלייזמרים; מטרת הפסטיבל הייתה צריכה להיות הבעה של המחשבה הכלייזמרית. בעיני אין פסול להביע מחשבה כלייזמרית בניגון של נעמי שמר אם המבצע מצליח להביע מחשבה כלייזמרית עם ניגון של נעמי שמר אז זו מוסיקה כלייזמרית. אני חושב שאפילו ללהקת כוורת יש כמה יצירות שיכולות לקבל הבעה באמצעות מוסיקה כלייזמרית אם יעניין את חברי הפורום אני אשמח גם לכתוב פעם את מחשבותי בנושא זה ביתר הרחבה. נראה לי שאם רוצים פסטיבל כלייזמרים אמיתי, צריך להציע שני דברים: א. תוכן ב. אירגון הבעיה המרכזית בתוכן שהוא אקראי ולא בנוי על איזשהם הנחות יסוד של מחשבה כליימרית. אירגון זה לא תחום שחשבתי עליו אבל ללא ספק צריך שיהיה לאירגון שני אלמנטים מרכזיים : איש אירגון עם אהדה והבנה למוסיקת כלייזמר אמיתית, ואיש שיודע לבנות מודל עיסקי שיתן למבצעים תמורה הולמת לעבודתם הקשה על-מנת ליצור אצלם מוטיבציה וזמן ליצירה לפסטיבלים הבאים וכמובן לפרנס אותם.
 
ברוך הבא../images/Emo70.gif../images/Emo13.gif

הכנסתי את הודעתך לקטגורית המאמרים. נמתין קצת ונראה מה חושבים החברים.הדברים שכתבת מהווים בהחלט נקודה למחשבה. אתה מוזמן לעיין ברשימת קישורי הפורום. להוריד ניגונים לשתף ולהשתתף יחד איתנו
 

BobMarly

New member
../images/Emo51.gif

נכנסתי לקישורים, אכן מרתק ומעניין. פורום יוצא מן הכלל. ישר כח.
 
מצויין../images/Emo70.gif

אני חושב שבהודעה שפותחת את השירשור הזה היטבת להביע דברים נכונים.באיזשהוא מקום זה גם עזר לי להבין כמה דברים. יישר כוח גם לך
אני רוצה להמליץ ברשותך על אוסף ניגונים שנמצא בתיקיה מיוחדת בקישורים. הייתי מעוניין לקרוא את דעתך ולדעת לאיזה סוג היית משייך את צורת הניגון והניגונים בתיקיה.האם זה מזכיר לך את מוסה ברלין?מישו אחר אולי?
במידה ואתה נתקל בביעה להוריד את הניגונים,תוכל להשתמש בתוכנה שפותחת אותם.הספרים בעניין תמצא כאן.
 

BobMarly

New member
ושוב ../images/Emo51.gif

אני אשמע ואשלח את מחשבותי בנושא. אני שמח מאוד שאנחנו מפתחים בפורום דיאלוג מסוג זה כיוון שהוא מעניין ומרתק ויכול להביא את כולנו לתובנות מאוד מעניינות.
 

BobMarly

New member
../images/Emo47.gifנפתלי ברנדויין

אני מקשיב ברגע זה לנפתלי ברנדויין מהלינק לניגונים שנתת לי. והוא מזכיר לי שני דברים: הפעם הראשונה ששמעתי את "רצה עתירתם" של יוסלה רוזנבלט יש שם פתיחה של כינור והכנר נותן לך מכה שאתה לא מצליח להתאושש ממנה אתה פשוט רוצה לשמוע את זה שוב ושוב עד שאתה נרגע. עד היום שמעתי את רצה עתירתם מאות פעמים + את הפתיחה כל פעם 5 או 6 פעמים כי כל פעם מגלים ניואנס חדש (אגב אולי מישהו יודע מי זה הכנר המדהים הזה?). הדבר השני הוא בהיותי ילד, שמעתי ביצוע של דעם צדיק זעמערל (אני מקווה שהאיות ביידיש נכון) בתקליט 78 עם תזמורת כלייזמרים אמיתית עם סולו קלרינט. והקלרינט נתן לי את אותה מכה של הכינור של "רצה עתירתם" (אולי זה נפתלי ברנדויין) זה מה שהכלייזמר הזה עושה לי כרגע. זה כלייזמר של תחילת המאה ה 20. ורואים שהוא כל הזמן מחדש בצורה אותנטית, כל כך אותנטית; הוא מזכיר לי בפיספוסים שלו את ארתור רובינשטיין ובתזמור שלו את יוסלה רוזנבלט הוא מחשיב מאוד את הכלים האחרים בביצוע (אמנם קשה לשמוע אבל אם מתאמצים אז שומעים). מה שמפתיע אותי זה ניגון (דער טערק אין אמריקה) שעיבוד שלו לפחות בוצע על-ידי להקת בוני-אם בשנות השבעים לשיר רספוטין. אם לדבר על מחשבה כלייזמרית זה צליל חם עם הרבה ניואנסים וגוונים (אני צריך לשמוע עוד עשרות פעמים), והרבה מאוד תמונות גוונים וצלילים במילה אחת ידישקייט עם כל המשתמע מכך. ומה שהכי הפתיע אותי זה שברשימת האסוצאציות שלי כשאני שומע אותו אז מירון לא הייתה במיקום גבוה. דווקא שמחות אינטימיות כאלה, או תמונות של חיים יהודיים אבל של מישהו שרואה מבפנים זה מה שעולה לי מייד. הוא מסיים את כל הניגונים באותה צורה אבל אפשר למצוא ים של הבדלים בסיומים. הוא לעניות דעתי האבא של כל אלה שהזכרתי בתחילת השירשור וכולם מושפעים ממנו אם באופן ישיר או באופן עקיף. איש, תוגה רבה על ההפניה.
 
דעם צדיק זעמערל

אכן כך הוא השם של הניגון.הצד השני של התקליט הוא אינזער תוירלע.הקלטתי לך בMIDI מהזיכרון את שניהם.אחחחחחחחחח ימי הפטיפון עם ה78 סיבובים
אני חייב לצערי לרוץ להתפרנס:) השירשור הזה מרתק. כשאני אחזור אני אכתוב בלי נדר ואגיב בהרחבה גם לר' נועם וגם לכל הענינים שעלו כאן.
 

BobMarly

New member
יישר כח

צריך איזה סמיילי בשביל יישר כויח - תבקש מתפוז שיעשו לנו אחד
 

asaf2000

New member
זה ממש "יחדשהו" של נדבורנה

הניגון הראשון שהקלטת...ההתחלה טיפ טיפה שונה אבל ההמשך זה הניגון של השיר "יחדשהו" של חסידות נדבורנה, יש את זה על הקלטת החמישית שלהם ושמעתי את זה בטיש שלהם אז אני בטוח.
 

BobMarly

New member
הזעמערל

על בסיס הניגון הזה, עש הרבה גרסאות של כל מיני דברים, למיטב ידיעתי, בצפת שרים לכה דודי על ווריאציה של השיר הזה (נכון איש?), ואני כבר שמעתי במהלך השנים מספר ווריאציות. גן שמעתי ביצוע אותנטי של להקת כלייזמרים הונגרית.
 
הגירסה השניה של הניגון

מצורפת בקובץ MIDI נוסף.ניתן להתבלבל בקלות בין שני הניגונים
הגירסא השניה שייכת במקור לחסידות בואיין (בייאן) למילים דרור יקרא. בשנת 95 למספרם כשהאיש הוציא את הקלטת הראשונה ניגנו אז את שתי הגירסאות במחרוזת אחת.כשיצאתי אז מאולפני "אבי יפה" בירושלים (מה יש? נעשה לו קצת פרסומת
הוא בחור טוב)פתאום חשבתי...איך יתכן,שני ניגונים כ"כ דומים.האם מי שכתב את המנגינה לדרור יקרא ידע מהצדיק זמערל?קשה לברר...לך תדע.מדובר על תקופת האדמור ר' יעקב פרידמן או קצת לפני אפילו. עסק של 60 עד 80 שנה...לנו לא נותר אלא לשמר את המוזיקה כהוויתה
 

asaf2000

New member
לא...זה בכלל לא דומה

הניגון הראשון שהעלת תואם להפליא ל"יחדשהו" של נדבורנה שהלחין האדמו"ר הקודם, הם שרים את זה בסעודה שלישית בכל שבת מברכין.
 

asaf2000

New member
../images/Emo41.gif לאיש הרוח

הקלטתי לך חלק מ'יחדשהו' של נדבורנה אמנם באיכות לא משהו כי אני לא מוצא את החוט שמחבר בין הטייפ למחשב אז הקלטתי עם מיקרופון, זה פחות ממגה שלחתי לך לדוא"ל שמופיע בכרטיס האישי אני מקווה שתקבל...
 

ora11

New member
ולי נדמה שאת הניגון הזה ../images/Emo99.gif

שמעתי אולי זה אחד הניגונים בקלטות שלך איש או שאני טועה סליחה מראש תודה
 

ora11

New member
איזה תענוג הזעמערל איש../images/Emo47.gif

אין כמוך תשלח עוד אני מתענגת על המוזיקה. ת ו ד ה
 
מחשבה או חשיבה

ראשית, תודה על המאמר היפה. שנית (אל תדאג, יש גם שלישית ורביעית כמובן), באופן אסוציאטיבי חשבתי מיד על מחשבותיו של הכליזמר עצמו, של הנגן בכבודו ובעצמו, בעוד אתה כותב על קהל המאזינים. נדמה לי שראשו של הכליזמר נתון בעיקר בביצוע. הוא לא מתרגש מהניגון. תקן אותי איש אם אני טועה (ונדמה לי שאני טועה). ואילו המאזין שרואה להקת כליזמר מנגנת כמובן מתחבר לניגון באופן חופשי יותר. הוא אינו מחויב לבצע כאן כלום מלבד האזנה והקשבה. אני כשלעצמי כאשר אני מקשיב לכליזמר עולות בפני שתי תמונות. האחת היא של להקות הכליזמר בישיבת המתמידים בירושלים ובבית כנסת קרלין (לא קרלין סטולין) בשמחת בית השואבה. אני זוכר את עצמי מרותק במשך שעות לנגינה שלהם ולא זז מהבלטה שתפסתי. לא היה אכפת לי אם אבא שלי דואג לי ומחפש אותי בשעה 1 בלילה. אני הייתי עמוק עמוק בעולם ההורה והדבקה. עד היום אני מחפש קטעים מסוימים ששמעתי שם ואני לא מוצא אותם בחומר הכליזמרי המצוי. התמונה השניה שעולה לנגד עיני מרגשת פי כמה: החופה שלי (התגרשתי בינתיים - אל תדאג). התחתנתי באולם "בית יעקב הישן" בירושלים ללא מוסיקה כמובן (ועם פסח קרישבסקי - איך אפשר בלי), אבל הניגונים בחופה שלי מלווים אותי כבר הרבה זמן. האנשים ששרים אותם רגילים לניגונים כל כך עד שהם עושים את זה באופן אוטומטי וכנראה לא מזילים דמעות אבל אני... אני בכיתי כמו ילד קטן. בחתונה הבאה שלי אין לי ספק שאחזור על אותם ניגונים מבית ישראל סבא. שלישית ולענין גיורא פיידמאן. פעם שמעתי אותו בשידור רדיו מסביר שקלרינט אינו אלא הכלי באמצעותו הוא מביע את המוסיקה בנשמה שלו, ותוך כדי האמירה הזאת הוא מיזער את חלקה של "היהודיות" שבמוסיקה שלו כאשר כל הכליזמר הופכת להיות לכלי שכזה להבעה רגשית אינדיווידואלית של המנגן. אגב, מאז אותו שידור, ואיש יעיד, "אני לא חבר שלו יותר". רביעית, כל מה שכתבת על הפסטיבל בצפת נכון! יש צורך דחוף להעיר שם את האנשים. אך נדמה לי שיותר מדי כסף זורם שם במסדרונות העיריה שמארגנת את זה (והשנה גם של חברת ההפקה התל-אביבית) שאין הם רוצים להוציא מתחת ידם את ניהול הפסטיבל על כל המשתמע מכך. חמישית, אין חמישית, אלא להקשיב ללהקה ההולנדית הבאה: Ot Azoj
 
למעלה