ב"ביקורת עיוורת" התכוונת לקבוצת
ביקורת אקראית? המחקרים על משקל המילה בהידבקות במחלות מין שנערכו עד סוף המאה הקודמת לקו בחסר, קודם כל משום שלא בודדו (ובדרך כלל לא ניסו לבודד) את משתני ההתנהגות המינית (השוני בין התנהגות מינית של נימולים וערלים). המחקר הזה (2004-2002) טוב מקודמיו כי הוא בהחלט מנסה לשקלל את משתני ההתנהגות המינית. אבל תקופת המחקר קצרה מדי וסמוכה מדי למילה: המעקב אחרי אוכלוסיית המחקר היה אמור להימשך 21 חודשים. כיוון שחלק מהמשתתפים הפסיקו לבוא לראיונות ובדיקות המעקב, הוא נמשך בפועל 21-13 חודשים, ובממוצע 18 חודשים, שבראשיתם מלו את הפרטים בקבוצת הניסוי. שלושת החודשים האחרונים חסרי משמעות לעניין איידס (כי אם יש הידבקות, אפשר לגלות אותה בבדיקת דם רק שלושה חודשים או יותר אחריה): המעקב המהותי אחר אוכלוסיית הניסוי נמשך אפוא בממוצע רק 15 חודשים. העניין הוא שאחד ההבדלים בין נימולים לערלים הוא, שאיבר מין נימול רגיש יותר לחיכוך, גם כי הוא חשוף (חסר ערלה) וגם כי המילה מוציאה מכלל שימוש את מנגנון הסיכה הטבעי שלו. כפועל יוצא מזה, היכולת של איבר מין נימול לשאת חיכוך ישיר במשך אותם פרקי זמן - נופלת בממוצע בהרבה מזו של איבר מין שלם. כך בכלל, קל וחומר בסמוך לביצוע המילה. משתתפי קבוצת הניסוי דיווחו בראיונות (במידה ואכן הגיעו לשלושתם) ש-6 שבועות אחרי הניתוח הם חזרו למנהגיהם המיניים הקודמים; ולדברי עורכי המחקר תקופת ההתנזרות הזו שוקללה בתוצאות המחקר (לטעמי לא באופן מספק). בנוסף לזה הרשי לי להטיל ספק בכך שגברים שנימולו לפני 42 ימים חזרו לקיים יחסי מין בדיוק כמו הפרטים שלא נימולו בקבוצת הביקורת. אם רוצים תוצאות אמינות, צריך לעקוב אחרי שתי הקבוצות במשך שלוש-ארבע שנים ולבחון את הנתונים מחדש. לשם השוואה: תרופות מרשם כגון ויוקס, הורמונים סינטטיים ומגוון תרכובות אחרות שאושרו לשימוש בעקבות מחקרים בני שנתיים-שלוש, הוסרו מהמדפים בהוראת ה-FDA חמש עשרה ועשרים שנים אחרי כן, כשהצטברו נתונים מלאים על השפעתם. כנ"ל פרוצדורות כירורגיות שהיו מקובלות בעבר, כגון כריתת שקדים. לעומת זאת יש בתוצאת המחקר נתון מעניין אחר: אצל 3.8% מהנימולים הטריים (60 מקרב 1,568 נימולים) נרשמו סיבוכים משמעותיים כתוצאה מניתוח המילה, למרות שהיא בוצעה בידי מנתחים מנוסים בפרוצדורה הזו, ולמרות שהיא פחות דראסטית מהפרוצדורה של ברית מילה. גם אם השיעור בארץ אינו גבוה יותר (בגלל הפריעה), הרי לילד ישראלי ממוצע יש מלכתחילה סיכוי הרבה יותר נמוך להידבק באיידס מאשר להיפגע מסיבוכים בעקבות ברית מילה. מ.ש.ל.
ביקורת אקראית? המחקרים על משקל המילה בהידבקות במחלות מין שנערכו עד סוף המאה הקודמת לקו בחסר, קודם כל משום שלא בודדו (ובדרך כלל לא ניסו לבודד) את משתני ההתנהגות המינית (השוני בין התנהגות מינית של נימולים וערלים). המחקר הזה (2004-2002) טוב מקודמיו כי הוא בהחלט מנסה לשקלל את משתני ההתנהגות המינית. אבל תקופת המחקר קצרה מדי וסמוכה מדי למילה: המעקב אחרי אוכלוסיית המחקר היה אמור להימשך 21 חודשים. כיוון שחלק מהמשתתפים הפסיקו לבוא לראיונות ובדיקות המעקב, הוא נמשך בפועל 21-13 חודשים, ובממוצע 18 חודשים, שבראשיתם מלו את הפרטים בקבוצת הניסוי. שלושת החודשים האחרונים חסרי משמעות לעניין איידס (כי אם יש הידבקות, אפשר לגלות אותה בבדיקת דם רק שלושה חודשים או יותר אחריה): המעקב המהותי אחר אוכלוסיית הניסוי נמשך אפוא בממוצע רק 15 חודשים. העניין הוא שאחד ההבדלים בין נימולים לערלים הוא, שאיבר מין נימול רגיש יותר לחיכוך, גם כי הוא חשוף (חסר ערלה) וגם כי המילה מוציאה מכלל שימוש את מנגנון הסיכה הטבעי שלו. כפועל יוצא מזה, היכולת של איבר מין נימול לשאת חיכוך ישיר במשך אותם פרקי זמן - נופלת בממוצע בהרבה מזו של איבר מין שלם. כך בכלל, קל וחומר בסמוך לביצוע המילה. משתתפי קבוצת הניסוי דיווחו בראיונות (במידה ואכן הגיעו לשלושתם) ש-6 שבועות אחרי הניתוח הם חזרו למנהגיהם המיניים הקודמים; ולדברי עורכי המחקר תקופת ההתנזרות הזו שוקללה בתוצאות המחקר (לטעמי לא באופן מספק). בנוסף לזה הרשי לי להטיל ספק בכך שגברים שנימולו לפני 42 ימים חזרו לקיים יחסי מין בדיוק כמו הפרטים שלא נימולו בקבוצת הביקורת. אם רוצים תוצאות אמינות, צריך לעקוב אחרי שתי הקבוצות במשך שלוש-ארבע שנים ולבחון את הנתונים מחדש. לשם השוואה: תרופות מרשם כגון ויוקס, הורמונים סינטטיים ומגוון תרכובות אחרות שאושרו לשימוש בעקבות מחקרים בני שנתיים-שלוש, הוסרו מהמדפים בהוראת ה-FDA חמש עשרה ועשרים שנים אחרי כן, כשהצטברו נתונים מלאים על השפעתם. כנ"ל פרוצדורות כירורגיות שהיו מקובלות בעבר, כגון כריתת שקדים. לעומת זאת יש בתוצאת המחקר נתון מעניין אחר: אצל 3.8% מהנימולים הטריים (60 מקרב 1,568 נימולים) נרשמו סיבוכים משמעותיים כתוצאה מניתוח המילה, למרות שהיא בוצעה בידי מנתחים מנוסים בפרוצדורה הזו, ולמרות שהיא פחות דראסטית מהפרוצדורה של ברית מילה. גם אם השיעור בארץ אינו גבוה יותר (בגלל הפריעה), הרי לילד ישראלי ממוצע יש מלכתחילה סיכוי הרבה יותר נמוך להידבק באיידס מאשר להיפגע מסיבוכים בעקבות ברית מילה. מ.ש.ל.
