ובמקום ה-7 נמצא:
זה ספר חביב עם סופר שעוד יככב רבות ברשימה. אני מדבר על העילוי החדש של מכשפי החוף (זה תרגום זוועתי, אה?), ומלבד כתיבה הוא עוסק גם במחשבים, קבלו נא את כריס פירסון הצעיר והמזוקן שנראה קצת כמו גרסה צעירה של פיטר ג'קסון. הוא גם כותב ספרים שג'קסון היה יכול לביים בצורה מצויינת. זה הספר הראשון שלו ואיזו התחלה מרשימה לבחור הזה. אני כמובן מדבר על: "נשמת הרוח" - גשרי הזמן ספר 1 מאת כריס פירסון אני כבר מודיע מראש שאם מישהו לא קרא את דשל"ק, אז שלא ימשיך הלאה, אני מתכוון לדבר רק על תחילת העידן החמישי ולא יותר, אין ספויילרים לספר עצמו ואני גם מבקש מכל מי שקרא שלא יסגיר את העלילה, אני יודע שזה כיף, אבל יש לי תכנון קטן, אז בבקשה לא לרשום כלום. זהו, החלטתם להמשיך, אז קדימה... דבר ראשון שעלי להעיר הוא שהשם של הספר נובע מכך ששמו של מי-נהר הוא בעצם רוח-נהר וגם יש הסבר בספר על משמעות השמות, כך שאני לא חושב שהתרגום של הספר הוא נכון, אבל מה זה משנה. והנה תקציר העלילה: לאחר סוף מלחמת הכאוס מגלה מי-נהר שהוא חולה במחלה נוראה והוא גוסס ועומד למות. כאשר הקנדרים מגלים שדרקונית אדומה וענקית עומדת להרוס להם את קנדרמור, הם שולחים נציגים אל קרמון הידוע באהבתו לקנדרים, שיבוא לעזור להם. קרמון מסרב לעזור, אך מי-נהר מבין שזוהי הזדמנות אחרונה בשבילו לעזור למישהו והוא מצטרף אליהם. הדבר שאותו מי-נהר לא יודע הוא שהדרקונית היא מאליסטריקס, הראשונה מדרקוני הענק שהגיעו לקרין ומסע הכיבוש שלה רק עומד להתחיל... הטוב: הכתיבה של כריס פירסון היא כמו לראות סרט, הרבה אפקטים, קרבות והפעם הקנדרים הם באמת קנדרים, חביבים ונחמדים אבל משתנים כאשר הם רואים את הסבל שעובר על בני עמם, אף פעם לא קראתי על קנדרים כל כך אמינים (מלבד כמובן וייס והיקמן). מי-נהר הוא הרבה יותר בוגר וכעת הוא כמו צ'יף אינדיאני חכם ואמיץ, אבל אנחנו רואים גם את החולשה שהגיל גורם לו ואת האפתיה של העולם מסביב לנוכח העידן החמישי. הרע: מכיוון שזהו ספר ראשון של סופר ברומח הדרקון, בדרך כלל יש פשלות קטנות ושלו היא חיבור העלילה ביחד. יש כמה פאקים עלילתיים וקושי לחבר בין כל האקשן ביחד, אבל אלו ניטפיקים קטנים ולא הרבה. המכוער: קנדרים מתים ועוד קנדרים מתים, האין סוף לאכזריות ברומח הדרקון? ולא לשכוח שמחר הספר השישי! תגובות יתקבלו בברכה.
זה ספר חביב עם סופר שעוד יככב רבות ברשימה. אני מדבר על העילוי החדש של מכשפי החוף (זה תרגום זוועתי, אה?), ומלבד כתיבה הוא עוסק גם במחשבים, קבלו נא את כריס פירסון הצעיר והמזוקן שנראה קצת כמו גרסה צעירה של פיטר ג'קסון. הוא גם כותב ספרים שג'קסון היה יכול לביים בצורה מצויינת. זה הספר הראשון שלו ואיזו התחלה מרשימה לבחור הזה. אני כמובן מדבר על: "נשמת הרוח" - גשרי הזמן ספר 1 מאת כריס פירסון אני כבר מודיע מראש שאם מישהו לא קרא את דשל"ק, אז שלא ימשיך הלאה, אני מתכוון לדבר רק על תחילת העידן החמישי ולא יותר, אין ספויילרים לספר עצמו ואני גם מבקש מכל מי שקרא שלא יסגיר את העלילה, אני יודע שזה כיף, אבל יש לי תכנון קטן, אז בבקשה לא לרשום כלום. זהו, החלטתם להמשיך, אז קדימה... דבר ראשון שעלי להעיר הוא שהשם של הספר נובע מכך ששמו של מי-נהר הוא בעצם רוח-נהר וגם יש הסבר בספר על משמעות השמות, כך שאני לא חושב שהתרגום של הספר הוא נכון, אבל מה זה משנה. והנה תקציר העלילה: לאחר סוף מלחמת הכאוס מגלה מי-נהר שהוא חולה במחלה נוראה והוא גוסס ועומד למות. כאשר הקנדרים מגלים שדרקונית אדומה וענקית עומדת להרוס להם את קנדרמור, הם שולחים נציגים אל קרמון הידוע באהבתו לקנדרים, שיבוא לעזור להם. קרמון מסרב לעזור, אך מי-נהר מבין שזוהי הזדמנות אחרונה בשבילו לעזור למישהו והוא מצטרף אליהם. הדבר שאותו מי-נהר לא יודע הוא שהדרקונית היא מאליסטריקס, הראשונה מדרקוני הענק שהגיעו לקרין ומסע הכיבוש שלה רק עומד להתחיל... הטוב: הכתיבה של כריס פירסון היא כמו לראות סרט, הרבה אפקטים, קרבות והפעם הקנדרים הם באמת קנדרים, חביבים ונחמדים אבל משתנים כאשר הם רואים את הסבל שעובר על בני עמם, אף פעם לא קראתי על קנדרים כל כך אמינים (מלבד כמובן וייס והיקמן). מי-נהר הוא הרבה יותר בוגר וכעת הוא כמו צ'יף אינדיאני חכם ואמיץ, אבל אנחנו רואים גם את החולשה שהגיל גורם לו ואת האפתיה של העולם מסביב לנוכח העידן החמישי. הרע: מכיוון שזהו ספר ראשון של סופר ברומח הדרקון, בדרך כלל יש פשלות קטנות ושלו היא חיבור העלילה ביחד. יש כמה פאקים עלילתיים וקושי לחבר בין כל האקשן ביחד, אבל אלו ניטפיקים קטנים ולא הרבה. המכוער: קנדרים מתים ועוד קנדרים מתים, האין סוף לאכזריות ברומח הדרקון? ולא לשכוח שמחר הספר השישי! תגובות יתקבלו בברכה.
