מ ט ו ל ט ל ת
New member
ובכן, שלום
מודה (ומתנצלת אם יהא הצורך) שלא קראתי את כללי/חוקי/תוכן הפורום יותר מדי, אז מקוה שלא אעבור על אי אלו חוקים או סתם אצא מוזרה..
אני צריכה מקום להוציא, נראה לי, בעיקר. מקוה שזה ייתן משהו. כי לחברות/ים קשה לי לספר.
ובכן, אתמול פגשתי בחור. די מדהים. די כל מה שאני מחפשת כולל חיבור כולל שיחה כולל הכל. אז איפה הבעיה, תשאלו. ובכן, מאז שהתחלתי לצאת עם בנות לפני שנים מספר ועד היום ניתן לומר שעברתי תהליך ארוך של קונפורמיות - הפוכה מזו שקדמה לה אבל גם זהה לה לחלוטין - סוג של הפיכה מסטרייטית ללסבית, מטעמי נוחיות - כי לאנשים קשה לתפוס את הקטגוריה הזאת שהיא אנשים שאוהבים גם וגם, שנתפסת כקטגוריית ביניים, ואז מרב שאת/ה שומע/ת את זה בעצמך, גם לך נהיה קשה לתפוס, גם את/ה צריך/ה לקטלג למטרות נוחיות, והנה אני, מקטלגת את עצמי כלסבית כבר שנים, אפילו לא פוזלת לעבר גברים, למרות שיודעת בוודאות ש. והנה בחור. ומה הוא צץ פתאום בכלל, זה סתם מבלבל, כבר התרגלתי לקונספט של להיות עם בנות ואני בעצמי לא מבינה איך אני אמורה להתייחס לזה עכשיו. והוא ממש חמוד בעיניי. וזה ממש מלחיץ אותי.
אני לא יודעת אם מי מכן/ם יבינו את מה שאני מתארת שאני עוברת, מניחה (או מקוה) שפה (אם באיזשהו מקום, בכלל) יהיו שיבינו...
וכן, אני יודעת שלא לחשוב ופשוט לזרום וכו'. אבל אני מדברת על המחשבות שכן יש. שלא מצליחות שלא להיות. כי הכל פוגש ציפיות חברתיות כל הזמן, בתוך הראש שלי, גם כשאני לא מספרת (לא מסוגלת) לאף אחת/ד כמעט, ללא קשר לנטיה מינית או רמת פתיחות - כי אין לי כח לתגובות המופתעות של הסובבים/ות אותי, הן רק יבלבלו אותי עוד יותר ויפריעו לי להבין מה אני -בעצמי- רוצה. וגם בלי לספר להם, כל הבלאגן המחוברת הזה קורה אצלי בראש לבד.
אשמח להבנה, סתם מילים טובות, עצות מנסיון או שלא מנסיון, כל דבר.
בתודה מראש וסליחה על ההתפרצות למרחב וכו'... |נבוך| (מעניין אם האייקון הזה עוד קיים. נעשה ניסוי)
מודה (ומתנצלת אם יהא הצורך) שלא קראתי את כללי/חוקי/תוכן הפורום יותר מדי, אז מקוה שלא אעבור על אי אלו חוקים או סתם אצא מוזרה..
אני צריכה מקום להוציא, נראה לי, בעיקר. מקוה שזה ייתן משהו. כי לחברות/ים קשה לי לספר.
ובכן, אתמול פגשתי בחור. די מדהים. די כל מה שאני מחפשת כולל חיבור כולל שיחה כולל הכל. אז איפה הבעיה, תשאלו. ובכן, מאז שהתחלתי לצאת עם בנות לפני שנים מספר ועד היום ניתן לומר שעברתי תהליך ארוך של קונפורמיות - הפוכה מזו שקדמה לה אבל גם זהה לה לחלוטין - סוג של הפיכה מסטרייטית ללסבית, מטעמי נוחיות - כי לאנשים קשה לתפוס את הקטגוריה הזאת שהיא אנשים שאוהבים גם וגם, שנתפסת כקטגוריית ביניים, ואז מרב שאת/ה שומע/ת את זה בעצמך, גם לך נהיה קשה לתפוס, גם את/ה צריך/ה לקטלג למטרות נוחיות, והנה אני, מקטלגת את עצמי כלסבית כבר שנים, אפילו לא פוזלת לעבר גברים, למרות שיודעת בוודאות ש. והנה בחור. ומה הוא צץ פתאום בכלל, זה סתם מבלבל, כבר התרגלתי לקונספט של להיות עם בנות ואני בעצמי לא מבינה איך אני אמורה להתייחס לזה עכשיו. והוא ממש חמוד בעיניי. וזה ממש מלחיץ אותי.
אני לא יודעת אם מי מכן/ם יבינו את מה שאני מתארת שאני עוברת, מניחה (או מקוה) שפה (אם באיזשהו מקום, בכלל) יהיו שיבינו...
וכן, אני יודעת שלא לחשוב ופשוט לזרום וכו'. אבל אני מדברת על המחשבות שכן יש. שלא מצליחות שלא להיות. כי הכל פוגש ציפיות חברתיות כל הזמן, בתוך הראש שלי, גם כשאני לא מספרת (לא מסוגלת) לאף אחת/ד כמעט, ללא קשר לנטיה מינית או רמת פתיחות - כי אין לי כח לתגובות המופתעות של הסובבים/ות אותי, הן רק יבלבלו אותי עוד יותר ויפריעו לי להבין מה אני -בעצמי- רוצה. וגם בלי לספר להם, כל הבלאגן המחוברת הזה קורה אצלי בראש לבד.
אשמח להבנה, סתם מילים טובות, עצות מנסיון או שלא מנסיון, כל דבר.
בתודה מראש וסליחה על ההתפרצות למרחב וכו'... |נבוך| (מעניין אם האייקון הזה עוד קיים. נעשה ניסוי)