Womanizer99
New member
ובחזרה לגזענים / מ"ישראל היום" של היום
ובחזרה לגזענים
כן, לפחות תסמיקו כשאתם מדברים על גזענות. מדי יום שישי מפגינים יהודים וערבים במזרח ירושלים, בשכונת שמעון הצדיק - שייח' ג'ראח בשבילכם - וזועקים "יהודים החוצה." בפנים גלויות, בלי בושה. וכל מגלגלי העיניים מזדהים עם הגזענות הזו.
לפעמים גם זורקים אבנים על היהודים שם. מדי פעם פוגעים. גם בתינוקות. וגם מנסים להצית. מתייצבים שם "אנשי רוח," בפנים מיוסרות כאילו כל כאב העולם מונח על כתפיהם, לצידם של הגזענים שמנסים לזרוק את היהודים מבתיהם ולשרוף אותם. כך נוהגים אנשים נאורים.
רגע, רק בירושלים? היהודים בחברון הם מיעוט שלא רק חוטף אבנים ומדי פעם נרצח, אלא גם כשהם כבר קונים בית בכסף מלא - לא נותנים להם להיכנס אליו. וזה כמובן לא כמו "בג"ץ קעדאן." אחר כך מסבירים שהם, המיעוט היהודי, משתלטים על חברון. הנה העובדות: פורמלית, השטח המותר לתנועת יהודים בחברון הוא שלושה אחוזים משטח העיר. זהו. בפועל, יהודים יכולים להיכנס רק לכחצי מזה. אחוז וחצי. מה עושים הגזענים שלנו? לוקחים אנשים לרחוב היחיד שבו מותר ליהודים לנוע, זה שמחבר בין הבתים היהודיים, ומסבירים איך חוסמים אותו בפני הפלשתינים (וגם זה לא נכון.( שאלה: אז מי פה הגזענים? תשובה: מי שגם רחוב אחד שמותר לתנועת יהודים חוסם להם את האוויר. מסקנה: אם יש משהו שמאפיין את הגזענים הכי גדולים אצלנו זה שיש משהו שהם לא מסוגלים לראות: את עצמם.
או כמו שקרה פעם לסטיבי וונדר, כאשר דיוויד לטרמן, דומני, שאל אותו איך זה להיות עיוור. "היה יכול להיות הרבה יותר גרוע," הוא ענה. לטרמן: "מה כבר היה יכול להיות גרוע יותר?" סטיבי וונדר ענה: "תאר לך שהייתי גם שחור."
סיכום
כלל: מי שדורשים לצאת מיהודה ושומרון כדי לשמור על הרוב ו/או האופי היהודי של המדינה, הם גם אלה שדורשים לקלוט ללא הגבלה את כל הסודאנים והאריתריאים והפיליפינים והמולדבים.
ובחזרה לגזענים
כן, לפחות תסמיקו כשאתם מדברים על גזענות. מדי יום שישי מפגינים יהודים וערבים במזרח ירושלים, בשכונת שמעון הצדיק - שייח' ג'ראח בשבילכם - וזועקים "יהודים החוצה." בפנים גלויות, בלי בושה. וכל מגלגלי העיניים מזדהים עם הגזענות הזו.
לפעמים גם זורקים אבנים על היהודים שם. מדי פעם פוגעים. גם בתינוקות. וגם מנסים להצית. מתייצבים שם "אנשי רוח," בפנים מיוסרות כאילו כל כאב העולם מונח על כתפיהם, לצידם של הגזענים שמנסים לזרוק את היהודים מבתיהם ולשרוף אותם. כך נוהגים אנשים נאורים.
רגע, רק בירושלים? היהודים בחברון הם מיעוט שלא רק חוטף אבנים ומדי פעם נרצח, אלא גם כשהם כבר קונים בית בכסף מלא - לא נותנים להם להיכנס אליו. וזה כמובן לא כמו "בג"ץ קעדאן." אחר כך מסבירים שהם, המיעוט היהודי, משתלטים על חברון. הנה העובדות: פורמלית, השטח המותר לתנועת יהודים בחברון הוא שלושה אחוזים משטח העיר. זהו. בפועל, יהודים יכולים להיכנס רק לכחצי מזה. אחוז וחצי. מה עושים הגזענים שלנו? לוקחים אנשים לרחוב היחיד שבו מותר ליהודים לנוע, זה שמחבר בין הבתים היהודיים, ומסבירים איך חוסמים אותו בפני הפלשתינים (וגם זה לא נכון.( שאלה: אז מי פה הגזענים? תשובה: מי שגם רחוב אחד שמותר לתנועת יהודים חוסם להם את האוויר. מסקנה: אם יש משהו שמאפיין את הגזענים הכי גדולים אצלנו זה שיש משהו שהם לא מסוגלים לראות: את עצמם.
או כמו שקרה פעם לסטיבי וונדר, כאשר דיוויד לטרמן, דומני, שאל אותו איך זה להיות עיוור. "היה יכול להיות הרבה יותר גרוע," הוא ענה. לטרמן: "מה כבר היה יכול להיות גרוע יותר?" סטיבי וונדר ענה: "תאר לך שהייתי גם שחור."
סיכום
כלל: מי שדורשים לצאת מיהודה ושומרון כדי לשמור על הרוב ו/או האופי היהודי של המדינה, הם גם אלה שדורשים לקלוט ללא הגבלה את כל הסודאנים והאריתריאים והפיליפינים והמולדבים.