קאם און
בתוך גרמניה הנאצית לא היתה ברירה, אבל בפירנצה של ימי בחרותי מי שם על מה חשב האיכר כל עוד הוא קתולי טוב, כמו שהיום בארצות הברית לא משנה לאיש מה מדיניות החברה שלך כל עוד אתה מציית לנשיא. מה גם שיכולת לעלות על גלאון לאלג´יר, אם מוחמד עושה לך את זה. אז אם גרמניה היתה מנצחת. ואם הרומאים היו עוד שולטים בעולם, ואם ואם ואם. איזה טיעון זה. אני לא מצדיק מקיאווליזם כי זה מה היה. אירופה היתה מגוונת. אב קדוש ברומא, חלומות נשכחים בקונסטנטינופול ואיסלאם בגראנאדה. ולי בא מקיאווליזם. למה? ככה. כי בפירנצה יש כוסיות. אבל די לדבר עלי. בקשר לתחבורה הציבורית, למה לא להפריט עם ויסות ממשלתי? כמו שיש מועצת הכבלים והלוויין. ויסות כזה הורס כמה מהיתרונות, נכון, אבל צריך. שוק ג´ונגל הוכיח את עצמו כבאסה אמיתית. אז לא ג´ונגל, יער מערב תיכוני נחמד, עם ראקונים וכאלה. כמו שפתיחת השוק לשיחות לחו"ל לווה בפיקוח ממשלתי, וראינו את זה כשבזק ניסתה לשבור את השוק והממשלה התערבה. מה יש לך נגד הכנסה מנכסים פרטיים? אתה בעד להלאים את הנדל"ן? זה יותר מדי כח לממשלה. כמו שצריך להפריד בין רשות שופטת לרשות מחוקקת, צריך להפריד בין רשות מושלת לרשות מפרנסת... אני לא רוצה שחברי כנסת ישחקו בסרטים שאני רואה, אני לא רוצה שהם ישכירו לי את הבניין שאני חי בו. בסינגפור יש קומפלקסי מגורים ענקיים, רכוש הממשלה. אם אחוז ההצבעה בבלוק שלך למפלגת השילטון היה גבוה מספיק, ישפצו השנה. אם לא, אז חבל. ככה אתה רוצה? ונראה כמה אנשים יהיו נלהבים לנהל קולחוז ממשלתי, בהשוואה לניהול המפעל שלהם עצמם. נראה כמה אנשי ניהול איכותיים זה ימשוך. נראה עד כמה הצלחתו הכלכלית של המפעל תהיה בראש מעייניהם, בטח חמישה שישה מקומות בסדר העדיפויות אחרי סידור ג´ובים לחברים במפלגה, למשל. התאגידים לא יכולים לשלוט בך כל עוד אתה חושב. מי שלא חושב, בעיה שלו. והתאגידים לא שולטים בי. אני קונה רק דברים פונקציונליים וצורך תרבות. לא תתפוס אותי עם שקיות של חנויות בגדים. שונא שופינג. יודע לקלוט את כל השטיקים והמניפולציות העלובות בפירסומות, מבין שמנסים למכור לי לפעמים סיגנון חיים ותדמית ולא מוצר קונקרטי, לא נותן לתעשיית המוזיקה והאם טי וי להכתיב לי טעם, מבין שמנסים ללמד אותי מה נורמלי ומה רצוי ודוחה את הבולשיט שלהם על הסף, ויודע שמאחורי תקציבים גדולים יושבים קופירייטרים מאוד קטנים שגם רק רוצים להתפרנס. אז אני ככה ומקווה שגם אתה ככה ושעוד אנשים ככה. ברור שיש אנשים שהם לא ככה. יש גם אנשים שלא מסתכלים ימינה שמאלה ברמזור. יש אנשים שהולכים ללמוד באל המעיין. אי אפשר להציל את כולם מהטיפשות של עצמם, ואם כן אז על ידי חינוך, ולא על ידי ניסיון לחתוך זרועות תמנון שמתחדשות כל הזמן. ולא, ל"תאגידים" אין זכויות. תאגיד זה ערטילאי, התאגיד כיישות הוא המצאה זנופובית קלאסית. "האויב", "האחר". בתוך ראש המתכת של הרובוט התאגידי הגדול והמפחיד יושבים אנשים בגובה ממוצע כמוני וכמוך, הם לא שותים דם ולא מפליצים גופרית. ולהם יש זכויות אדם, מוצלחים ומעוררי קינאה ככל שיהיו, וליחצנים שלהם יש זכויות אדם, וחופש ביטוי וכן הלאה. המיינסטרים מאמין לכומר-אז זאת הבעיה הארורה של המיינסטרים. שכבוד המיינסטרים יקבל שכל, בזמנו החופשי. עד שיקום מרתין לותר של ההמבורגר הציוני, ומקדונלדס תאבד את השליטה בלבאנט... "זה כיף עם רונאלד, ולויולה..." תאגידים ומדינות, מדינות תאגידים, שוב "תורת הניהול וחכמת מקיאוולי", התאגידים הם המדינות, נשיא ארה"ב הוא האפיפיור, תיאוריה מגניבה אחי, לא תצטער שקראת. אנתוני ג´יי, ספריית מעריב. אנטי טראסט - כלכלה חופשית מ ר ו ס נ ת. נשיא ארה"ב לא תלוי בתאגיד, היפך והיפך! כשצבא ארצות הברית יוציא מכרז לרכישת מטוסים, חברות המטוסים יריבו על הפולקע הזה כמו כלבים כנועים. כשהוא יוציא מכרז להקמת מבנים ממשלתיים-קבלנים יכשכשו בזנב. מי שיהיה טוב לשוק יקבל את הגזר, מי שרע חוטף את המקל. וכל עוד הנשיא מונע מונופולים, תהיה לו הבחירה. כלכלה חופשית היא לא חופש לתאגידים. היא חופש לצרכנים.
