BLUE ON BLUE. חבל.
חברים וחברות יקרים ויקרות. לפני שבת. במקום לשדר עצבות ונעבעכיות, הבה נשדר לדלית אופטימיות ועידוד. וכמו שאמרו זקני ציון: "ותחזקנה ידיכם", הן של דלית והן שלנו. הבה נאמר לדלית: אל תיפול רוחך. אל לתיכנסי למרה. אל תהי עצובה. כולנו רוצים באושרך. כולנו מייחלים לעתיד טוב יותר. כולנו איתך. כולנו מאחורייך. נוחי. עברי את השבת בשלווה ובשקט. ונקווה לראות, לפגוש, לשמוע לקרא שאת חזרת לעצמך. במהרה. וארשה לעצמי לסיים בציטוט של נ.נח. נחמ. מברסלב: יש לעקור את היגון והאנחה ולהניחם בתוך הששון והשמחה?(עד כמה שאפשר...). שבת שלום לך, דלית, לך ולמשפחתך הכל כך אוהבת.