ואם אני טובה מדיי

[נסיכה יוצרת עתיד]

ואם אני טובה מדיי

ואם אני טובה מדיי? ויש כזה דבר בכלל??? אני מרגישה שלפעמים אני פחות מדיי עומדת על שלי, יותר רואה את הצד של האחר ולמה משהו מסוים שהוא עושה חשוב לו ויעשה לו טוב ומתעלמת מכמה שזה פוגע בי. סובלת הרבה בשקט וגם במקרה שאכשהו זה עולה שקשה לי אני תמיד במצב של כזאת התנצלות כאילו אני לא בסדר. נותנת לכולם להרגיש הכי טוב עם עצמם גם כאשר אני נדפקת ושלי רע , מוותרת לאנשים הכי קרובים אליי על לקבל אותי כמו שאני גם בחלקים הפחות טובים שבי, בקשיים שלי, בדפקות , בנטיות הקטנות להכנס לפאניקה. מפחדת כל כך שאם אהיה אני האמיתית ואבקש התחשבות ועזרה ושלא יעשו מעשים מסוימים שאולי מהווים להם הנאה מסוימת אבל בי הם פוגעים - אז הם יעלמו, יתרחקו ולא יהיו לי יותר ויש לי כל כך מעט. שומרת עליהם ומוותרת על עצמי ותוהה האם אצל כולם זה ככה?? איך עובדים על זה? איך שומרים על האיזון הזה שאמור להיות בין ויתור עצמי לסוציומטיה?? מעניין אותי לדעת איך אנשים אחרים רואים את זה...

 

[נסיכה יוצרת עתיד]

הכותרת היא טעות

בסוף זה יצא משהו אחר שהמחשבות התבהרו. סורי

 

[פרפרי אהבה]

אחח... מוכר כל כך... סיפור חיי ממש...

תמיד טובה, תמיד מתחשבת, תמיד עושה למען האחר ואני-תמיד במקום האחרון. אני חושבת שמה שבאמת עזר לי להפסיק את ההתנהגות הזאת היה הקאוצ'ינג, שלמדתי להיות אסרטיבית, לעזור לאחרים אבל לא על חשבון המקום שלי, לזכור שאני קיימת שם קודם ורק אח"כ אחרים. לא תמיד זה קל, אבל עובדים על זה

.