ואם אין אלוהים?

[נועה לביא]

זה כבר מתחיל להיות משעשע

מתי הולכים לשחק תופסת?

 

[taro]

עוד תגובה? חשבתי שאת לא מבזבזת

זמן על בני שלוש.

 

[נועה לביא]

למה לא?

אני תמיד נהנית לשחק תופסת עם ילדים. אפילו אם עצם קיומם נוגד את התפיסות הציוניות-גזעניות שלי...

 

[taro]

טוב, מיצינו להלילה

לעובדה שאת אוהבת להשטתות ולשחק משחקים תחרותיים עם אחרים שמתי לב מזמן, אבל אני חושב שלהלילה תאלצי למצוא לך פרטנר אחר כדי לפרוק עליו את הברוטאליות שלך. אני שאלתי שאלה, ואני מצפה לתשובה. לא לגיבוב של מילים. אם יש לך אחת, את מוזמנת לרשום. אם אין, ועדיין בוער בעצמותיך דחף לקלל את האחר, את מוזמנת ללהג לי בהודעות הפרטיות. אני מבטיח לך שאקרא אותן ואעלב עד עמקי נשמתי, ואחר אמחוק אותן ושאלח אותן למקום ממנו את מביאה את הטיעונים שלך (האין). אני בטוח שגם שאר יושבי הפורום יעריכו את העובדה שהדיון חוזר לאנשים החושבים, ולא עוסק בקפריזות של ילדה קטנה ומשועממת באישון ליל. אגב, חבל שאת חוזרת לזה, כי גם הדיון הקודם הסתיים בהעדר תגובתך שאמורה הייתה להיפרך את הגזענות.

 

[נועה לביא]

טארו, טיפת הבנה בסיסית

לאחר שקראתי את הודעת הכותרת באשכול זה, החלטתי שאני לא נגררת למשחק ולא יורדת לרמה הזאת כי מאסתי בזה, וכל מי שמכיר אותי יודע שאם אני מחליטה משהו לא יעזרו לא בית דין ולא סנהדרין... ועכשיו ברצינות, אני כבר מודאגת (למרות שאתה חוזר בתשובה), אתה באמת מחפש תשובה לשאלה "למה אסור לגנוב?" "למה אסור לרצוח?" שאינה "זה כלל גדול בתורה"? אתה באמת לא יודע למה אלוהים החליט שלא גונבים, ולא רוצחים? הרבי שלך לא רואה את זה מעט מוגזם?

 

[taro]

לא הבנת אותי

אני כאמור, לא צריך לחפש תשובה לשאלות הנ"ל. ברגע שהן ציווי, יש לקיימן. עם זאת, אני יכול לנסות לתת טעם לציווים האלו, עד כמה שידיעת האנוש שלי משגת (ערך החיים, שוויון, וכו´). אבל כל הטעמים האלו יוצאים מנקודת הנחה בסיסית, שהאתיקה נובעת ממשהו חיצוני לי. אני שאלתי מה קורה כשאין אלוהים, ולכן כל רעיון המצוות אינו רלוונטי. אם אין אלוהים, לא אלוהים חקק את אותן, אלא האדם. ואז שאלתי: מה הטעם לחוקק חוק כזה, כשיש סיבה לגנוב ולרצוח?

 

[taro]

מעניין, שלכולכם זה כ"כ ברור

שיש מוסר, שאתם כל פעם מתחמקים מחדש ולא עונים על השאלה הפשוטה: על סמך מה? הרי אף תצפית בכוכבים לא גלתה חוק מוסר, אף ניסוי ביולוגי לא תומך בשוויון. פתאום לעזאזל עם המדע, לעזאזל עם ההגיון?

 

[נועה לביא]

פשוט מדהים

אני, בתור מי שתמיד מחתה על הרמה הנמוכה בבי"ס, מעולם לא האמנתי שיבוא האדם שישכנע אותי או לפחות יגרום לי להרהר אם באמת כדאי להעלות את הרמה. שכן, אם זה המצב שלך, מה היה מצבו של ילד בכיתה ט´ (בהנחה שעברת את הגיל הזה)????

 

[taro]

לא תשובה של אדם חושב. מצטער

מעניין מתי יגמרו לך הקללות, ותתחילי להפעיל את הלוגיקה שאת כ"כ מתפארת בה. הרי לא קשה להסביר לילד בן 3 למה אסור לרצוח, נכון?

 

[נועה לביא]

גם זאת לא

לו היית אדם חושב (ובעל רמת הבנת הנקרא בסיסית) היית מבין שזאת לא הייתה תשובה, מהסיבה הפשוטה שלא עניתי לך על דבר ולא התיימרתי לעשות כן... תאמין לי טארו, שלו גילך הביולוגי היה 3 ואפילו לו היית סתם נשמה אבודה בכיף הייתי עונה לך, אבל אתה נשמה שמצאה את האור, ועם נשמות כאלה ורמת ההתפתחות המוסרית שלהן, אני לא מתעסקת. זה העסק של הרב שלך, לא שלי. עוד כמה פעמים אני אמורה לחזור על זה???????

 

[taro]

את לא

הוכחת שיש לך מספיק זמן וכוח כדי לקלל ולפרוש תגובות ארוכות על הסירוב המצפוני-פוליטי-סוציו-אקונומי שלך, אבל את הסחורה את לא יכולה לספק. בקיצור, את יכולה רק לקשקש. אז תקשקשי. וכדי שיהיה לך כיף, אני אספק לך עוד מרץ להמשיך ולקלל: הבנת הנקרא שלך לוקה בחסר, ואדם שלא מסוגל לענות על שאלה בסיסית אינו אדם חושב. כדאי שתערכי חשבון נפש עם המצפון והלוגיקה שלך, שכן נראה שהן לא חשים בטוב. ועכשיו תקללי אותי חזרה, כדי לפצות על האגו שלך, ותוכיחי שכשזה מגיע לקללות, אין לך בעיה לשתף נפשות אבודות אחרות. כשזה מגיע לטיעונים, יש. וזה מעיד על משהו יותר מהכל.

 

[נועה לביא]

עכשיו העלבת אותי

ונגמרו לי החבלים כך שאיני יכולה כבר לעשות דבר. לכן, אני מזמינה אותך ללכת לפורום "דת ומדינה" ברוטר, להיכנס אי שם לדפים הראשונים ולראות את התגובות שלי ליצור מוזר לא פחות ממך בשם "היה כבד" (beliver) בדיוק באותו עניין... אבל אל תיתן לזה לגרום לך להפסיק לשעשע אותי, הצלחת להוציא אותי מתחושת התסכול בה הייתי שרויה קודם לכן ולפחות על כך אני מודה לך...

 

[taro]

אני שמח

לפחות משהו טוב אחד יצא מזה. אני לא מתכוון להכנס לרוטר, מי שיש לו תשובה, שיתן אותה כאן.

 

[גוססי]

אני לא מצליח להבין את הבעיה שלך

המוסר החילוני-ליברלי אינו חוק טבע אלא אוסף של ערכים שהתתפתחו (ועדיין מתפתחים) בתהליך של ברירה טבעית, ומטרתם היא לאפשר בניית חברה טובה יותר (טובה במובן שהחיים בה מציעים לפרט את האיזון הטוב ביותר בין בטחון וחירות). מה לא ברור?

 

[taro]

מאד לא ברור

המוסר הליברלי יוצא מנקודת הנחה של שוויון. כיוון ששוויון מועיל רק לחלש (לא לחברה; הוא מועיל לחברה שהחלש הוא חלק ממנה, אבל כדי לראות בחלש חלק מהחברה יש לראות בו שווה, וזה מה שאני שואל - למה לראות בו שווה? למה לראות בו חלק מהחברה האנושית?) אני לא רואה טעם לתמוך בו. אם אתה חלש, או לחילופין, אם אתה נמצא בחברת חזקים כמוך, כן, יש סיבה להיות שוויוני. למה אם אתה גבר לבן בארה"ב של המאה ה-19 יש לך סיבה לראות באישה ובכושי שווים לך? שווי זכויות לך? למה לך להיות מוסרי איתם? הן אין לכך סיבה תועלתנית, הגיונית או מדעית. אז למה?

 

[גוססי]

תיקון - זו לא הנחה אלא שאיפה

ובניגוד לקביעתך הלא-מבוססת, הסיבה היא תועלתנית לחלוטין. היא לא תהיה כזו אם תניח (ואתה טוען כך שוב ושוב) שהתועלת נמצאת רק בכסף או בשררה, אולם אינך טורח לבסס זאת בשום צורה, ונראה שרוב בני האדם לא יסכימו עמך.

 

[סייברדין]

כשברור שאין אלוהים

האדם נותר לבדו עם הידיעה שהוא ורק הוא הקובע והמעצב את עולמו, ועומדת בפניו ההכרעה הערכית: איזו דמות אני רוצה שתהיה לעולם? ומשנקבעה דמות זו, שהיא: עולם שאפשר לחיות בו בביטחון, ללא איום על החיים, באושר, עם חופש מקסימלי של פעולה ושל מחשבה, עולה השאלה: איך יוצרים עולם כזה? ומכיוון שאין אלוהים ואין לנו על מי לסמוך אלא על שכלנו, אנו חושבים בהיגיון ומגלים שאם כל אדם ירצה מקסימום לעצמו בלי התחשבות באחרים, האוטופיה המתוכננת לא תוכל להתקיים, לא לרבים ובוודאי שלא ליחיד. מכאן החשיבות של כבוד לאחר, לחירותו, לחייו, לרכושו. כן, יש לנו מתודה להכרת המציאות והיא השיטה המדעית, אך היא (בניגוד ל"מתודות" אחרות) גוזלת הרבה זמן ועדיין איננה מכסה את הכל. למשל, איננו יכולים לנבא אם הרך הנולד יהיה פרופסור באוניברסיטה או נרקומן חסר-בית. ומכיוון שככלות הכל אנו מעדיפים פרופסורים על פני נרקומנים, עלינו לעשות הכל כדי לתת לילד את ההזדמנות להוכיח את עצמו. כמובן, רק אוויל יאמין שכל בני האדם שווים. בני האדם שונים. בני האדם שווים רק *בפני החוק*. מדוע? כי החוק נועד להיות המצע המינימלי שמאפשר חיים משותפים ומתן הזדמנות שווה לכולם, ורק זה.

 

[taro]

אני לא מסכים עמך

מבחינה תרבותית, שוויץ היא הדוגמא המעולה - 300 שנים של שקט, שלום ודמוקרטיה, וכל מה שהיא הביאה לעולם היו שוקולדים ושעון שוויצרי. מיכלאנג´לו לא נזקק לליברליות כשצייבר בקפלה הסיסטנית, דוסטוייבסקי לא נזקק לה כשחבר את "החטא ועונשו" שלו, באך לא נזקק לה כשהלחין את ה"מאתיוס פאסיון", שייקספיר לא נזקק לה כשכתב את מחזותיו. אפילו המדינות הטוטאליטריות והתיאוקרטיות הניבו השגים תרבותיים מרשימים - בולגקוב, אייזנשטן ובאבל תחת השלטון הסובייטי, היידגר, שטראוס ואפילו נאבוקוב (כשחבר את יצירתו "הזמנה לגרדום") תחת השלטון הנאצי, והקולנוע האיראני בימינו ידוע בשבחיו; עמים שידעו מלחמות, קיסרים וצארים הניבו פעמים רבות יצירות שנחשות מופתיות עד ימינו, ולדוגמא גם העם היהודי - שלמרות שבל מרדיפות כה רבות, הוציא מתוכו סידרה ארוכה של אנשי רוח, החל מפילוסופים דתיים כמו הרמב"ם עד למשוררים חילונים כמו ביאליק. גם מדינת ישראל, על אף המצב הבטחוני והכלכלי בו היא שרויה, הביאה לעולם אומנים ששמם הולך לפניהם בעולם (המנצח ברנבוים, עמוס עוז, ש"י עגנון כמובן). מבחינה פרקטית, האושר לא טבוע בדמוקרטיה. גרמניה של ואיימר ורוסיה של ימינו, שכל אחת מהן מתגעגעת לימיה העתיקים, הן אולי הדוגמאות הבולטות, אולם לא חסרות דוגאמות אחרות; למשל, סביר להניח שאם היית שואל את מחוקקי הדמוקרטיה היוונית - שמנו עשרה אחוזים מהאוכלוסיה, והיו ידועים ביחסם לנשים, זרים ועבדים - הם היו מאושרים, וכמוהם גם הקלגסים הרומים. רוב הגברים, אם לא כולם, היו מאושרים לדעת שנשותיהם תפקידן הוא לשרתם - הן במיטבח והן במיטה - ורוב הלבנים האמריקאים של המאה ה-19 היו מרוצים מאד מהעבדות. אף אחד מהם לא ותר על כוחו מטעמים פרקטים; מעבר לכמה הפגנות סופרג´יסטיות אלימות, שדוכאו בהתאם, לא היה איום נשי שיכפה על הגבר להעניק לאישה את השחרור; אייב לינקולן לא בטל את העבדות כיוון שחשש מהשחורים; בגין לא הסיר את המשטר הצבאי מעל ערביי ישראל כיוון שחשש מתגובתם, שהייתה נעדרת מהנוף הגיאו-פוליטי. מבחינה מעשית, חולי נפש למשל, לא יוכלו להזיק לך לעולם. בעוד ששכנך יודע להפעיל נשק, ולכן מהווה איום (ומכן שמור לי ואשמור לך), הרי שהילד האוטיסט או הילדה בעלת המחלה הנפשית, לא מהווים איום כלל, ואין סיבה שלא לפגוע בהם. תאמר: אבל יתכן וגם אני אלקה יום אחד באיזו תסמונת; ובכן, אזי לפי התפיסה שלך, אתה מכיר בהיותך א-פרודקטיבי, לא מועיל ולא חזק, ולכן מגיע לך אם יעשה לך כך וכך (כשם שתגיד שמגיע לך לשבת בכלא אם תרצח); זאת על פי העובדה שהערך המוסרי שאתה מקנה לאנשים ולחרה לא טבוע בהיותם אנשים, אלא בפוטנציאל הסכנה שהם מהווים - ככל שאדם מסוכן יותר, יש לכונן עמו ברית מוסרית.

 

[preacher]

אתה עדיין מתווכח עם עצמך

סייברדיין לא אמר מילה על פרודוקטיביות, על תרבות או על אומנות. איך כל מה שאמרת קשור לזה? אתה שוב ממציא טיעונים (או לוקח אותם מניטשה מה שיותר סביר) ואז טוען נגדם. אולי תתיחס פעם למה שכתבו ולא למה שאתה מדמיין שאנשים אחרים חושבים?

 

[taro]

ואני מצטט:

"ומשנקבעה דמות זו, שהיא: עולם שאפשר לחיות בו בביטחון, ללא איום על החיים, באושר, עם חופש מקסימלי של פעולה ושל מחשבה, עולה השאלה: איך יוצרים עולם כזה? ומכיוון שאין אלוהים ואין לנו על מי לסמוך אלא על שכלנו, אנו חושבים בהיגיון ומגלים שאם כל אדם ירצה מקסימום לעצמו בלי התחשבות באחרים, האוטופיה המתוכננת לא תוכל להתקיים, לא לרבים ובוודאי שלא ליחיד. מכאן החשיבות של כבוד לאחר, לחירותו, לחייו, לרכושו." כדי להיות מאושר, לחיות בבטחון ללא איום על החיים, עם חופש מקסימלי של פעולה ומחשבה, לא צריך להיות מוסרן גדול, אפשר להיות שוביניסט גזען שחי בארה"ב, כשעדת שחורים עושה את העבודה השחורה במקומך, ואשתך מספקת לך יחסי מין אימתי שאתה רוצה, שלא להזכיר שאתה האדון היחיד על הרכוש שלך. כדי להכיל את הרצון הזה גם על אחרים, צריך לצאת מנקודת הנחה שיש שוויון, אבל שוויון אינו מבוסס. הצלחתם להגיע לירח, לפצח את האטום ולחפור מעמקי האדמה את האדם הקדמון, אבל לא הצלחתם למצוא סיבה פשוטה לבסס עליה את השוויון שלכם? אתם יכולים לרוץ לאלפי ספרים של הוקינג ומדענים אחרים, אבל אין לכם ספר אחד שהשוויון שלכם מתבסס עליו? בתור האנשים החושבים, הייתי מצפה שתטילו ספק גם בקיומו של השוויון, ולא תאחזו בו למרות כל האידיאולוגיה הסוקראטית שלכם. כשזה מגיע לשוויון, לא צריך מחקרים מדעים, לא צריך תצפיות, לא צריך הגיון תועלתני. פתאום יש ערכים עליונים שהם מעל למקום ולזמן? היה כנה יותר אם הייתם אומרים את השם המפורש.