אירית בן חמו
New member
ואז נהיה חורף (2)
טוב, כבר פעם שניהאני מוכיחה לכם שעברי כותב שירים על החיים שלי (מי בעד להפוך את זה לקבוע?! חחחחחחחחחח................) בכל אופן, ואז נהיה חורף, חברים הולכים (חוזרים), והבדידות צ-ו-ר-ח-ת מבפנים... אני עוברת כרגע משהו שעבר עלי בעבר הרחוק בכמה תחומים, גם משפחה, גם אהבה, גם לימודים, חברים וכו'... אני לא מחפשת רחמים עצמיים אצל אף אחד מהחברים שלי אבל גם אני בן אדם, אני צריכה תמיכה מסויימת, אבל במקום זה אני מקבלת זילזול ואפס יחס... כל אחש שקוע בבעיות שלו ואף אחד מהם לא יודע איך להתמודד עם הבעיות שלי... ואז נהיה חורף, הביא לי כמה מחשבות על אהבה.... המחשבות האלה לא עוזבות אותי. נתתי כל כך הרבה בחיים שלי לאנשים, ומה קיבלתי?! שקרים, בגידות, לב שבור... חסר?! משום מה כששוכבים לבד מתחת לפוך יש מן דקירה בלב שצועקת "מספיק", לא יכולה יותר... החברים הישנים שלי, כולם אותו דבר... החברים הישנים שלי, למה הם ישנים?! כי הבנתי כמה דברים על חברים בזמן האחרון. אחד, הידיד הכי טוב שלי, ע', תפס חברה ושכח שעד לפני חצי שנה היינו חיים אחד בתחת של השני. אתמול הוא הציג אותי לחברים שלו מהבסיס ושניינו אמרנו שהקשר שלנו מסתכם בזה שאנחנו חברים הכי טובים ויודעים הכל אחד על השני, עצרתי לרגע וחשבתי- פאק, זה לא נכון!, אני כבר בקושי מכירה אותו. אחד אחר, א', עבר איתי כל סטטוס אפשרי, מבן זוג לידיד הכי טוב לבן אדם שאני שונאת לעוד מאה ואחד אלף דברים, אבל עכשיו, כשאני צריכה תמיכה ממנו על דברים שרק הוא יודע הוא מתנהג אלי באדישות (אבל לאנשים אחרים הוא מספר כמה הוא דואג לי...)אחר חי בעולם משלו, עומד במרכז ושוכח להסתכל לצדדים, שלוש חברות שכל מה שחשוב להן זה שהמייק אפ לא לכלכך להם את החולצה, עוד שתיים שחיות בפנטזיות, אחת שכבר לא חיה (והשאירה אותי עם לב כואב והרבה דמעות...) אני רק מחכה שהכל יעבור ושהקיץ יבוא, ויחד איתו (אולי) יבוא האושר הזה שאני כל כך מחכה.... שיבוא ויקח אותי איתו...
טוב, כבר פעם שניהאני מוכיחה לכם שעברי כותב שירים על החיים שלי (מי בעד להפוך את זה לקבוע?! חחחחחחחחחח................) בכל אופן, ואז נהיה חורף, חברים הולכים (חוזרים), והבדידות צ-ו-ר-ח-ת מבפנים... אני עוברת כרגע משהו שעבר עלי בעבר הרחוק בכמה תחומים, גם משפחה, גם אהבה, גם לימודים, חברים וכו'... אני לא מחפשת רחמים עצמיים אצל אף אחד מהחברים שלי אבל גם אני בן אדם, אני צריכה תמיכה מסויימת, אבל במקום זה אני מקבלת זילזול ואפס יחס... כל אחש שקוע בבעיות שלו ואף אחד מהם לא יודע איך להתמודד עם הבעיות שלי... ואז נהיה חורף, הביא לי כמה מחשבות על אהבה.... המחשבות האלה לא עוזבות אותי. נתתי כל כך הרבה בחיים שלי לאנשים, ומה קיבלתי?! שקרים, בגידות, לב שבור... חסר?! משום מה כששוכבים לבד מתחת לפוך יש מן דקירה בלב שצועקת "מספיק", לא יכולה יותר... החברים הישנים שלי, כולם אותו דבר... החברים הישנים שלי, למה הם ישנים?! כי הבנתי כמה דברים על חברים בזמן האחרון. אחד, הידיד הכי טוב שלי, ע', תפס חברה ושכח שעד לפני חצי שנה היינו חיים אחד בתחת של השני. אתמול הוא הציג אותי לחברים שלו מהבסיס ושניינו אמרנו שהקשר שלנו מסתכם בזה שאנחנו חברים הכי טובים ויודעים הכל אחד על השני, עצרתי לרגע וחשבתי- פאק, זה לא נכון!, אני כבר בקושי מכירה אותו. אחד אחר, א', עבר איתי כל סטטוס אפשרי, מבן זוג לידיד הכי טוב לבן אדם שאני שונאת לעוד מאה ואחד אלף דברים, אבל עכשיו, כשאני צריכה תמיכה ממנו על דברים שרק הוא יודע הוא מתנהג אלי באדישות (אבל לאנשים אחרים הוא מספר כמה הוא דואג לי...)אחר חי בעולם משלו, עומד במרכז ושוכח להסתכל לצדדים, שלוש חברות שכל מה שחשוב להן זה שהמייק אפ לא לכלכך להם את החולצה, עוד שתיים שחיות בפנטזיות, אחת שכבר לא חיה (והשאירה אותי עם לב כואב והרבה דמעות...) אני רק מחכה שהכל יעבור ושהקיץ יבוא, ויחד איתו (אולי) יבוא האושר הזה שאני כל כך מחכה.... שיבוא ויקח אותי איתו...
