התופעה שאתה מדבר עליה נקראת אגרנולוציטוזיס , וזה ממש לא דומה למחלת איידס. באיידס מה שנפגע זה לימפוציטיס מסוג T helper ( או CD4) ואילו כאן מה שנפגע זה הגרנולוציטים (בעיקר ניטרופילים). לא שזה הופך את זה ליותר טוב...
התופעה לא מקושרת רק לאופטלגין (שבו המרכיב הפעיל הוא דיפירון), אלא גם לתרופות נוספות.
כשמדובר בתופעה כזו נדירה קצת קשה לעשות מחקר מדוע היא מתרחשת , במיוחד שכפי שציינת , אדם יכול לקחת שנים מבלי שהיא תקרה. כנראה שיש עניין של נטייה גנטית, אבל לא כגורם יחיד (אחרת זה היה מתרחש בשימוש הראשון או השני). לא ידוע שבישראל (שבה התרופה רשומה ובהחלט בשימוש) יש שיעור הארעות של אגרנולוציטוזיס גבוה יותר מאשר במדינות בהן השימוש אסור (כגון ארה"ב), אבל ייתכן שזה קשור בהבדלים אתניים. וזה לא שתרופות ממשפחת NSAIDS נטולות תופעות לוואי, כך שבמאזן הכולל של מוות - מאוד ייתכן שאופטלגין אינה קטלנית יותר מאדוויל.
עם זאת, כיוון שהתרופה הזו נאסרה במספר מדינות משמעותיות, אני מתקשה להבין רופאי משפחה שרושמים אותה.
התרופה הזו משווקת ללא מרשם, אז מי שרוצה - שיקח על אחריותו