www.ynet.co.il
יש הבדל עצום בין הכותרת שה"FDA יפרסם "אזהרה חריגה" לתוכן המאמר.ה-FDA יפרסם "אזהרה חריגה" לחיסוני קורונה - מומחים תוקפים בחריפות
מינהל המזון והתרופות בארה"ב מתכנן להוסיף "אזהרת קופסה שחורה" לחיסוני קורונה. כך מדווחת רשת CNN. התוכנית, שמוביל ד"ר ויניי פראסד, הסמנכ"ל הרפואי והמדעי ב-FDA, מבוססת על טענה שעשרה ילדים מתו "אחרי ובגלל" החיסון - אך הנתונים המדויקים לא פורסמו. מומחים מתייצבים נגד ההחלטה המסתמנת וטוענים שהיא...
בתוכן המאמר מצוין שהקהילה הרפואית לא מרוצה מהחלטת ה-FDA, נחש למה היא לא מרוצה?
הסיבה לאיסור אופטלגין היא אחרת, תופעות הלוואי היא הסיבה המשנית.
כל עוד זה נשען על סטטיסטיקה, זה ימשיך להיות ואני לא רואה שבעתיד זה ישתנה.
אופטלגין זה רולטה רוסית. אתה יכול להשתמש שנים בלי בעיות. ואז פעם אחת אתה לוקח את זה ומקבל מה שיש למי שחולה באיידס. הרס של מערכת החיסון. והחברות שמייצרות /מוכרות את זה מתקמצנות לעשות מחקרים שיבדקו למה פתאום זה קורה.
חחחחח
זה קרה לאנשים בישראל. ואני בטוח שבחלק מהמקרים אנשים פשוט מתו ולא זיהו שזה מה שגרם להם למות.
הבטחון שלך שחלק מהאנשים לא ידעו ממה הם מתו, אמור לזכותך בפרס נובל "לנבואה איוולת"
ממתי הרפואה יודעת ממה מת כל אחד? אפילו בנתיחה שלאחר המוות בהרבה מקרים לא ברורה סיבת המוות בוודאות.
בתרופות האחרות שבקטגוריה הזאת יש תופעות לוואי הרבה פחות חמורות. והם מתרחשות כשלוקחים מינון ייתר. התופעה שמתים ממנה באופטלגין מתרחשת כשלוקחים מינון רגיל של אופטלגין. לשיקולך.
יש סיבה למה היא לא בשימוש בכמה מדינות. התופעה של הרס מערכת החיסון לא מתרחשב בתרופות האחרות. ואם יש שם תופעות לוואי זה או לכאלה שרגישים לתרופה, ואז הם יודעים מראש שאסור להם לקבל אותה, או לכאלה שלוקחים מינון ייתר. באופטלגין זה קורה בשימוש במינון רגיל ולכאלה שכבר לקחו את התרופה בעבר וכלום לא קרה להם.התופעה שאתה מדבר עליה נקראת אגרנולוציטוזיס , וזה ממש לא דומה למחלת איידס. באיידס מה שנפגע זה לימפוציטיס מסוג T helper ( או CD4) ואילו כאן מה שנפגע זה הגרנולוציטים (בעיקר ניטרופילים). לא שזה הופך את זה ליותר טוב...
התופעה לא מקושרת רק לאופטלגין (שבו המרכיב הפעיל הוא דיפירון), אלא גם לתרופות נוספות.
כשמדובר בתופעה כזו נדירה קצת קשה לעשות מחקר מדוע היא מתרחשת , במיוחד שכפי שציינת , אדם יכול לקחת שנים מבלי שהיא תקרה. כנראה שיש עניין של נטייה גנטית, אבל לא כגורם יחיד (אחרת זה היה מתרחש בשימוש הראשון או השני). לא ידוע שבישראל (שבה התרופה רשומה ובהחלט בשימוש) יש שיעור הארעות של אגרנולוציטוזיס גבוה יותר מאשר במדינות בהן השימוש אסור (כגון ארה"ב), אבל ייתכן שזה קשור בהבדלים אתניים. וזה לא שתרופות ממשפחת NSAIDS נטולות תופעות לוואי, כך שבמאזן הכולל של מוות - מאוד ייתכן שאופטלגין אינה קטלנית יותר מאדוויל.
עם זאת, כיוון שהתרופה הזו נאסרה במספר מדינות משמעותיות, אני מתקשה להבין רופאי משפחה שרושמים אותה.
התרופה הזו משווקת ללא מרשם, אז מי שרוצה - שיקח על אחריותו
אני כבר הרבה מאוד שנים איני נוטל אופטלגין.
גם אצלי בבית כבר לא מחזיקים יותר אופטלגין. התופעת לוואי שלו למרות שלא מתרחשת הרבה, היא כל כך מסוכנת שזה לא הגיוני לקחת את הסיכון.
האזהרה החריגה - מתייחסת למתן חיסונים אלו לילדים מתחת לגיל 12ה-FDA יפרסם "אזהרה חריגה" לחיסוני קורונה - מומחים תוקפים בחריפות
כשידוע שיש עם החיסון בעיה על ילדים, האם אתה בלב שלם בתור מבוגר לא חושש שזה לא רק על ילדים? הרי לא ידוע לך, האם בכלל נבדק במבוגרים?
כשנותנים חיסון לילד שהמחלה כלל לא מסכנת אותו - כל בעיה [אפילו אחד למליון] בחיסון - הופכת למוות מיותר
מעבר לבדיקה עצמה לבוגרים שאכן נערכה,
בישראל היו נפטרים מקורונה מתחת לגיל 30.
חושבת שגם גיל 60 זה עדיין לא בטווח של המסוכן ורק מגיל 70 ומעלה, המחלה נהיית יותר מסוכנת, לכן את אימי חיסנתי ב-3 מנות הראשונות.
מתחת לגיל 70, הסיכון מהחיסון גבוה יותר מהסיכון מהמחלה ואני לא מתייחסת רק לתמותה, אלא גם לפגיעה פיזית שתשבש לך את החיים.
לטעמי, טווח הביניים הוא בין 60 ל-70, אולי אף 75.
אכן ולא ברור, האם זה יכול לפגוע ה בפוריות והן בעובר עתידי.
מסוכנות זה עניין יחסי
יש סטטיסטיקת תוחלת חיים שמשווה את תוחלת החיים של מחוסנים ללא-מחוסנים
בשלב הזה מדובר על כך שיש תועלת מובהקת - והשאלה היא עד כמה
בדיוק. נזק לעוברים מצריכים בדיקות שמטבע הדברים לוקחות זמן ממושך, לאחר קיום מדגם.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.