האמת , התעייפתי. מעניין אם היית לוקח את הויכו
הזה למקום קטן יותר נניח "מלחמה" בן הילד הפרטי שלך לבין הבן של השכנים. ברור שאף צד לא טלית שכולה תכלת ובכל זאת אני בספק אם היית מוכיח את הבן שלך מזווית קצת מעוותת אם יורשה לי לומר.
לעניינו:
אני מתחילה מהסוף. ראיתי את הכתבה. לא כתבו שהם טעו. הם כתבו שהפגיזו את הבית של פעיל חמאס ו"על הדרך" נהרגו 9 בני משפחה בינהם ארבעה ילדים, ארבע נשים ואישה בת 70. כך שאני לא ראיתי הודעה שזאת הייתה טעות. גם אם הייתה טעות, אתה לא באמת מצפה שזה לא יקרה כשהם נלחמים מתוך בתים עם ילדים ואזרחים. אנחנו לא אלוהים, אנחנו בני אדם, ורמת הדיוק גבוהה אבל אפשר לטעות גם בה.
הפסקה השניה - אני לא מצליחה (?וקראתי את הכתבה) להבין את הטענה שלך. באמת. כיהודי. כישראלי. אנשים שחיים בדרום כבר יותר מארבע שנים (שבאמת אני ממש זוכרת) חיים תחת התקפת טילים יום יומית. הילדים שם מכירים מציאות אחת - אזעקות. ערך הדירות שם נמוך לא בגלל מיקומם בארץ אלא בגלל המצב הביטחוני. איך במדינה מתוקנת, שחוק גיוס לצה"ל הוא חובה עדיין, בשנת 2012 ,כמעט 2013 חיים אזרחים בצורה כזאת לא בטיחונית? ואיך, יש אנשים שחיים בארץ הזאת ותוקפים את המדינה בה הם חייים כשהמדינה יוצאת בסופו של דבר להגן על האנשים האלו , שחיים במדינת היהודים (שוב, אמורה להגן), שמשלמים ביטוח לאומי , בריאות ומיסים, שחיים חיים ללא חיים, שנהרסים להם הבתים והחלומות והלילות? אני מצטערת. כשתסביר לי את ההגיון הזה אני אולי אוכל להמשיך לנהל את הדיון הזה. אני לא ראיתי שמישהו קם כשהיה הטבח של משפחת פוגל. אפילו לא נקמו את דמם. כלום. רק אמרו מילים. והעבירו מסר מאוד ברור ועצוב. משפחה שלמה נקטלה. כתבת על זה משהו? מה ההבדל בין התינוק בן ה-11 חודשים שנהרג בפיצוץ לבין התינוקת הדס בת ה-5 חודשים ששחטו אותה למוות? אבל אין בעיה , זה פשוט קרה ליהודים אז בוא נשתוק. אם מדינת ישראל תעז לעשות משהו אז נצרח , אז נלחם. צביעות.
לגבי הפסקה הראשונה- לא ממש אכפת לי .
