איך זה הגיע מהר :/
אומנם אני לא רושמת פה המון, אבל אני מסתכלת והרגשתי צורך לרשום בשרשור.. מחר, היום הראשון של הלימודים ואין לנו לימודים, כמה מוזר, מפחיד, כיף, עצוב... אני מלאה בסערת רגשות... כי מצד אחד הכל כל כך חסר לי, כל המסגרת הזו , מצד שני כל כך רציתי לסיים, אבל נראה לי שרק בגלל שאנחנו זוכרים את התקופה האחרונה שלנו בתיכון כתקופה מלחיצה ביותר. טוב, נראה לי שהשלמתי עם העובדה שסיימתי, נראה לי שאני שמחה שאני לא שם יותר אבל אני באמת מרגישה ננטשת כפי שמישהו/י רשמ/ה פה. אין מחר להתארגן יפה, אין לי לקנות מחברות וספרים, אין לפגוש את כולם אחרי החופש הארוך ולראות איך כולם השתנו (במיוחד בחופש בין כיתה ט' לי' כולם כל כך גדלו..) אוף... מוזר... יותר מדי במיוחד לאלה מאיתנו שמתגייסים עוד כל כך הרבה זמן.. (סליחה על ההכללה) אם מישהו קרא את המגילה ובא לו להגיב, או שסתם יגיד שהוא קרא זה יהיה נחמד!