ה"נקמה"........
אתמול ,אחרי חודש שלא ראיתי אותך אחרי הפרידה. נפגשנו במפתיע באותו בר. אני עומדת שם עם חברות..ואתה ניגש אליי ומפתיע אותי מאחור. נכנסתי לסטראס שראיתי אותך, המחסומים שלי התעוררו וישר הרגישו צורך להגן עליי מפניך . יצא שנהגתי בקרירות על גבול....מסגיר. שאלת לשלומי ואני ,עונה בחיוך מזויף ..מצווין..משדרת "אל תתקרב אליי" (לא נשיקה בלחי ולא חיבוק) ..אמרת שהרבה זמן לא התראינו ולמה מגיע לך חיבוק? הושתתי את ידי, ואמרתי זה מספיק לך. ברחת......הבנת את הרמז.מרוב הכעסים שיש לי אלייך אני לא מסוגלת להיות צבועה ונחמדה.המשכת לדרכך ועדיף שכך... הערב המשיך לו,המקום צפוף עד 0 מקום. חברותיי ואני מצאנו את הפינה שלו שם בצד על המדרגות. משום מה התיישבת בבר ממש מולי, עם זווית לא רעה בכלל.דאגת להציצ מידי פעם ואני דאגתי שתראה שיש בחורים סביבי. שאני חייה אחרי הפרידה הנגררת הזאת, שאני לא סופרת אותך. לא נסחפתי עם זה...רק דיברתי עם אנשים ושיחקתי את משחק המאושרת. רקדתי כאילו אין מחר...........אבל בכל שיר עיניי דאגו לרצוץ אחרי הקרחת שלך ,לחפש אותך...............שלא תעלם לי מהעין. ואתה, בלי לשים לב ,כאילו שהתת-מודע שלך השתלט עליך הסתובבת פעם או פעמיים ליידי ....חצי חצי .מנסה רוצה אבל לא רוצה. עובר שולח מבט וממשיך. לא עוצר לדבר , לא עוצר לתת ליטוף עם היד..כזה כמו שעוברים. הבנתי , הבנתי שלקחת את המסר חזק - והשלמת עם הריחוק שדרשה נפשי. לא הייתה מאושרת ממני אחרי אתמול , למה? כי לא התפתתי לדבר איתך , להיות בקרבתך, והנורא מכל לשלוח לך סמס ..כמו תמיד ,אחרי שרואים אחד את השני. והכי גאה שהלילה שלנו לא נגמר ביחד. ראיתי את המבט הסורר שלך , עצבני , פנייך היו מרירות.............הקרנת לחץ. ראית שהעיניים שלנו מנסות לא להפגש. מגיע לך.אני שונאת אותך.אכזבת אותי........מקווה שאחרי אתמול אני לא אצא לך מהלב בימים הקרובים..והתמונה שלי בבר תשאר לך בראש.
אתמול ,אחרי חודש שלא ראיתי אותך אחרי הפרידה. נפגשנו במפתיע באותו בר. אני עומדת שם עם חברות..ואתה ניגש אליי ומפתיע אותי מאחור. נכנסתי לסטראס שראיתי אותך, המחסומים שלי התעוררו וישר הרגישו צורך להגן עליי מפניך . יצא שנהגתי בקרירות על גבול....מסגיר. שאלת לשלומי ואני ,עונה בחיוך מזויף ..מצווין..משדרת "אל תתקרב אליי" (לא נשיקה בלחי ולא חיבוק) ..אמרת שהרבה זמן לא התראינו ולמה מגיע לך חיבוק? הושתתי את ידי, ואמרתי זה מספיק לך. ברחת......הבנת את הרמז.מרוב הכעסים שיש לי אלייך אני לא מסוגלת להיות צבועה ונחמדה.המשכת לדרכך ועדיף שכך... הערב המשיך לו,המקום צפוף עד 0 מקום. חברותיי ואני מצאנו את הפינה שלו שם בצד על המדרגות. משום מה התיישבת בבר ממש מולי, עם זווית לא רעה בכלל.דאגת להציצ מידי פעם ואני דאגתי שתראה שיש בחורים סביבי. שאני חייה אחרי הפרידה הנגררת הזאת, שאני לא סופרת אותך. לא נסחפתי עם זה...רק דיברתי עם אנשים ושיחקתי את משחק המאושרת. רקדתי כאילו אין מחר...........אבל בכל שיר עיניי דאגו לרצוץ אחרי הקרחת שלך ,לחפש אותך...............שלא תעלם לי מהעין. ואתה, בלי לשים לב ,כאילו שהתת-מודע שלך השתלט עליך הסתובבת פעם או פעמיים ליידי ....חצי חצי .מנסה רוצה אבל לא רוצה. עובר שולח מבט וממשיך. לא עוצר לדבר , לא עוצר לתת ליטוף עם היד..כזה כמו שעוברים. הבנתי , הבנתי שלקחת את המסר חזק - והשלמת עם הריחוק שדרשה נפשי. לא הייתה מאושרת ממני אחרי אתמול , למה? כי לא התפתתי לדבר איתך , להיות בקרבתך, והנורא מכל לשלוח לך סמס ..כמו תמיד ,אחרי שרואים אחד את השני. והכי גאה שהלילה שלנו לא נגמר ביחד. ראיתי את המבט הסורר שלך , עצבני , פנייך היו מרירות.............הקרנת לחץ. ראית שהעיניים שלנו מנסות לא להפגש. מגיע לך.אני שונאת אותך.אכזבת אותי........מקווה שאחרי אתמול אני לא אצא לך מהלב בימים הקרובים..והתמונה שלי בבר תשאר לך בראש.