ה-|אור| שבקצה המנהרה

[פרפרי אהבה]

ה-|אור| שבקצה המנהרה

בואו נדבר על... אופטימיות

ופאסימיות

. איך הייתם מגדירים את עצמכם- אנשים אופטימים או פאסימים

כיצד זה מתבטא

האם אתם מאלה שרואים את האור שבקצה המנהרה, וגם אם רע יודעים שיהיה טוב בסוף,או מאלה שרואים הכל שחור

 

[פרפרי אהבה]

|אור|=../images/Emo62.gif

 

[סוד ורז]

../images/Emo13.gif

משתדל לראות את חצי הכוס המלאה ....

 

[אחת מאוכזבת]

אם אפשר.

בעבר ראיתי הכל שחור, מפני שלא היה לי את האומץ להרגיש אחרת.. בכל זאת רציתי מאוד. התבגרתי וכרגע אני עוברת תהליך עם עצמי ותמיד אני רואה את האור שבקצה המנהרה ויודעת שבסוף הכל יהיה טוב. איך אומרים, מכאן אפשר (רק/תמיד) לעלות.. ובגדול, לחייך! אז כן אני אופטימית. רק אוסיף, שאני חושבת שטבע האדם הוא לשמוח, לשאוף לאושר, זאת אומרת להיות אופטימי. הפסימיות נוסעת מחוסר אמון עצמי או בטחון עצמי ירוד. הכל מתחיל בראש! אני צודקת? לילה טוב.

 

[EdisonGirl]

אופטימית.

דיברתי על זה ברשומה בבלוג שלי פעם. ונקודתית לשאולתייך: כיצד זה מתבטא

הגישה שלי לחיים חיובית. אני חושבת בצורה חיובית עד טירוף, ושום דבר כמעט לא נראה לי עד כדי כך רע או חסר סיכוי. האם אתם מאלה שרואים את האור שבקצה המנהרה, וגם אם רע יודעים שיהיה טוב בסוף,או מאלה שרואים הכל שחור

מבחינתי, אנשים שטוענים ש"יהיה טוב" הם לא מספיק בעלי גישה חיובית, כי אם היו, הם היו מאמינים שכרגע טוב, ולא מחר. בראייה מציאותית אפשר לומר שבכל רגע נתון יש טוב ורע. המקום שאתה שם עליו את הדגש הוא המקום שיהיה מודגש בחיים שלך, כי התפיסה שלנו נמצאת במוח, המקום שתופס את המציאות חושית ושכלית והמקום שמעבד ומנתח הכל, ומוציא כפלט בסופו של דבר את ההתנהגות שלנו. אם אנחנו מזהים בעיה קטנה כאסון, נתייחס אליה כאסון. כל המערכות בגוף יגיבו בהתאם, יאמינו ב- 100% בהחלטה שלנו. כך, אם אנחנו מזהים בעיה קטנה בספורטיביות- כאתגר אומשו, המערכות בגוף יגיבו בהתאם. תכל'ס, המציאות נראית טוב יותר בעיניים של האופטימיים, וטובה יותר בפועל. זו עובדה.