ירושלים - כי צריך למות פעם אחת!
את המשפט הזה השאלתי מחתימת אחד מחברי פורום תפוז, במצב של היום, המשפט נשמע לי קולע במיוחד. אז זהו, גם אני התחלתי לפחד!! אני גרה בירושלים, עובדת במרכז העיר, ומתנייעת באוטובוסים, הייתי קרובה כבר כמה פעמים למקומות פיגוע, ותודה לא-ל שלא קרובה מספיק. עד עכשיו התמודדתי בציניות אופיינית בקשר לפיגועים, נפרדתי מבני משפחתי בבוקר לפני היציאה לעבודה, בחרתי תמונות מחמיאות ל"עיתונות", לא עוד!! הערב נסעתי לקניון בשכונת מלחה, עליתי על האוטובוס בתחנה בעיר, האוטובוס היה כמעט ריק! למרות שבדרך כלל מי שמכיר את הקו לקניון במלחה יודע שזהו קו עמוס תמיד, ובמיוחד בשעות הערב. הקניון היה ריק!!! שקט, ועצוווב! החנויות היו ריקות מקונים, לא היו תורים לכספומטים (שגם הם בדרך כלל ידועים בתורים ארוכים), המוכרים בחנויות עמדו מחוץ לחנויות והסתכלו בשעמום בעוברים ושבים האמיצים המעטים שבאו "לבלות" בקניון. התור לבתי הקולנוע היה ריק כמעט לחלוטין, (בקושי הצלחתי לספור 5 זוגות שהחליטו "להמשיך באורח חיים נורמלי בעיר הבירה שלנו" (ציטוט של מר שלמה אהרונישקי, אתמול בלילה לאחר הפיגוע בקפה הילל בבירה). טוב, אז כמו שאמרו כאן רבים לפני, אסור לנו לשנות מאורח חיינו, אסור לנו להכנע! חברים! נכנענו בעל כורחינו, הכניעו אותנו!!