התרסקתי.

luli74

New member
התרסקתי.

הפרייה 19 הסתיימה בכישלון מוחץ. בא לי למות. ממש ממש למות. לא יכולה לחשוב אפילו על המחזור שמחכה בפינה. על ההתקף הבא. על ההתכווצויות. על הדימומים הקשים. ההתעלפויות. השלשולים. המיגרנה. מה רציתי בסה"כ? מה היה החלום שלי מגיל חמש? ילד אחד, שלי, שיקרא לי "אמא". וכמה עשיתי כדי לקבל את המתנה הזאת. וכמה פעמים כמעט הרגתי את עצמי בגלל זה, עם כמויות מטורפות של הורמונים. כמה כסף נשפך בדרך. וכמה דמעות. אוהווו, וכמה משככי כאבים. לא מסוגלת להתמודד עם זה יותר. אז לא יקראו לי אמא. בעלי בטח לא יישאר בעלי. שמישהו ייקח את החיים האלה וייתן לי חבילה אחרת. לא זה מה שהבטיחו לי.
 

גל פיטר

New member
../images/Emo201.gifמתוקה

אויש מותק כמה קשה לקרוא את זה כמה קשה למצוא מילים שיכילו את זה שיעודדו. אני מבינה מאוד את מה שאת אומרת ואת התסכול. מאחלת לך הרבה כוחות להתמודד בדרך להגשים את חלומך. מחבקת, גל
 

galim29

New member
../images/Emo201.gif../images/Emo23.gif לולינקה

לא יודעת מה להגיד אז
והרבה.
 

kikona126

New member
../images/Emo201.gif../images/Emo201.gif../images/Emo201.gif

לא יודעת מה להגיד, כי אין מה להגיד ואין מילים שיצליחו לנחם... שולחת לך חיבוקים גדולים
 

ריקינט

New member
כואב עד דמעות ../images/Emo7.gif

אני קוראת את הכתוב ובוכה יחד איתך יקירתי, כל מילה נוספת מיותרת, מאחלת לך מעומק הלב שזה יהיה הכישלון האחרון בחייך ושתמיד תמיד תדעי רק אושר וטוב.
 

לי2206

New member
לילו חמודה..

אל תתיאשי זה חייב לקרות בסוף פשוט חייב!!!! האמת אני לא ממש מכירה את הסיפור שלך: גיל ,רקע וכו'.. אם יבוא לך אשמח אם תשתפי אולי נוכל לעזור
 

liats80

New member
../images/Emo201.gif../images/Emo201.gif

לילו, אני רק יכולה לתאר לי מה עובר עליך. זה לא סוף הדרך. הדרך ארוכה אבל בסופה מתנה גדולה. עדיין שם, היא מגיעה לך כ"כ (עוד לפני כל הטיפולים). קחי לך את הזמן להתאבל, אל תעצרי את הדמעות.לאט לאט תתמלאי בכוחות מחודשים. ההתמודדות הזו קשה ומתישה, אבל את חזקה (הגעת עד כאן) ובסוף תנצחי! בסופו של דבר את תיהי אמא. החלום שלך עוד יתגשם. המון
ואנחנו פה...
 

luli74

New member
אספתי את עצמי. חייבת לכן עדכון.

אחרי שנת לילה הכל בד"כ נראה טוב יותר. לקחתי אתמול שני כדורי שינה וצללתי לפוך שלי. הבוקר, דברים נראו פחות גרועים. לא חזרתי לעבודה בינתיים, פירגנתי לעצמי יום מנוחה. הספקתי להסתפר..קצת, פירגנתי לעצמי קצת קניות. חשבתי. המון. החלטנו לשקול אימוץ. זה צעד רציני ולא פשוט, אבל החלטנו לשקול אותו. העצב עדיין כאן. הזמן לא ירפא, הוא תמיד יהיה כאן. אבל אני, אני אשרוד. אמרה לי המתמחה שלי שאלוהים מקיש על קנקנים שהוא יודע שלא יישברו. אז אני לא נשברת.
 

זואילי

New member
שמחה לשמוע שאת שורדת

ולא חשבתי לרגע שלא תשרדי. להישבר מותר, זה חלק מהיותך בנאדם, זה הכי נורמלי בהתחשב בדרך המפרכת שעברת. אם תרצי לעשות סיעור מוחות - אנחנו כאן. (גם במסר). תזכרי, שכל דרך לאימהות, היא דרך שמובילה למקום אחד - ידיים מלאות. ממשיכה לחבק
 

נעמי 17

New member
הי לולי

אנחנו לא כל כך מכירות, רק הותיקות מכירות אותי, אני אמא מאמצת בעצמי, ושאמח לסייע לך ככל הניתן.( גם לי יש אנדו קשה, אדנומיוזיס, עברתי הפריות ועוד) היו כמה אמירות שהובילו אותי לאורך כל הדרך מקווה שיסיעו לך : 1. את לא חייבת למות בכדי לחיות ( להיות אמא) 2. אם הגוף לא רוצה לתת לי להיות בהריון והנפש רוצה להיות אמא כדאי לי לאמץ. 3. אימוץ הוא לא ברירת מחדל, אימוץ הוא בחירה של הלב. 4. יש דרכים רבות לבנות משפחה, אחת הדרך הביולוגית השניה היא דרך הלב. 5. אימוץ היא הדרך היחידה שב 100% התוצאה היא ילד שקורא לך אמא. 6.הדרך לילד שלך מלאה מהמורות, הגורל כנראה מייעד אותנו לילד הספציפי שממתין היכן שהוא. 3. תהליך האימוץ הוא תהליך שלוקח זמן, אך הוא נטול כאב פיזי וקל אלף מונים ממה שאת עוברת. 4. כשתחליטי- תהפכי לאמא. 5. התהליך עצמו מילא אותי אושר בל יתואר,ידעתי שאני בכוון הנכון להפוך לאמא. 6. אחרי שהפכתי לאמא יכולתי למלא את הבור שהטיפולים, האובדן, העצב,והקושי יצרו בי. 7. כשגמלה בי ההחלטה לאמץ וסיימתי את התהליך יכולתי לטפל בעצמי ובאנדו ללא לחץ , באותו הרגע השעון הביולוגי המלחיץ הפסיק לתקתק וירדה לי טונה מהלב. 8. משמעות הטיפול באנדו רחבה הרבה יותר וקלה הרבה יותר כאשר מורידים את הפוריות מהפרק, ודואגים לבריאותה הנפשית והפיזית של האשה ללא קשר ליכולת שלה להרות, את יודעת אנחנו נשים , בני אדם. 9. אחרי שהבן שלי גדל קצת יכולתי גם לחשוב שוב על תחומי עניין ועבודה שהאנדו עשה בהם שמות. 1. הרצון לחיות והחיות הויטאליות שלי חזרו אלי,בלי ההורמונים, הפכתי לאשה שלמה. זאת ועוד בפרק הבא. מחבקת אותך.
 
טוב לראותותך כאן ../images/Emo24.gif

תמיד מעודדת, גם לי עזרת מאוד בזמנו עם האדנו', כייף שבאת לבקר
 
למעלה